Subscribe: פורטל הצילום של טד
http://www.kramery.com/rss.asp
Added By: Feedage Forager Feedage Grade B rated
Language: Hebrew
Tags:
Rate this Feed
Rate this feedRate this feedRate this feedRate this feedRate this feed
Rate this feed 1 starRate this feed 2 starRate this feed 3 starRate this feed 4 starRate this feed 5 star

Comments (0)

Feed Details and Statistics Feed Statistics
Preview: פורטל הצילום של טד

פורטל הצילום של טד



פורטל הצילום של טד - פורומים, כתבות, טיפים וגלריות משתמשים



Last Build Date: Mon, 5 Dec 2016 19:04:49 EST

Copyright: Kramery.com
 



ניקון D500 – מבחן השטח 2 – טווח דינמי ועוד

Thu, 20 Oct 2016 00:00:00 EST

המצלמה הזו מלווה אותי לאחרונה כמעט לכל מקום. לא ממש יצא לי לצלם איתה טבע, ובטוחני שגם שם היא לא תאכזב.
במבחנים הנוכחיים ניסיתי לראות שני דברים – את הדיוק ומהירות הפוקוס ואת הטווח הדינמי של המצלמה הזו.
למה לבדוק טווח דינמי?
על פי DXO, הטווח הדינמי של ה D500 הוא 14 תחנות, של ה D750 הוא 14.5 תחנות ושל ה D5 הוא רק 12.3 תחנות, במעט יותר מאשר ה D700 ההיסטורית.
מה זה משנה? לא יותר מדי, רק נותן דרגת חופש נוספת בחשיפה.
אם התמונה התקבלה לנו נניח כהה מדי, וננסה להבהיר אותה, אז ממצלמה עם טווח דינמי קטן יחסית הרעש (שלג) יצוץ ביתר קלות וגם הפיספוס (Banding) שישנו לפעמים קבור ברקע הכהה.
עם ה D700 לא היו לי כמעט בעיות כאלו, ואני מניח שעם ה D5 גם לא יהיו בעיות חריגות, אבל והואיל וה D500 היא מצלמה APS ומוגבלת איזו מעט יותר ממצלמת FF, הסקרנות אכלה אותי.
מיד נראה מספר דוגמאות. נתחיל בצילום רגיל ועוקב.
הדוגמה הראשונה – העורב ב 600 מ"מ (300 מ"מ עם מכפל X2) – חדות טובה מאוד:

[pic5240]


צילום מהיר בלילה של בלון סבון שברירי לפני ההתפוצצות:

[pic5241]


מעקב מהיר ומדוייק (סדרה של צילומים חדים):

[pic5242]


קרופ של 100% מסדרה ארוכה של תמונות, כולן מצויינות:

[pic5243]


כעת נלך להעמיד את הטווח הדינמי של המצלמה למבחן אכזרי. לקחתי תמונה שצילמתי בחשיפה רגילה, הבהרתי אותה בשני שלבים כדי לנסות להגיע לרעש (שלג) ולראות היכן אני מאבד (אם בכלל) את הפרטים.
הדוגמה הראשונה – השמש קטנה, קידמת הפריים כהה:

[pic5244]


שלב ראשון של הבהרה:

[pic5245]


שלב נוסף:

[pic5246]


התוצאה – כאילו צילום ביום.
דוגמה נוספת – בשעת בין ערביים על החוף:

[pic5247]

אחרי הבהרה ראשונה:

[pic5248]


שניה:

[pic5249]


ממש כמו באור יום!
המתפללים על החוף בלילה:

[pic5250]


הבהרה ראשונה (מציפה את הרעש באיזו 12,800):

[pic5251]


הבהרה שניה – אחרי ניקוי קל של הרעש:

[pic5252]


יש צורך להבין מה רואים – בפרט עם ההשוואה למקור האפלולי.
הדוגמה האחרונה – צילום לילי באיזו 900:

[pic5253]


הבהרה אחת:

[pic5254]


שלב נוסף:

[pic5255]


כאילו צולם לפנות ערב, כמעט ללא רעש כלל.
המצלמה צלחה את המבחן בהצלחה יתרה. אין בעיה לצלם בתת חשיפה ולהבהיר את התמונה אחר כך במידה רבה. מהבחינה הזו היא אינה נופלת ממצלמות ה FF של ניקון.




געגועים 2

Sat, 15 Oct 2016 00:00:00 EST

בפרק הקודם של המאמר, ביטאתי געגועים לימי הפילם השחור-לבן בפרט ול"ניחוח" המיוחד שהוא מדיף עד היום. ל"ניחוח" הזה אני משתוקק גם היום, בתוך העולם הדיגיטלי המקיף אותנו מכל עבר. הפתרון הפשוט הוא לשוב ולצלם קצת בפילם בשביל הניחוח הזה, אבל קשה לי להיפרד מהתענוגות הדיגיטליים, בוודאי שלא לזמן ממושך. הטווח הדינמי, התוצאה המיידית המאפשרת גם תיקון מיידי, הצבעים הניתנים להתאמה אישית, גודל המידע (במ"פ), דרגות החופש בחשיפה, צילום וידיאו HD ו- 4K, קצב אש ועוד ועוד – אינני מוכן לוותר עליהם. יצאנו מתקופת האבן לא כדי לחזור לשם. אז מה עושים? קודם כל – מנסים לצלם במצלמה הדיגיטלית המשוכללת שלנו בשחור לבן (לרובן ישנה האופציה הזו). התוצאה לא מרשימה בלשון המעטה. זאת לבד מהמצלמות המיועדות לצילום רק בשחור לבן – כמו הלייקה MONO ודומותיה, שמזכירות את הפילם, אך המחיר ממש לא סביר ובנוסף, לצלם רק שחור לבן בעולם צבעוני זה רעיון שלא מחזיק (אצלי לפחות) לאורך ימים. אז ננסה להמיר את התמונה הצבעונית לשחור לבן בפושטושופ או בלייטרום. ניסיתי בכל הדרכים האפשריות, עליהן כבר כתבתי בעבר, אבל הניחוח איננו. התמונה רק לא מכילה צבע. יש לי כמה פלאגינים למיניהם של ON ONE ואחרים, המייצרים כל מיני וריאציות למונוכרום, אבל אף אחת לא עושה את מה שאני רוצה למצוא. מה יהיה? למען גילוי נאות, ל ON ONE ישנו כלי הנקרא Perfect Photo Suite  שיודע לעשות כל מיני פעלולים להפיכה למונו, לדאגרוטייפים (אמצעי הצילום הראשונים מהמאה ה 19) ואפילו המרת תמונת צבע לתמונת ש"ל הדומה לסגנון של Ansel Adams. בכל זאת, זה לא מה שאני מחפש. לפני כשנה לערך, יצאה חברת DXO עם חבילת תוכנה שנקראת Film Pack. לא הייתי מתקרב אליה בגלל אכזבתי הרבה מכל הכלים המתיימרים לייצר מונוכרום אמיתי מתמונת צבע, אבל החברה נתנה את הכלי הבסיסי חינם, לא ניקח? אינני יודע אם המבצע נמשך עד היום, והאם Film Pack 3 עדיין מחולקת חינם, אבל בזמני הורדתי אותה והתקנתי אותה. היא פלאגין לפוטושופ המאפשרת לחקות על פי טענתה מגוון גדול של פילמים ושקופיות – בשחור לבן או צבע – וגם תהליכים כמו טכניקה Cross Process בה מפתחים פילמים בכימיקלים שמתאימים לסוג אחר של סרטים. הכלי יודע לחקות בצורה מוצלחת ביותר הרבה סרטי שקופיות ונגטיסבים צבעוניים. הוא יודע לעשות סימולציה מצויינת לצבעי וולוויה ופרוביה של פוג'י מתמונה דיגיטלית. אלו סרטים שהיו מאוד אהובים על צלמים שאהבו את העיקצוץ הצבעוני המיוחד של סרטי פוג'י בעין הצופה. אז ניסיתי אותו גם להמרת פריים צבעוני לשחור לבן. כבר הזכרתי את זה בעבר, אבל גל הנוסטלגיה שסחף אותי לאחרונה דחף אותי לנסות ביתר רצינות את יכולת הסימולציה לשחור לבן, ומה לומר – הופ[...]



געגועים

Sat, 1 Oct 2016 00:00:00 EST

קורה לי לפעמים שאני מציץ בספריות הפילמים שלי. כחצי מהסרטים שצילמתי בחיי היו סרטי שחור-לבן וחציים היו סרטי צבע – והרוב המכריע שלהם היו סרטי נגטיב, מעט מאוד שקופיות. באוסף הפילמים המסודר שלי למעלה מ 400 סרטים, כאשר כל סרטי השחור-לבן נסרקו על ידי עם סורק ייעודי ורק חלק (אפילו לא הרוב) של סרטי הצבע נסרקו. אדם שהולך בדרכו, מוטב לו להציץ מדי פעם בפעם אחורנית ולו רק לוודא שהדרך שהוא הולך בה היא עדיין הדרך הנכונה. את זה אני משתדל לעשות מדי פעם בפעם, בכל פן של חיי. הדבר נכון כמובן גם לגבי הצילומים ההיסטוריים שלי, השמורים בקלסרים מסודרים. אני יכול לומר במעט גאווה (ואולי לא) שהייתי בין חלוצי הצילום הדיגיטלי בארץ. מאוד התלהבתי מהיכולות הפוטנציאליות של הצילום הדיגיטלי והפכתי שלא ברצוני מטיף לעניין. או אז חטפתי קיתונות של בוז על הבחירה האומללה שלי. לא עזר שחזרתי ואמרתי שוב ושוב שהדיגיטלי עוד לא שם, אבל זו תהיה הדרך בעתיד. קיתונות הלעג נמשכו, אך הלכו והתמעטו כשהצלמים החלו לזנוח את הפילם והלכו לאפיק הדיגיטלי. בדיעבד כנראה שצדקתי. ההיסטוריה שלי בעולם הדיגיטלי החלה בשנת 1998-1999 כאשר מצלמתי הראשונה היתה מביתה של סוני – MAVICA, שצילמה על דיסקט (מישהו זוכר את המדיה הזו?) ברזולוציה של 1024X768, משהו כמו 0.8 מיליון פיקסלים. הרומן איתה היה קצר ומשם עברתי למצלמת קודאק DC-280 בת ה 2 מ"פ. התמונות שלה היו כבר ראויות (חוץ מנושא הצילום כמובן): [pic5214] משם חיש קל עברתי לניקון 990 בת ה 3 מ"פ, לסוני 707 בת ה 5 מ"פ, ל DSLR הראשונה שלי ה D100. השאר היסטוריה מתמשכת. את סרטי הפילם שלי צילמתי בהתחלה במצלמת חצי פריים – פוג''יקה, הדומה לאולימפוס פן אבל את הרוב צילמתי ב SLR מביתה של ניקון – הניקורמט ההיסטורית שנגנבה לי בשיקגו שהוחלפה בניקון FE. בכל פעם שאני מציץ בספריית השחור-לבן שלי אני מתעטף בגעגועים. שנים רבות חשבתי שזה בגלל הנוסטלגיה וזכרונותי מאז. זה בוודאי חלק מהסיפור – החלק השני הוא העובדות – לפחות בעיני. לא יעזור כלום – מה שלא ניסיתי לעשות עם צילומי הדיגיטליים להמירם לשחור-לבן, זה לא זה. ניסיתי את כל הדרכים שהיו באפשרותי, אך לא הצלחתי. מה שמעניין (ומטריד) יותר הוא שלא חשוב באיזה פילם השתמשתי, התחושה נותרה כמות שהיתה – זה לא זה. ניסיתי להבין מה כבר ההבדל? הטווח הדינמי של הפילם הצבעוני (וגם השחור-לבן) קטן בהשוואה לטווח הדינמי הדיגיטלי. מדוע הפילם נראה אחרת? מדוע זה נראה "יותר נכון"? זאת ועוד – הסרטים הרי נסרקו למדיה הדיגיטלית ובכל זאת – טעמם נשמר. אני מעלה השערה – אולי זה לא היה שחור-לבן אלא גווני אפור לבן? זה אולי מסביר את השוני בעין. הבה נתרשם כולנו. ה[...]