Subscribe: netzertax.co.il
http://www.netzertax.co.il/rss.xml
Added By: Feedage Forager Feedage Grade C rated
Language: Hebrew
Tags:
Rate this Feed
Rate this feedRate this feedRate this feedRate this feedRate this feed
Rate this feed 1 starRate this feed 2 starRate this feed 3 starRate this feed 4 starRate this feed 5 star

Comments (0)

Feed Details and Statistics Feed Statistics
Preview: netzertax.co.il

netzertax.co.il





Published: Thu, 25 May 2017 09:18:51 +0000

Last Build Date: Thu, 25 May 2017 09:18:51 +0000

 



סאגת קיזוז הפסדי עבר בחברה משפחתית – אל המנוחה והנחלה.

Sun, 03 Sep 2006 15:22:52 +0000

לאחר שנים רבות בהם לא הייתה הלכה ברורה או פסיקה עקבית, בדבר האפשרות לייחס את הפסדיה של חברה משפחתית בטרם הפכה לכזו, לנישום המייצג שלה ובכך לקזזם מהכנסתו האישית, הסיר בית המשפט העליון את מסך העשן וקבע הלכה מחייבת בעניין זה שטבועה בסעיף שבעיקרו נועד לעודד פעילות עסקית במסגרת חברות שימש כלי לתכנוני מס בקשר לקיזוזי הפסדים.

בפסק דין בעניין שקלרש אשר ניתן בבית משפט עליון (ע"א 04\3319) נקבעה ההלכה כי הפסדיה של חברה שנצברו בה, טרם הפיכתה לחברה משפחתית אינם ברי קיזוז כנגד הכנסתו של הנישום המייצג. דהיינו, הפסדי עבר כאמור יישארו בחברה עצמה ויקוזזו מהכנסתה בלבד ואשר כל כן, אין לזקוף אותם לנישום המייצג. כך, רק הפסדים המתהווים בחברה החל מהמועד בו הפכה לחברה משפחתית ניתן לזקוף לנישום המייצג ולקזזם מהכנסתו.

סעיף 64א לפקודת מס הכנסה יצר ייצור כלאיים מהבחינה המיסויית, הוא החברה המשפחתית. מצד אחד חברה בעלת אישיות משפטית נפרדת על כל המשתמע מכך, לרבות קביעת הכנסתה החייבת, ומצד שני, מורם באופן חלקי מסך ההתאגדות שלה, כך שהכנסותיה והפסדיה מיוחסים לנישום שהוא יחיד, ויחולו דיני מס החלים על יחיד. חברה שחבריה הם בני משפחה אחת על פי הפקודה, תיהפך לחברה משפחתית רק על פי בקשתה ובהתאם לכך, תיוחס ההכנסה לנישום יחיד בעל הזכות לחלק הגדול ברווחים.

אחת הסוגיות העיקריות הייתה, האם הפסדיה של החברה המשפחתית אותם ניתן לזקוף לנישום המייצג כוללים בתוכם גם הפסדים שהיו לחברה לפני שביקשה להפוך לחברה משפחתית. לשון הסעיף היא זו שיצרה את המחלוקת בין הנישום לפקיד השומה, שכן, הסעיף אינו מבחין בין הפסדים שוטפים להפסדי עבר וכך, כל אחד מהצדדים הפליא בפרשנויות התומכות בעמדתו, שהצליחו לזרוע בלבול וחוסר עקביות בפסיקות בתי המשפט המחוזי (פס"ד ביגוד-מיכל; פס"ד מנחם פישלר).

בענייננו, פסק בית המשפט העליון את אשר נמצא בתכליתו של הסעיף. כדי להגשים את תכליתו של הסדר המיסוי יש להחיל אותו, מן הסתם, על החברה המשפחתית רק החל ממועד קבלת מעמדה ככזו. שכן, קבלת פרשנות המעבירה הפסדים לנישום המייצג מלפני תקופת היות החברה, חברה משפחתית, משמעותה תחולה רטרואקטיבית. אזי, הפסדים שנצברו לפני גיבוש המעמד המיוחד לא יילקחו בחשבון בקביעת הכנסתו של הנישום המייצג. ובכן, דבר זה אינו פוגע בחברה עצמה, שהרי הפסדים אלו נותרים בחברה ויילקחו בחשבון כהפסדיה שלה בעת קביעת הכנסתה החייבת, כאישיות משפטית נפרדת. ומן הצד השני, עוד הוסיף בית המשפט, כי ייחוס הפסדי עבר של החברה המשפחתית לנישום המייצג, וקיזוזם מהכנסותיו הינו בניגוד לדיני קיזוז הפסדים ותכליתם, שאין לקזז הפסדי נישום אחד מרווחיו של נישום אחר.

השופט ברק דבק בפרשנות התכליתית בלבד ולא התפתה ללמוד מנוסח הסעיף את שאין בו כבקשת המערערים. כך למשל, לא התקבלה טענה, כי העובדה שהסעיף אוסר במפורש קיזוז הפסדי עבר של הנישום המייצג מרווחי החברה המשפחתית, מלמדת שכן מתיר את המצב ההפוך.

בהקשר זה, נציין כי הסדר החברה המשפחתית הוחלף בתיקון 132 לפקודה, בהסדר "החברה השקופה". בהסדר זה השכיל המחוקק לסתום פרצה זו, לצד פרצות נוספות שהיו בבסיס תכנוני המס, הנוגעות לחברות משפחתיות וקבע מפורשות בהוראת מעבר, כי הפסדיה של החברה המשפחתית בתקופה שקדמה לתקופה בה הפכה לשקופה, יותרו בקיזוז רק כנגד הכנסות החברה בלבד.

--------------------------------------------------------

ארז שגיב, עו"ד ורו"ח - מומחה למיסים
לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים וכיום שותף במשרד עורכי הדין פורת, שגיב, שלומי

עמיחי ניצן צדקיהו, רו"ח ומשפטן
לשעבר רו"ח במחלקת מיסים במשרד KPMG סומך חייקין




תכנון קיצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי

Wed, 31 May 2006 22:13:17 +0000

מבוא

בגליון 220 של "מסים ומעשים" העלה אהוד גרינברג, רו"ח נייר עמדה בו טען כי עלתה האטרקטיביות בקבלת קיצבת זיקנה מיידית בהגיענו ל"גיל המותנה" ולא להמתין עד לגיל 70. בשורות הבאות, ברצוני להמשיך את קו החשיבה ולעבות את הטיעון במספרים וסכומים:

על פי חוק הביטוח הלאומי, מבוטח המגיע לגיל המותנה, אשר הכנסתו האקטיבית אינה עולה על 4,209 שקל לחודש (ומספר תנאים נוספים), רשאי לבחור בין 2 אפשרויות: לקבל קיצבת זיקנה, או לדחות את מועד תחילת קבלת קיצבת הזיקנה שלו לגיל 70 ולקבל בתמורה תוספת של 5% לכל שנת דחיה.

למען נוחות הקריאה, הנתונים יוצגו מעוגלים. כמו כן, הוצגו האפשרויות המרכזיות בלבד כאשר לכל מסלול יש מספר לא קטן של חלופות ודרכי ביניים. בנוסף, חשוב לציין כי החישובים להלן הנם כלכליים בלבד, בלי התחשבות בשיקולים כגון דימוי עצמי, ערך העבודה וכד'.

האם כדאי לדחות?

קיצבת הזיקנה ליחיד, עם מכסימום ותק מגיעה לכ- 16,900 שקל בשנה. אם ידחה המבוטח את תחילת הקיצבה לגיל 70, היא תעמוד על כ- 19,400 שקלים. בנוסף, בהנחה שהאיש ימשיך לעבוד ולהרוויח 4,200 שקל לחודש (ברוטו), יהיה עליו לשלם דמי ביטוח בתקופת ה"דחיה" בסכום של קרוב ל- 5,000 שקל לשנה.

תוך כמה זמן מאז גיל 70 תחזיר תוספת קיצבת הזיקנה את ההפסד המצטבר של 3 שנים? בחישוב לינארי פשוט, ההפרש יתאזן בגיל 95 – אחרי 25 שנים.

כאשר מביאים בחשבון שתוחלת החיים בישראל עומדת על קרוב ל- 82 שנים (לנשים, פחות מכך לגברים), יוצא שבגיל זה (82) יש לנו הפסד של כ- 33,000 שקל שהם 11% על הסכום המצטבר אם נבחר לדחות את תחילת קבלת קיצבת הזיקנה.

אם נהוון את הסכומים בשתי האפשרויות לגיל 67 לפי ריבית שנתית של 5% (שקל היום שווה יותר משקל שיתקבל מחר) ההפרש או ההפסד הכספי מתקרב ל- 40,000 שקל או הפסד של 20% כתוצאה מבחירה לא אופטימלית של המסלול.

גם אם נעריך שנחיה עד גיל 120, עדיין המסלול בו אנו דוחים את קצבת הזיקנה הנו מסלול פחות טוב מקבלת הקיצבה "ביד ומייד".

עד כמה כדאי להקדים?

כאמור, ניתן לקבל קיצבת זיקנה אם הכנסתנו החודשית ברוטו אינה עולה על 4,200 שקל לחודש. מה אם הכנסתנו בגיל 67 גבוהה מכך? האם כדאי להוריד את רמת הפעילות וההכנסה כדי לקבל את קצבת הזיקנה? אם אנו "עושים" 20,0000 שקל בחודש, התשובה ברורה. גם אם הרווח החודשי הממוצע שלנו 4,210 שקל ברור מה עלינו לעשות. אולם, היכן הגבול?

על פי חישובינו, בהתחשב בקיצבת הזקנה ובאי- תשלום מיסים, גבול הכדאיות עובר באיזור ה 6,600 שקל לחודש. אם אנו מרוויחים עד סכום זה, כדאי לצמצם את רמת הפעילות והרווחיות לרמה של 4,200 שקל כדי לקבל קיצבת זיקנה. כמובן שעל המבוטח להקטין באופן אמיתי את רווחיו (אולי להפוך הכנסות אקטיביות לפסיביות) ולא לגלוש לתחומי העיסקה המלאכותית. מעבר ל"רף" זה, הדבר אינו כדאי כלכלית.

סיכום

אם המדינה רוצה לעודד את המבוטחים להמשיך לעבוד, לדחות את קבלת קיצבת הזיקנה ולא לנצל את "הגיל המותנה" עליה לשפר את תנאי הפיצוי בגין ההמתנה. אחרת, הדבר בדרך כלל אינו כדאי עבור מי שיכול לבחור.

הערת המחבר
נייר העמדה פורסם ב"מסים ומעשים"- עדכון שוטף בענייני מסים בהוצאת לשכת רואי חשבון בישראל. גליון מספר 221 - ניסן תשס"ו - אפריל 2006.

מתוך מרכז הידע של משרד משה נתנזון ושות' www.natanson.co.il




שינוי התדמית של תלוש המשכורת

Thu, 26 Feb 2009 14:41:30 +0000

ב-01.02.09 נכנס לתוקף תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר. עפ"י שינוי זה חלה חובה על המעסיק לציין בתלוש השכר של עובדיו את מספר שעות העבודה המדויק לגבי החודש החולף, ותק מצטבר וימי מחלה. לפיכך חברות המעסיקות עובדים לטווח של שעות ארוכות כגון 12, 13 שעות או יותר צריכות כעת לערוך רישום פרטני שעל פיו ישוקפו מס' השעות של העובדים במסגרת העבודה.
יתרונו של פירוט זה בנוגע לעובדים היא שכעת יוכלו העובדים לשלוט על הנעשה בכספם.
מעסיקים אשר שילמו לעובדיהם במשך שנים שכר אחיד וגלובלי, ללא קשר לשעות שעבדו בפועל, כעת נדרשים לשלם לעובדיהם גמול על השעות הנוספות שבהם עבדו, לפיכך לא יהיו יותר מועסקים בשכר גלובלי.
תיקון זה חל על 2.7 מיליון עובדים במשק הישראלי, אך הסעיף לגבי רישום שעות העבודה והשעות הנוספות עדיין אינו חל על עובדים המועסקים במשרות אמון ( כגון דובר אישי) או משרות שטח (כגון אנשי מכירות שטח), זאת מכיוון שאין אפשרות לפקח אחר שעות עבודתם המדויקות. עם זאת, יש לציין כי בתי הדין פסקו לאחרונה שקיימת אופציה לפקח על שעות העבודה של עובדים מסוג זה באמצעות איתוראן או מכשירים סלולארי.

מהם השינויים בתלוש החדש?

  • בתלוש צריכים להיות מפורטים הניכויים שביצע המעסיק עבור המועסק לביטוח לאומי, למס הכנסה ומס בריאות. לשינוי זה ישנה חשיבות רבה בכך שבאם העובד מחליט להגיש תביעה נגד המעסיק, ידע העובד שלמעסיקו יש תיק מסודר במס הכנסה. חשיבות נוספת היא במקרה של תאונת עבודה, בו זכאי העובד לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי. פירוט זה מאפשר לעובד לערוך ביקורת אחר גורמים אלו.


  • החלפת מקום עבודה במהלך השנה


  • שינויים במצב המשפחתי (נישואין/לידה/גירושים וכד')


  • חובתו של המעסיק לציין את הסכום המופרש לקרן פנסיה, לביטוח מנהלים או לקופות גמל. המטרה היא שיוכל העובד לחשב את הסכום שהצטבר לו בקרן.
    כמו כן המעסיק חייב לציין את השכר המשמש בסיס להפרשה לפנסיה.


  • על המעסיק לפרט בתלוש את מס' השעות בהן עבד המועסק במהלך החודש. רישומי שעות העבודה צריכים להישמר ע"י המעסיק לתקופה של 7 שנים. עובד המעוניין להגיש תביעה נגד מעסיקו בנושא שעות העבודה, יוכל לעשות זאת רק במהלך תקופה זו.
    בנוסף חלה חובה על המעסיק לפרט שעות עבודה נוספות.


  • בתלוש צריכים להיות מפורטים תשלומים הקשורים לתנאים הסוציאליים, כגון ימי מחלה וימי חופשה. כמו כן חייב המעסיק לציין את מספר ימי ההיעדרות של המועסק תוך פירוט אלו מההיעדרויות מיוחסות לתנאים הסוציאליים.


  • המעסיק צריך לציין מהו תאריך תחילת העבודה והוותק המצטבר של העובד במקום העבודה, כך יוכל המועסק לעקוב אחר התנאים הסוציאליים להם הוא זכאי.


  • על המעסיק לציין בתלוש באמצעות איזה גורם מקבלים העובדים את השכר. כאשר מדובר בבנק, יש לציין את מספר החשבון ופרטי הבנק.


  • בתלוש יש לפרט את תעריף השכר ליום או לשעה לגבי עובדים המועסקים לפי שעות או על בסיס יומי.


לתשומת ליבם של המעסיקים:

בית הדין רשאי לפסוק למועסק פיצויים בסכום של עד 5000 שקל, אשר אינם תלויים בנזק שנגרם לו, על תלוש שנמסר שלא בהתאם לתיקון החדש, או על תלוש אשר לא נמסר כלל. כמו כן, יוכל בית הדין אף לפסוק קנס גבוה יותר אם ימצא לנכון.

המאמר בחסות סוכנות הביטוח אורלי יונאי מומחית ל ביטוח בריאות פרטי ו ביטוח סיעודי




צבירת חופשה שנתית

Fri, 01 Jun 2007 10:06:31 +0000

סעיף 7 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן – החוק), קובע כי: "אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד, בהסכמת המעביד, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות".

בדב"ע לא/1-3 ישראל ודן בר אדון נ. שמחה ג'רד, נקבע כי ברצותו למנוע מהעובד לדחות את לקיחת החופשה, אסר המחוקק בסעיף 7 לחוק, צבירת חופשה בלתי סבירה, אפילו בהסכמת המעביד.

אם צבר בניגוד לחוק, מקפח העובד את זכותו לחופשה שהיה עליו לקחת במועד הנכון - וזוהי הסנקציה המוטלת עליו ע"י החוק כדי להביאו לכך שייקח את החופשה במועדה. אך, צבירה חייבת להיות מדעת, מרצון מפורש לדחות את לקיחת החופשה שניתנת לו, מעבר לזמן המותר על פי החוק, שכן אין עובד יכול "לקחת" מה שלא ניתן לו ואין הוא יכול לצבור מה שאינו יכול "לקחת".

בע"ע 1365/04 זאב אפיק נ. משרד התשתיות (ניתן ביום 13.12.2005 בבית הדין ארצי לעבודה), נידון מקרה של עובד שבמשך שנות עבודתו לא ניצל את ימי החופשה שעמדו לזכותו למרות שהיה מודע לכך, שלא מאושרת לו צבירת ימי חופשה ועליו לנצל את אשר נצבר פן לא יקבל פדיונו.

בית הדין הדגיש את חשיבות יציאת העובד לחופשה לשם התרעננות והחלפת כוח (זכות סוציאלית), בדומה ליום המנוחה השבועי, ופסק כי במקרה שהעובד העדיף שלא לנצל ימי חופשה צבורה, על מנת להמירם בכסף בתום יחסי העבודה, יש לדחות את תביעתו הכספית לתשלום פדיון ימי החופשה האמורים.

לפיכך, יש לבדוק את נסיבות המקרה הספציפיות של כל עובד, על מנת להכריע בשאלת זכותו לפדיון ימי חופשה שלא ניצל.

יש לציין כי כל הנאמר לעיל מתייחס לחופשה הקבועה בחוק. לגבי חופשה מעל למיכסה שבחוק, צבירת החופשה תהיה במידה ובסייגים העולים מהחוזה.

מתוך אתר קול העבודה בהנהלת עו"ד הילה פורת www.hilaporat.co.il




החובה למסור תלוש משכורת והפרטים שיש לכלול בו

Mon, 16 Apr 2007 16:32:33 +0000

אדם המעסיק עובד לצרכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי (להלן – המעסיק) חייב לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וכן חייב הוא למסור לעובדיו, בכתב, פירוט שכר העבודה והסכומים שנוכו (כך נקבע בסעיף 24 לחוק הגנת השכר).

שר העבודה והרווחה פרסם ב"הודעה בדבר קביעת סוגי המעבידים החייבים לנהל פנקס שכר" ובתוספת לפיה (ילקוט פרסומים 2293, התשל"ז, עמ' 748), כי על הפרטים הבאים להיכלל בפנקס השכר (ביום 29.7.2003 פורסם תיקון להודעה שתחילתו מיום 30.8.2003):

א. פרטים לגבי העובד והמעביד:

  • שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר זהותו;
  • שם המעביד ומען המפעל או העסק.

ב. התקופה שלגביה ניתן התשלום ורישום השכר הרגיל:

  • התקופה או התקופות שבעדן שולם השכר;
  • מספר ימי עבודה בתקופה שלגביה ניתן התשלום ומספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל;
  • שעות עבודתו בפועל של העובד, אלא אם כן הוא נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (עובד שתנאי עבודתו ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו) (סעיף זה הוסף בתיקון);
  • השכר הרגיל;
  • ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה (סעיף זה הוסף בתיקון);
  • תשלומים אחרים ופירוטם (שעות נוספות, פריון עבודה, דמי הבראה וכיוצא באלה);
  • סך הכל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה.

ג. הניכויים:
ניכוי מס הכנסה; ניכוי דמי ביטוח לאומי; ניכוי דמי ביטוח בריאות (סעיף זה הוסף בתיקון); ניכוי לקופות גמל או לקופות פנסיה; ניכויים אחרים; סך הכל הניכויים.

ד. פרטי הפירעון:

  • סך הכל המגיע לעובד במועד התשלום;
  • סך הכל נטו לתשלום.

כמו כן, נקבע בהודעה כי יראו את הרישומים הבאים כפנקס שכר -

  1. רישומים בכרטיס העובד, המנוהל בהתאם לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993.

  2. רישומים סדירים בצורה אחרת, הכוללים את הפרטים שצוינו בתוספת.

בפסיקת בתי הדין לעבודה ניתנו ההלכות הבאות בהקשר לחובה האמורה:

  1. מקום בו ניתן לעובד תלוש שכר, חזקה שהוא משקף את המציאות, לפחות לגבי הסכום הכולל המופיע בו, אלא אם הוכח, מעדויות אמינות, אחרת (דב"ע מז/146-3 יוסף חוג'ירת נ. שלום גל והמוסד לביטוח לאומי).

  2. כך נפסק גם לגבי תאריך תחילת עבודה של עובד המופיע בתלוש, אף כי פרט זה אין חובה לציינו בתלוש מכוח ההודעה הנ"ל. הטוען אחרת עליו נטל ההוכחה (דב"ע נו/149-3 פבל רוזנבאום נ. עמישב שירותים בע"מ).

מתוך אתר קול העבודה בהנהלת עו"ד הילה פורת www.hilaporat.co.il




התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים של עובד

Tue, 13 Mar 2007 21:44:54 +0000

התפטרות עובד בעקבות העתקת מקום מגורים דינה כפיטורים לענין הזכות לפיצויי פיטורים, במידה ועומדת בתנאים שנקבעו בענין בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ובתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (להלן - התקנות), כמפורט להלן: לרגל נישואים, באם התמלאו ארבעת התנאים - א. העתקת מקום המגורים למקום בישראל. ב. מקום המגורים החדש הוא מקום בו התגורר טרם הנישואין בן הזוג. ג. המרחק בין מקומות המגורים הוא 40 ק"מ ומעלה. ד. המרחק ממקום המגורים החדש למקום העבודה הרגיל גדל. לענין העתקת מקום מגורים עקב נישואין לא נקבעה בתקנות תקופת מגורים מינימלית, אך ברור שלא כל שהיה במקום מגורים החדש תחשב "העתקה", וקיים צורך בכוונה להישאר באותו מקום תקופה מסויימת, מעבר להישארות חולפת וארעית. לישוב חקלאי או ליישוב באיזור פיתוח - מישוב שאינו ישוב חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, או מישוב שאינו עיר פיתוח כמשמעותה בחוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח-1988, לעיר פיתוח לענין סעיף 9 לחוק האמור, ובלבד שהוכיח כי הוא תושב, כהגדרתו בחוק האמור, בעיר הפיתוח. בתקנות נקבע כי רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה זו אם העובד גר לפחות 6חודשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו. "ישוב חקלאי" - קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאיים; "ישוב באזור פיתוח" - אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשיית שדה-בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת עילית, ערד, צפת, קרית גת, קרית מלאכי, קרית שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם עילית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבניאל, כפר הורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, תרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושב), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שרשים (תק' 12(ב)). "עיר פיתוח" היא תחום עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית או חלק ממנה שוועדת השרים, שהוקמה מכוח אותו חוק, הכריזה לענין אותו חוק או לענין סעיף מסעיפיו שהיא עיר פיתוח, בכפוף לקריטריונים שונים שנקבעו באותו סעיף. עד כה לא הוכרז אף לא יישוב אחד כ"עיר פיתוח". הזכאות לפיצויים לרגל מעבר לישוב חקלאי או לישוב באזור פיתוח נוצרת באם: א. הה[...]



קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד

Mon, 05 Mar 2007 15:39:00 +0000

היותו של אדם "עובד" או "קבלן עצמאי" נקבע על פי מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה בין הצדדים. מעמד זה אינו נקבע עפ"י התיאור שהוסכם ע"י הצדדים או ניתן ע"י אחד מהם, אלא נקבע מבחינה משפטית עפ"י נסיבות המקרה כהווייתן. אין הגדרה אחת ויחידה המשמשת אמת מידה לקביעת יחסי עובד מעביד. בתי הדין לעבודה נוקטים ב"מבחן מעורב" להכרעה בסוגיה זו, כאשר המרכיב הדומיננטי הוא "ההשתלבות במפעל" (פרוט להלן). מכלול הסממנים והעובדות, המפורטים להלן - נותנים במצטבר תמונה כוללת ושלמה על מהות היחסים בין הצדדים: א. מבחן ההשתלבות במפעל המרכיב הדומיננטי לקביעת קיומם של יחסי עובד מעביד הינו "מבחן ההשתלבות במפעל".למבחן ההשתלבות 2 פנים - פן חיובי ופן שלילי: (1) הפן החיובי - תנאי להשתלבות במפעל הוא שקיים מפעל יצרני לשירותים, אשר הפעולה המבוצעת נחוצה לפעילות הרגילה של המפעל ושמבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ועל כן איננו "גורם חיצוני". אחד הביטויים לפן זה של מבחן ההשתלבות במפעל הינו שהרחקתו של האדם שבו מדובר תפגע בפעילות הרגילה, היום-יומית והשוטפת של המפעל או השירות וזאת להבדיל מהמצב לגבי אדם שפועל כגורם חיצוני למען המפעל או השירות אשר פעולתו באה מבחוץ - להשלים את פעולת המפעל או לאפשר אותה. (2) הפן השלילי - שהאדם בו מדובר אינו בעל עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. אין סימן היכר אחיד ל"עסק עצמאי" בכל ענפי הפעילות והכל תלוי בראש וראשונה במהות העסק. שאלות המפתח לענין זה הינן: האחת - השקעות בעסק, והשניה - סיכויי רווח והפסד בגינן. כאשר יש בפעילות מבצע העבודה משום סיכויי רווח והפסד ואפשרות להרחבת היקף הפעילות, נראה שמדובר בעסק עצמאי. העובדה שלאדם שבו מדובר יש קשרים עסקיים עם לקוחות נוספים, אינה שוללת יחסי עובד מעביד בינו לבין לקוח ספציפי. יש לבחון כל מערכת יחסים בנפרד. אין לראות בעובדת ביצוע עבודות שלא בחצרי מקבל העבודה (למשל - בבית) כמעידה על כך כי מדובר בעובד עצמאי. יש לבחון, בהקשר של פן זה, את מידת הפיקוח והשליטה של מזמין העבודה על מבצע העבודה. כמו כן, יש לבחון את מסגרת העבודה - ימים ושעות קבועים. ב. מבחן כלי העזר לביצוע העבודה (1) היעזרות בכלי עזר אינה מטה בהכרח את הכף לצד זה או אחר, הכל תלוי בטיב הכלי, בשווי הכספי ובמשקל שנועד לו בהתקשרות שבין הצדדים. (2) השאלה אם בעלות בכלי העבודה הופכת את המשתמש בו לבעל עסק עצמאי תידון אף היא בהתאם לגודל ההשקעה. לכן - השקעה במשאית תהפוך את בעל המשאית לבעל עסק עצמאי וזאת אף אם הנהג נותן שירו[...]



תנאים לתשלום הוצאות נסיעה

Fri, 27 Oct 2006 15:07:40 +0000

צו ההרחבה להסכם הקיבוצי הכללי בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה קובע כי כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו (שיעור החזר הוצאות הנסיעה יהיה לא יותר מ-21.14 ש"ח ליום עבודה, החל מיום 1.7.2004).

הזכאות להחזר הוצאות נסיעה קיימת גם לעובד שאינו נזקק לתחבורה ציבורית ובלבד שעפ"י אמות מידה אובייקטיביות הוא זקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.
על כן, עובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה, כשהן מחושבות עפ"י עלות נסיעה ברכב ציבורי, גם שעה שהעובד משתמש ברכבו הפרטי (דב"ע נו/3-46, רונית עילם - אטלס שירותי כוח אדם בע"מ).

מאידך, נראה כי עובד אשר גר בסמיכות למקום העבודה, לא זכאי להחזר הוצאות נסיעה שכן מבחינה אובייקטיבית כאמור איננו זקוק לתחבורה ציבורית כדי להגיע למקום עבודה.

בע"ב 912532/99 רשיד ג'ומעה הושאלה נ. א.ס.י שירותי שמירה (ניתן ביום 26.9.2004), נדון מקרה של עובד אשר התגורר באתר השמירה ולא היו לו הוצאות נסיעה, למעט הוצאות נסיעה לביתו, אחת לחודש. בית הדין פסק, כי העובד זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד שני ימים בחודש בלבד, ולא בעד כל תקופת עבודתו, כנתבע על ידו.

בע"ע 100/06 עיריית טיירה נ. עבד אלרחמן קשוע (ניתן ביום 22.5.2006), נפסק כי עובד רשות מקומית אינו זכאי לקצובת נסיעות כאשר הוא מתגורר במרחק שאינו עולה על 500 מטרים ממקום העבודה וצעד לעבודתו ברגל.

מתוך אתר קול העבודה בהנהלת עו"ד הילה פורת www.hilaporat.co.il




אפשרות לפטר עובד שנמצא בתקופה בה הוא מקבל דמי פגיעה|דמי מחלה

Fri, 27 Oct 2006 15:18:55 +0000

אין כל איסור בחוקי העבודה לפטר עובד בתקופה בה העובד מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי (לאחר תאונת עבודה) או בתקופה בה עובד חולה ונעדר בעקבות מחלתו. זאת כל עוד לא נקבע איסור פיטורים לתקופות האמורות בהסכם/הסדר קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי.
כמובן שזכותו של העובד במקרה של פיטורים לקבל את כל הזכויות הכספיות הנובעות מפיטוריו, לרבות- פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה שלא נוצלו, דמי הבראה וכיוצ"ב.

בהקשר של הודעה מוקדמת

כאשר עובד מקבל דמי פגיעה

  • בדב"ע 11/9-3 נצחונה פומרנץ – נשיונל מוד בע"מ (פד"ע כט' 653), נפסק כי מעביד לא יוכל לכלול את הימים בהם מקבל עובד דמי פגיעה במסגרת ההודעה המוקדמת, שכן המעביד אינו זכאי להנות מן העובדה שהעובד קיבל מן המוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה.
  • בד"מ 1639/03 יואל סופיה – לפיד חב' להשמת כ"א בע"מ (ביה"ד לעבודה בנצרת מיום 23.11.2003, טרם פורסם) חויב מעביד בתשלום תמורת הודעה מוקדמת לעובדת שפוטרה במהלך תאונת עבודה, כאשר בתקופה זו קיבלה דמי פגיעה מן המוסד לביטוח לאומי.

כאשר עובד נמצא בתקופת מחלה

  1. אם מעביד פיטר עובד לאלתר, באופן מיידי, הרי שיחסי עובד מעביד נותקו באותו יום. על המעביד לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת (בהתאם לחוק) ואם העובד יחלה לאחר יום ניתוק יחסי העבודה, לא חלה על המעביד חובה כלשהי בקשר לכך.
  2. כאשר מעביד מפטר עובד תוך מתן הודעה מוקדמת, באופן שבתקופת ההודעה המוקדמת העובד ממשיך לעבוד, ובמהלך תקופת ההודעה המוקדמת העובד חלה או כאשר מעביד מפטר עובד במהלך תקופת מחלה – מחד, אין איסור בחוק לחפוף בין הודעה מוקדמת לבין מחלה. מאידך, בעניין זה ניתנו פסיקות סותרות בבתי הדין האזוריים לעבודה:

    • בע"ב 7110/00 יעקובוביץ שרה- עמותת היכל התרבות העירוני נתניה (ביה"ד האזורי לעבודה ת"א יפו, מיום 16.11.2003), נפסק כי אין לתת הודעה מוקדמת לפיטורים בתקופת מחלה, כיוון שתקופת ההודעה המוקדמת נועדה לאפשר לעובד למצוא עבודה אחרת, דבר שלא ניתן לעשותו בעת שהעובד חולה. לפיכך, חייב המעביד בתשלום תמורת הודעה מוקדמת.
    • בע"ב 1655/99 מינקוב סופיה- ק.מ.א כבלים ואלקטרוניקה (ביה"ד האזורי לעבודה חיפה, מיום 30.4.2003), נפסק כי בתקופת הודעה מוקדמת על העובד להתייצב בעבודה ולעבוד, אלא אם כן ויתר מעביד על נוכחות העובד ועל עבודתו בפועל. במקרה שהעובד חלה ולא הגיע לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, יצא המעביד ידי חובתו במתן ההודעה המוקדמת.

כלומר, כיוון שבשלב זה קיימת חוסר אחידות בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה בסוגייה זו, וכל עוד אין פסק דין של בית הדין הארצי בעניין- נותרות שתי הפרשנויות הנ"ל אפשרויות ואין האחת גוברת על השניה.

מתוך אתר קול העבודה בהנהלת עו"ד הילה פורת www.hilaporat.co.il




התפטרויות המזכות בתשלום דמי אבטלה מיום הפסקת העבודה

Tue, 12 Sep 2006 14:27:59 +0000

סעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995, קובע כי מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה.

יחד עם זאת, עפ"י תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972 (להלן – התקנות), התפטרות על רקע מצב בריאותי לקוי, או עקב הרעה מוחשית ביחסי העבודה, או עקב קיום נסיבות שביחסי העבודה בהן לא ניתן לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו, הן התפטרויות מוצדקות להפסקת עבודה מרצונו של העובד, ומכאן כי יהיה זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה של 90 ימים.

בית הדין הארצי לעבודה פסק, כי רשימת המקרים המוצדקים לקבלת דמי אבטלה באופן מיידי אינה סגורה (דב"ע תש"ן/140-2 המוסד לביטוח לאומי נ. אריאלה אוחנה). יחד עם זאת, בית הדין הדגיש כי לא כל מקרה המזכה בפיצויי פיטורים עקב התפטרות טומן בחובו את הזכות לדמי אבטלה ב-90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה.

להלן מקרים שנידונו בבתי הדין לעבודה:

התפטרות לשם טיפול בילד - ככלל, עובדת המתפטרת לשם טיפול בילד אינה זכאית לדמי אבטלה באופן מיידי. זכאותה לדמי אבטלה באופן מיידי תקום רק אם המוסד לביטוח לאומי יראה את התפטרותה לאחר הלידה כמוצדקת. למשל, בעב"ל 1078/02 המוסד לביטוח לאומי נ. אביגיל טליקאר, נפסק ע"י בית הדין הארצי לעבודה כי התפטרות מרצון במטרה לעבוד במשרה מלאה ללא שעות נוספות (כשבטרם הלידה הועסקה העובדת שעות נוספות רבות), היא מוצדקת, ותאפשר קבלת דמי אבטלה ללא תקופת המתנה.

התפטרות עקב הפסקת תשלומי המעסיק לביטוח מנהלים - בעב"ל 1214/01 דבורה יקותיאל נ. המוסד לביטוח לאומי, נפסק כי הפסקת ביטוחו של עובד בקופת גמל הינה בגדר הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, על פי תקנה 8 לתקנות ולכן התפטרות עקב כך הינה התפטרות מוצדקת שאינה שוללת את הזכאות לדמי אבטלה לתקופת שלושת החודשים הראשונים.

התפטרות עקב הצטרפות לבן זוג העובר למקום עבודה ומגורים אחר – בדב"ע תש"ן/2-140 המוסד לביטוח לאומי נ. אריאלה אוחנה, נידון מקרה של עובדת שהתפטרה מעבודתה עקב הצטרפותה לבן זוגה העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר (מירושלים לחיפה). בית הדין פסק כי מטרת ביטוח אבטלה היא לאפשר לעובדים, אשר נפלטו ממעגל העבודה בעל כורחם, קיום בכבוד עד שייקלטו במקום העבודה מחדש. בית הדין ראה את הפסקת העבודה מרצון של העובדת כמוצדקת, המזכה בקבלת דמי אבטלה באופן מיידי.

התפטרות עקב מעבר למקום עבודה חדש– בדב"ע 02-367/97 אורלי פפר נ. המוסד לביטוח לאומי נידון מקרה של עובדת שהתפטרה מעבודתה על מנת להתגייס לשירות קבע בצה"ל (למרות שבמועד התפטרותה היא טרם התקבלה באופן רשמי לשירות הקבע). ימים ספורים לפני תחילת עבודתה בשירות צה"ל, הודע לה על דחיית תחילת עבודתה. בתקופת הביניים תבעה העובדת דמי אבטלה, והמוסד לביטוח לאומי סירב לתביעתה. נפסק כי לא היתה הצדקה אובייקטיבית להתפטרותה, מבחינת תכלית החקיקה לדמי אבטלה. העובדת יכולה היתה להמשיך בעבודתה, היא לא נפלטה בעל כורחה ממעגל העבודה. היא רצתה להיטיב את תנאי עבודתה ולעבוד במשרה נוחה יותר.

מאידך, בעב"ל 200014/98 המוסד לביטוח לאומי נ. יוסף דיאמנט, נידון מקרה של עובד שהתקבל לעבודה במשרד העבודה והרווחה בתפקיד של פקיד סעד מחוזי ולשם כך התפטר מעבודתו הקודמת כעובד סוציאלי בעירית חדרה. יומיים לפני תחילת עבודתו החדשה הודע לו טלפונית כי בשל בעיות תקציביות מתבטלת משרתו במשרד העבודה. במקרה זה בית הדין קבע כי אמנם העובד הפסיק לעבוד בעירייה מרצונו, אך עם זאת, הוא נפלט ממעגל העבודה בעל כורחו. הוא התקבל לעבודה במשרד העבודה והרווחה, אך לא התחיל לעבוד שם בפועל, מסיבות שאינן תלויות בו ועל כן בית בדין קבע כי אין להחיל עליו את הגזירה של תקופת ההמתנה לדמי אבטלה.

מתוך אתר קול העבודה בהנהלת עו"ד הילה פורת www.hilaporat.co.il




חילופי מעבידים - רצף זכויות

Fri, 01 Sep 2006 15:23:50 +0000

במקרה של חילופי מעבידים, כאשר העובדים נשארו לעבוד באותו מקום, עומדות למעסיק השני חובות כלפי עובדי המעביד הראשון כמפורט להלן: באשר לשכר עבודה או תשלומים לקופת גמל סעיף 30(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע כי כאשר עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעביד החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעביד הקודם. יחד עם זאת, המעביד החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעיתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חודשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פירסם את ההודעה אחרי יום זה, מיום הפרסום. המעביד החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חודשים כאמור. יצוין, כי הוראות סעיף זה לא יחולו על העברת מפעל, חלוקתו או מיזוגו עקב פשיטת רגל או עקב פרוק של חברה. באשר לחופשה שנתית ודמי הבראהבתב"ע נה/243, 342-35 עינת לברון נ. א. בטחון אזרחי בע"מ (ניתן ביום 15.2.1996 בביה"ד האזורי לעבודה) נפסק כי: לאחר חילופי מעבידים נשמר הוותק של העובד מיום תחילת עבודתו באותו מקום עבודה, לעניין חופשה שנתית ודמי הבראה, אולם "רצף זכויות" זה נשמר רק לענין אורך תקופת העבודה (הוותק) שילקח בחשבון ולא לענין אפשרות חיוב המעביד החדש ביתרת חופשה או דמי הבראה שנצברו לזכות העובד עד ליום בו חל חילוף המעבידים. לדוגמא - עובד שעבד 3 שנים במקום עבודה, מתוכם שנתיים אצל מעביד אחד ושנה אצל המעביד הנוכחי. המעביד הנוכחי יהיה חייב לתת לעובד חופשה והבראה עפ"י הזכאות של עובד בעל וותק של 3 שנים, אך רק עבור השנה בה עבד העובד אצלו. לגבי תקופת העבודה אצל המעביד הראשון, יהיה על העובד לדרוש מהמעביד הראשון פדיון חופשה ודמי הבראה במידה והיה זכאי להם ולא שולמו. לעומת זאת, ביום 15.8.2003 נפסק בביה"ד האזורי לעבודה בבאר-שבע (ד"מ 2481/02 טלי שני – רנ"ר החברה לפיתוח גנים בע"מ) כי המעביד השני יהיה אחראי לשלם פדיון חופשה ודמי הבראה לגבי כל התקופה בה עבד העובד באותו מקום עבודה. בשלב זה, קיימת חוסר אחידות בפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה בסוגייה זו. כל עוד אין פסק דין של בית הדין הארצי בסוגיה זו, ופסקי הדין של בתי הדין האזוריים סותרים זה את זה, נותרות שתי הפרשנויות הנ"ל אפשריות, ואין האחת גוברת על השניה. באשר להודעה מוקדמת בדב"ע נו/14–3 שלמה מקלוף – דרווקו בע"מ במלון גלי זהב ואח' (עבודה ארצי כרך כ"ט (1) 315), מיום 27.10.90, נפסק כי על המעביד האחרון (המפטר) לתת לעובד הודעה מוקדמת עפ&[...]



תשלום שכר עבודה ופיצוי המעביד בגין עובד שנעדר מעבודתו בעקבות המצב הבטחוני

Sun, 16 Jul 2006 18:59:16 +0000

פיצוי למעבידים בעד תשלום שכר עבודה בימים בהם לא קויימה העבודה עקב מצב בטחוני
בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, נקבע כי יש לשלם פיצויים בעד הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צה"ל. בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973, נקבעו הכללים לתשלום פיצויים.

החל מיום 17.5.1999 נקבע כי מעביד ששילם את שכר העבודה לעובד יקבל פיצוי בעד היום שבו לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הבטחון.

שיעור הפיצוי הינו בגובה "שכר יום עבודה של העובד" אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים - בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה.

הגדרות:

  1. "שכר יום עבודה של העובד" - שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים - השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

  2. "השכר המרבי" - שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-25 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;

לענין זה המדינה לא תחשב כמעביד לצורך קבלת הזיכוי, אולם חברה ממשלתית תוכל לקבל זיכוי.

לפיכך, מעביד ששילם את שכר העבודה לעובד יקבל פיצוי בעד הימים שבהם לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הבטחון.

בנוסף, יצויין כי קיימות הוראות נוספות לפיצויי בגין אובדן רווחים.

כל עוד כוחות הבטחון לא נתנו הוראה בענין זה ובמקומות שלא ניתנה הוראה כאמור, העובד חייב להתייצב במקום עבודתו ולעבוד על מנת שתקום לו זכות לשכר עבודה.



הילה פורת, עו"ד – עורכת אתר קול העבודה www.hilaporat.co.il




זכאות לשכר עבודה - עובד שגרם נזק למעביד

Sun, 16 Jul 2006 19:09:38 +0000

ע"ב 1549/01 ברבורו חניתה - יגאל קם, ניתן ביום 2.3.2003.

עובדות
יגאל הינו סוכן ביטוח וחניתה התקבלה לעבוד אצלו כפקידה במשרדו מיום 1.10.2000 עד יום 11.1.2001. חניתה עבדה לפי שעות ושכרה, בתקופה הרלבנטית, היה 20 ש"ח לשעה. הוסכם עם חניתה על 4 שעות עבודה ביום, אולם מדובר היה בסידור גמיש (לפעמים עבדה 3 שעות ולפעמים 5 שעות). חניתה התקבלה לעבודה לבצע עבודות מזכירות פשוטות. היא לא ביצעה את החלק הארי של המטלות שהוטלו עליה, אם במתכוון ואם מחמת רשלנות - ויגאל היה חייב לבזבז מזמנו, על מנת לתקן את הליקויים שגרמה.

חניתה הגישה תביעה נגד יגאל לשכר עבודה ודמי נסיעות עבור חודש דצמבר 2000 ועבור 11 ימים בחודש ינואר 2001 ויגאל הגיש תביעה שכנגד, לחיוב חניתה בתשלום נזקים שנגרמו לו בגין אי עבודתה של חניתה במהלך תקופת היחסים ביניהם.

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק
משהופיעה חניתה לעבודה וביצעה חלק מהעבודה, שכללה, כנראה, נוכחות פיסית במשרד וקבלת שיחות טלפון, זכאית היא לשכר המוסכם. אין בעובדה כי חניתה לא עשתה את מלוא העבודה ואף לא את חלק הארי שלה, כדי לגרום לשלילת השכר המוסכם.

חניתה עבדה בחודשים דצמבר וינואר 30 ימי עבודה. מאחר ולענין שעות העבודה שעבדה, היה מדובר בסידור גמיש, על חניתה להוכיח במדויק את מספר שעות העבודה שעבדה, על מנת שניתן יהיה לפסוק סכום מדויק - שכן אין להסתמך על ממוצעים. חניתה לא הצליחה להוכיח מתי ובאיזו תדירות עבדה מעבר ל-3 שעות ולכן לענין זה, אין לחייב את יגאל לשלם לחניתה אלא עבור 3 שעות בלבד, שזה המינימום שעבדה בכל יום. לאור האמור, חניתה עבדה 90 שעות ועל כן זכאית לשכר ברוטו של 1,800 ש"ח ולהוצאות נסיעה בסך 288 ש"ח ובסך הכל ל-2,088 ש"ח. מאחר ושכר העבודה לא שולם מתוך מחלוקת של ממש, כעולה מהתנהגותה הפסולה של חניתה, יגאל לא יחויב בפיצויי הלנה. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.2.2001.

יובהר כי בענייננו אין מקום לדון בהוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, בענין אופן ניכוי או קיזוז נזקים משכר עבודה, מאחר ויגאל לא טען כי רשאי הוא לקזז נזקים משכר עבודה אלא טען שכלל לא מגיע לחניתה שכר.

לענין התביעה שכנגד - אמנם יגאל לא הוכיח נזקים מדויקים, אך בנסיבות הענין ניתן לפסוק לו פיצויים גם ללא הוכחת נזק ממוני, בשל אי-הנוחות שנגרמה לו עקב תיקוני הליקויים שהתגלו בעקבות העבודה הלקויה של חניתה ואבדן הזמן, בין אם מדובר בזמן שהיה מקדיש לעבודה אחרת ובין אם למשפחתו. לעובד חובת נאמנות כלפי המעביד וחובתו לבצע את העבודה בנאמנות. משלא עושה כן, קמה עילה לטובת המעביד כלפי העובד. משלא הוכחו נזקים מיוחדים בנסיבות הענין, יש להעמיד את הנזקים שיש לחייב בהם את חניתה בסכום השכר והנלווים אשר בית הדין פסק לחניתה, דהיינו סך של 2,088 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.2.2001.

סוף דבר - הן התביעה והן התביעה שכנגד התקבלו. אין צו להוצאות.

הילה פורת, עו"ד – עורכת אתר קול העבודה www.hilaporat.co.il




המדריך למעסיק (יולי 2006)

Wed, 12 Jul 2006 23:22:44 +0000

חובות המעביד כלפי העובד א.בקבלת העובד: נושא הסבר מועד טופס רצ"ב א.טופס 101 המעביד ימסור לעובד. העובד ימלא יחתום ויחזיר למעביד מיד עם קבלת העובד לעבודה הנחיות למילוי טופס 101 ב.הודעה לעובד- בדבר תנאי העסקה המעביד ימלא וימסור לעובד מסירה לעובד תוך 30 יום דוגמת טופס הודעה לעובד ג.העסקת נוער מותנה בהוצאת פנקס עבודה מלשכת העבודה ואישור רפואי: מותר עד 40 שע' בשבוע ב.במהלך עבודתו: נושא הסבר מועדי התשלום הסבר/דוגמה זכאות חופשה חובת ניהול פנקס חופשה בתום השנה או במהלכה רצ"ב טבלה מחודש 1 הבראה משנה 2 גם חלק משנה בחודש הנהוג בעסק רצ"ב טבלה מתום שנה 1 מחלה לפי צבירה במשכ' חודש המחלה רצ"ב טבלה מחודש 1 נסיעות עד 21.14 ש"ח ליום בגין כל חודש עבודה מחודש 1 חגים לעובד חודשי לע.יומי מתום 3 חודשים בכל חודש שחל בו חג מחודש 1 שעות נוספות משעה תשיעית ביגוד אין חובה עפ"י חוק. אולם המעביד יברר אם קיים הסכם קיבוצי המחייבו. ימי שמחה אין חובה עפ"י חוק. אולם המעביד יברר אם קיים הסכם קיבוצי המחייבו. ימי אבל חובה על כל המעסיקים במשכ' חודש האבל מחודש 4 שכר מינימום עבודת לילה אין תעריף מיוחד: אך ש. נוספות יחושבו משעה שמינית: לפחות שעתיים יהיו בין שעה 22 ל 6 בבוקר: חריג- יש הסכמים קיבוציים המחייבים לשלם תעריף גבוה יותר גמל/קרן פנסיה ככלל אין חובה עפ"י חוק. אולם על המעביד לברר אם קיים הסכם קיבוצי המחייבו. מ-7.5.06 יש חובת הפרשה לק.פנסיה, קופת בטוח או ק.אישית בענף התעשייה והיצור קרן השתלמות אין חובה עפ"י חוק. אולם על המעביד לברר אם קיים הסכם קיבוצי המחייבו. חופשה ללא תשלום המעסיק חייב לשלם ב.לאומי עבור חודשיים ראשונים שיקוזזו עם שובו לעבודה תלוש משכורת חובת מסירה לעובד אין מועד מסירה עפ"י החוק טופס 106 חובת מסירה לעובד עד 31.3 לגבי השנה הקודמת או בסיום העסקתו-כמוקדם ג.בסיום יחסי עובד מעביד: נושא הסבר מועדי התשלום הסבר/דוגמה זכאות אישור על תק' העסקה ימסר לעובד בכל מקרה חובת מסירה-עם ניתוק יחסי עובד-מעביד מכתב פיטורים רק אם העובד פוטר חובת מסירה-עם הודעת הפיטורים טופס 161 אם שולמו פיצויים חובת העברה למס הכנסה: : חובה למסור העתק לעובד הודעה[...]



בני נוער - תנאי העסקה

Mon, 03 Jul 2006 23:18:45 +0000

להלן ריכוז של נושאים שונים הנוגעים לתנאי העסקה של בני נוער: גיל- בתקופת החופש הגדול בקיץ מותר להעסיק בני נוער שמלאו להם 14 שנה (למעט - בהופעה ציבורית, אומנותית או לצרכי פרסום, או בצילומים לצרכי פרסום - אלא אם התקבל היתר מתאים). במשך שנת הלימודים מותר להעסיק נערים שמלאו להם 15 שנה ולא חל עליהם חוק לימוד חובה (ואם חל עליהם, נתקיים אחד מהתנאים בחוק). האישורים הדרושים - על הנער להצטייד באישור רפואי (מרופא המשפחה) על מצב בריאות תקין. עם האישור פונים ללשכה לתעסוקת נוער ומקבלים פנקס עבודה. את הפנקס יש למסור למעסיק. שכר עבודה- להלן סכומי שכר המינימום לנוער עובד וחניכים, החל מיום 1.6.2006 (בש"ח): סוג גיל שכר לשעת עבודה (לפי 173 שעות בחודש) שכר למשרה מלאה (לפי 40 שעות בשבוע) נער עובד עד 16 (לא כולל) 14.51 2,509.63 מ-16 עד 17 (לא כולל) 15.54 2,688.89 מ-17 עד 18 (לא כולל) 17.20 2,975.70 חניך 12.43 2,151.11 שעות עבודה - מותר להעסיק בני נוער מקסימום 8 שעות ביום, ולא יותר מ-40 שעות בשבוע. במקום בו מותר לעבוד יותר מ-8 שעות עבודה ליום (מקום בו חל שבוע עבודה מקוצר), לפי סעיף 5(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה - נער יכול לעבוד עד 9 שעות ליום, ולא יותר מ-40 שעות בשבוע. הפסקות - נער שעובד 6 שעות ביום או יותר מכך, זכאי להפסקת סעודה ומנוחה של 45 דקות לפחות (ההפסקה לא נכללת במכסת שעות העבודה אלא אם הנער נדרש ע"י מעבידו להישאר במקום העבודה בעת ההפסקה). עבודת לילה - אין להעסיק נער מתחת לגיל 16, או נער מעל גיל 16 שחוק חינוך חובה עדיין חל עליו (טרם סיים כיתה י'), בלילה, בשעות שבין 20:00 לבין 08:00, ונער שבין הגלאים 16-18, בשעות שבין 22:00 לבין 06:00. ניתן לקבל היתר ממשרד העבודה להעסקה בעבודת לילה בתנאי החוק (סעיף 25). מנוחה שבועית - מנוחה שבועית של נער היא לפחות 36 שעות רצופות. אין להעסיק נער במנוחה שבועית. שעות נוספות - אין להעסיק נער בשעות נוספות. חופשה שנתית - בני נוער זכאים ל-18 ימי חופשה שנתית בשנה, בתנאי שעבדו מעל 200 ימים ויחסי העבודה התקיימו במהלך שנה שלמה. במקרים אחרים יבוצע חישוב יחסי, כשהבסיס לחישוב הוא 18 ימים. עובד שמקבל שכר על בסיס יום/שעה שעבד פחות מ-75 ימים רצופים - תשולם לו תמורת חופשה, בגובה של 4% לפחות משכר העבודה. החזר הוצאות נסיעה - הנער זכאי לקבל החזר בגין הוצאות נסיעה עד סכום של 21.14 ש"ח ליום. בדיקה רפואית - בני נוער חייבים להיבדק בדיקה רפואית מדי שנה (וב[...]



דמי הבראה

Thu, 04 Aug 2005 13:22:26 +0000

מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד:

ותק בשנים מספר ימי הבראה(מגזר פרטי מספר ימי הבראה(הסתדרות)
1 5 7
2-3 6 7
4-10 7 9
11-15 8 10
16-19 9 11
20-24 10 12
25+ 10 13

מחיר הבראה ליום (נכון ליום 1/7/2006):
318 ש"ח - במגזר פרטי
360 ש"ח - במגזר ציבורי/מוסדות הסתדרות

הערות:

  • עובד במשרה חלקית יהיה זכאי לקבלת דמי הבראה על פי היקף המשרה היחסי.
  • עובד במגזר הפרטי זכאי לדמי הבראה לאחר שהשלים שנה במקום עבודתו.
  • עובד זמני שכעת עובד בניסיון יהיה זכאי לקבל דמי הבראה גם עבוד התקופה בה עבד כעובד זמני.



חובת השימוע טרם פיטורים

Sat, 01 Jul 2006 00:24:42 +0000

בעידן של תהפוכות רבות במקומות עבודה, שינויים מבניים וחוסר יציבות, רבים הם המוצאים עצמם נפלטים משוק התעסוקה, לעיתים לאחר שנות עבודה רבות במהלכן עבדו בחריצות ומסירות לשביעות רצון מעבידם. פיטורי עובד, בייחוד עובד מבוגר שצמח יחד עם מקום העבודה, וליווה אותו מראשית דרכו, יכולים להביא לתמורות ושינויים בחייו, ולגרום לעיתים לערעור יציבותו של התא המשפחתי ואף לפגיעה במצב בריאותו של העובד. ההתפתחויות הטכנולוגיות ונגישות הציבור למאגרי מידע, מגבירות למעשה את מודעתם של עובדים לזכויותיהם, ויותר עובדים מחליטים להתמודד מול המערכת ולעמוד על זכויותיהם. אין המדובר אך ורק בדרישת תשלום זכויות סוציאליות המגיעות מכח חקיקת המגן, כגון דמי הבראה, דמי חופשה ופיצויי פיטורים. המדובר הוא בתודעה הולכת וגוברת של הכרה במקום העבודה כמקור פרנסתו של העובד, כמטה לחמו, כמקור לסיפוק עצמי, ועל כן המאבק הוא על זכותו להתפרנס בכבוד. אחד ממטרות משפט העבודה המודרני היא הגנה על מקום העבודה של העובד ועל זכותו לעבוד. המטרה היא לתת לעובד ביטחון בעבודה באופן שפרנסתו ופרנסת משפחתו כמו גם האפשרות של עובד להיות בעל תעסוקה לשם סיפוק צרכיו הנפשיים והרוחניים, ולא רק החומריים, יקבלו הגנה ראויה. המטרה היא, שעובד לא יצטרך חדשות לבקרים לחפש לעצמו עבודה חדשה. מערכת המשפט מכירה בזכותו של המעביד לנהל את עסקו כראות עיניו, אך יחד עם זאת , מטילה עליו חובות מכח כללי הצדק הטבעי וזכויות היסוד, ובעיקר הזכות לכבוד. המעביד אינו שליט טוטליטרי אשר יכול לנהוג באופן שרירותי כלפי העובד, ולפטרו כל אימת שסר חינו בעיניו. משכך הם הדברים, הרי שפיטורים חובה שייעשו בתום לב ומתוך שיקולים ענייניים, ומעביד אשר מתעמר בעובד, מתנכל לו ועושה כל שלאל ידו על מנת להביא להתפטרותו, עלול למצוא עצמו מתגונן בבית הדין. בפסיקת בית הדין לעבודה קיימת היום מגמה לחייב גם "גוף פרטי" ולא רק גופים "ציבוריים" או "דו מהותיים" לקיים את זכות הטיעון קודם לפיטורי העובד, כשככל שגוף פרטי הינו בעל סממנים ציבוריים (אשר ניגזרים ממספר העובדים המועסקים, אופי העבודה ומהותה) נטיית בית הדין תהיה להחיל ביתר שאת את חובת השימוע. כמפורט בהרחבה בפסיקת בתי הדין לעבודה, זכות הטיעון הינה מזכויות היסוד הראשוניות בשיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומובררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומ[...]



זכויותיה של עוזרת בית

Thu, 29 Jun 2006 23:44:23 +0000

לאחרונה שבה לכותרות סוגית העסקת עוזרות הבית, וזאת בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי לאכוף את החובה של אזרח המעסיק עוזרת בית למסור לידיו את פרטיה המלאים כשהוא משלם עבורה דמי ביטוח לאומי.

בהקשר לכך מציינת עו"ד הילה פורת, כי מעסיק שלא ידווח כמבוקש לביטוח לאומי מסתכן בכך כי הוא ידרש לפצות את העוזרת בעצמו במקרה בו תפגע חלילה בעבודה או במקרה בו יפטר את העוזרת והיא תחליט לתבוע דמי אבטלה וכיוצ"ב מקרים.

בנוסף חשוב לזכור, כי לעוזרת הבית, כלכל עובד במדינה ישנן זכויות הנובעות מדיני עבודה – ללא כל קשר לשאלה אם המעסיק דיווח על העסקתה אם לאו.

למשל:

חופשה שנתית
עוזרת בית זכאית לחופשה שנתית בהתאם למספר ימי העבודה שלה בפועל בשנה שבה ניתנת לה החופשה. דמי החופשה בגין ימי החופשה המגיעים לה, יחושבו בהתאם לשכרה היומי (בהתאם לאופן החישובים הקבוע בחוק חופשה שנתית).

דמי הבראה
עוזרת בית שהשלימה שנת עבודה זכאית לדמי הבראה עפ"י הוותק שלה, היקף משרתה ותעריף יום ההבראה המעודכן לאותה שנה.

פיצויי פיטורין
עוזרת בית בעלת ותק של שנה ומעלה שמפוטרת או מתפטרת עקב נסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורין, זכאית לפיצויים שיחושבו עפ"י ממוצע הימים/השעות ב- 12 החודשים האחרונים לעבודתה כפול התעריף היומי/השעתי האחרון כפול מספר שנות העבודה (לרבות חלק יחסי משנה).
חשוב לציין כי הזכות לפיצויי פיטורין מותנית בניתוק יחסי העבודה.

ולמה הכוונה?
יש מעסיקים שמבקשים לבצע מדי שנה התחשבנות כוללת בגין השנה שחלפה.
אך עפ"י דיני העבודה אין אפשרות לשלם תשלום שיחשב לפיצויי פיטורין בגין כל שנה שחלפה מבלי שיש נתק ביחסי העבודה של לפחות 3 חודשים.
ומעבר לכך, גם במקרה של הקטנת/הגדלת היקף משרה של עוזרת בית, אין אפשרות לשלם לה תשלום שיחשב פיצויי פיטורין בגין המשרה ה"קודמת" ובכך לסגור תקופה זו. בעתיד אם וכאשר תקום לעוזרת הבית הזכות לפיצויי פיטורין, היא תהיה זכאית לפיצויי פיטורין בגין כל תקופת עבודתה ולגבי כל תקופה לפי היקף המשרה שלה.

מעסיק/ה שמשלם/ת "פיצויי פיטורין" מבלי שנותקו יחסי העבודה לפחות לשלושה חודשים מסתכן/ת בכך כי תשלום זה יתפרש כאילו מדובר בבונוס, מענק וכיוצ"ב ויחוייב לשלם לעוזרת הבית פיצויי פיטורים מלאים בגין תקופת העסקתה הכוללת.

לפירוט אופן חישוב הזכויות הסוציאליות של עוזרת בית ראה המאמר:זכויות עובד לפי ימים/שעות.

הילה פורת, עו"ד – עורכת אתר קול העבודה www.hilaporat.co.il




הזכות לשעת הנקה

Sat, 01 Jul 2006 00:12:19 +0000

במסגרת השבוע לעידוד הנקה שחל ב-19.6 להלן פירוט בדבר היקפה של הזכות לשעת הנקה כשמדובר בנשים עובדות.

סעיף 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 (להלן – החוק), קובע כי עובדת רשאית להעדר מעבודתה מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חודשים מאותו יום – שעה אחת ביום, מאותו יום – שעה אחת ביום,

לענין זה, אין כיום דרישה בחוק כי בתקופה זו העובדת תניק את הילד – הכוונה היא, ללא כל קשר להנקה, כי האם העובדת תוכל להתמסר לטיפול ברך הנולד ועם זאת להמשיך העבודתה הסדירה, בניכוי שעת עבודה אחת מבלי ששכרה יפגע, וזאת במשך תקופה של 4 חודשים מתום תקופת חופשת הלידה ובלבד, כאמור, שהיא עובדת במשרה מלאה.

בנוסף יש לציין כי ההיעדרות המותרת על פי סעיף זה היא בנוסף להפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א 1951, ואין מנכים אותה משכר עבודתה של העובדת.

במקרה שהעובדת לא ניצלה את זכותה ל"שעת הנקה", היא איננה זכאית לתוספת במשכורתה וזאת בתנאי שהיא עצמה ויתרה על זכותה האמורה.

יחד עם זאת, במידה והמעביד מנע מהעובדת לנצל את הזכות נראה כי העובדת תהיה זכאית לפיצוי לפחות בגובה שעת עבודה רגילה לכל יום בו נמנע ממנה לנצל את הזכות הנ"ל. המילה האחרונה בענין זה תהא לבית הדין לעבודה.

וכשמדובר בלידה של תאומים?

אין בחוק התיחסות עודפת לעובדת שילדה תאומים.

בהקשר זה חשוב לזכור, כי עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבועיים נוספים, מעבר לחופשת הלידה הרגילה. במקרה של תאומים, זכותה של העובדת לשעת הנקה תתחיל ותסתיים שבועיים מאוחר יותר מזכותה במקרה בו הייתה יולדת ילד אחד בלבד.

וכשמדובר בעובדת שיצאה לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה?
כאשר עובדת מנצלת את זכותה לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה, (על פי חוק או בהתאם להסכמת מעסיקה), יש לבחון את עצם הזכאות ל"שעת הנקה". זאת מכיוון שהזכות ל"שעת הנקה" מתחילה בתום חופשת הלידה עצמה, ומסתיימת 4 חודשים לאחר מכן. עובדת שלא עבדה בתקופה זו, ולמעשה חוזרת לעבודה לאחר למעלה מ-4 חודשים מיום שנסתיימה חופשת הלידה שלה, מפסידה את הזכות ל"שעת הנקה". עובדת שחזרה לעבודה לאחר פחות מ-4 חודשים מיום שנסתיימה חופשת הלידה שלה, תהיה זכאית ל"שעת הנקה" ממועד חזרתה לעבודה ועד תום 4 חודשים מתום חופשת הלידה.

בנוסף, יצויין כי בהצעת חוק, שפורסמה ביום 15.3.2005, הוצע לקבוע כי העובדת תהיה רשאית להיעדר מעבודתה שעה אחת ביום עד שימלאו לילד אשר ילדה שנה אחת, וזאת במטרה לעודד אמהות עובדות להמשיך ולהניק את היילוד גם לאחר חזרתן לעבודה, מתוך הכרה בחשיבותה של ההנקה לבריאותם של האם והיילוד. יצוין כי הסדר זה קיים כיום לגבי עובדות המדינה, מכוח תקנון שירות המדינה.

הילה פורת, עו"ד – עורכת אתר קול העבודה www.hilaporat.co.il




זכויות עובד לפי ימים | שעות

Sun, 02 Jul 2006 08:48:06 +0000

כאשר מדובר בקשר עבודה בו מתקיימים יחסי עובד-מעביד, העובד זכאי לקבל את כל הזכויות הסוציאליות עפ"י חוקי העבודה, ולהיקף המשרה יש ביטוי רק כשמדובר בשיעור הזכויות ולא בעצם הזכאות. דמי הבראה לאחר שהעובד השלים שנת עבודה, הוא זכאי לדמי הבראה עפ"י הוותק שלו ועפ"י היקף המשרה: מס' שעות עבודה רגילות בשבוע × מס' ימי הבראה × מחיר יום הבראה = דמי הבראה 43 חופשה שנתית בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, מפורטים מס' ימי החופשה עפ"י שנות וותק: מס' שנות ותק בעבודה מס' ימי החופשה להם זכאי העובד החוק נוקט במונח "ימים" ולא "ימי עבודה", וקובע כי בימי החופשה תיכלל מנוחה שבועית אחת ("סוף שבוע") לכל 7 ימי חופשה. 4-1 14 5 16 6 18 7 21 8 22 9 23 10 24 11 25 12 26 13 27 14 ואילך 28 א.   במקרה שיחסי העבודה התקיימו במהלך כל השנה והעובד עבד באותה שנה - (1)  לפחות 200 ימים - מספר ימי החופשה יהא כמפורט בטבלה דלעיל לפי וותק העובד. (2)  פחות מ-200 ימים - מספר ימי החופשה יחושב עפ"י הנוסחה: מס' ימי עבודה בפועל ×    מס' ימי הזכאות עפ"י הטבלה = ימי חופשה שנתית 200 ב.   במקרה שיחסי העבודה התקיימו בחלק משנת העבודה והעובד עבד באותו חלק של שנה - (1)  לפחות 240 ימים - מס' ימי החופשה יהא כמפורט בטבלה דלעיל לפי וותק העובד. (2)  פחות מ-240 ימים - מספר ימי החופשה יחושב עפ"י הנוסחה: מס' ימי עבודה בפועל ×    מס' ימי הזכאות עפ"י הטבלה = ימי חופשה שנתית 240 יצוין כי, יש לספור ימי עבודה בפועל, ולפיכך לא יספרו למשל ימי היעדרות עקב חופשת לידה או תאונת עבודה. לאחר שחישבנו את מספר ימי החופשה המגיעים לעובד, יש לחשב את תמורתם הכספית (דמי חופשה). עפ"י סעיף 10(ב) לחוק חופשה שנתית, דמי החופשה של עובד בשכר יחושבו כדלקמן: שכר רבע השנה שקדמה לחופשה × מס' ימי החופשה המגיעים לעובד = דמי חופשה 90 (הערה: אם ברבע השנה שקדם לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, יש לחשב לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה). באם מדובר על עובד בשכר (שמקבל את השכר לא על בסיס חודשי), שעבד פחות מ-75 ימים רצופים - מדובר על תמורת חופשה בגובה של 4% לפחות משכר העבודה. דמי מחלה לענין צבירת ימ[...]



משך הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות

Thu, 23 Mar 2006 11:29:05 +0000

הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות

להלן פירוט משך ההודעה המוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, בהתאם להוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, שנכנס לתוקפו ביום 1.6.2001 (לפני שנכנס החוק לתוקפו חל צו הרחבה שהסדיר את הנושא ובמשך ההודעה המוקדמת לא חל שינוי כלשהו בעקבות כניסת החוק לתוקף):

תקופת עבודת העובד עובד במשכורת חודשית עובד בשכר
במהלך שנת עבודתו הראשונה במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים 1 יום בשל כל חודש עבודה 1 יום בשל כל חודש עבודה
החל מהחודש השביעי לעבודתו ועד תום שנת עבודתו הראשונה 6 ימים + 2.5 ימים נוספים בשל כל חודש עבודה  
במהלך שנת עבודתו השניה חודש ימים 14 ימים + יום אחד נוסף בשל כל שני חודשי עבודה בשנה זו
במהלך שנת עבודתו השלישית חודש ימים 21 ימים + יום אחד נוסף בשל כל שני חודשי עבודה בשנה זו
במהלך שנת עבודתו הרביעית ואילך חודש ימים חודש ימים


הילה פורת, עו"ד – עורכת אתר קול העבודה www.hilaporat.co.il




מי זכאי לפיצויי פיטורים?

Thu, 09 Mar 2006 08:31:11 +0000

חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג –1963, קובע מהם התנאים שבהתקיימם זכאי העובד לפיצויי פיטורים ממעבידו, כדלקמן:

  1. קיומם של יחסי עובד-מעביד[1].
  2. וותק של שנה לפחות במקום העבודה (לגבי עובד עונתי – שתי עונות בשתי שנים רצופות).
  3. סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי מעביד שפיטר את עובדו בסמוך לפני תום שנת העבודה הראשונה, יראו אותם – אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים, ולפיכך תקום חובת תשלום פיצויי פיטורים גם כן.
  4. רציפות בעבודה – יש צורך שחודשי העבודה יהיו רצופים.
  5. עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד.
  6. פיטורים – הפסקת הקשר באופן חד צדדי על ידי המעביד.
    אולם, חוק פיצויי פיטורים קובע מצבים נוספים בהם קיימת זכאות לפיצויי פיטורים, כדלקמן:
    • סעיף 4 לחוק –פטירת המעביד, פשיטת רגל או פירוק החברה המעבידה, ובלבד שנפסקה עבודתו של העובד.
    • סעיף 5 לחוק – פטירת העובד אם עבד שנה לפחות (חייבים וותק של שנה).
    • סעיף 6 לחוק –התפטרות עקב מצב בריאותי של העובד או של בן משפחתו מדרגה ראשונה.
    • סעיף 7 לחוק –התפטרות עקב לידה או אימוץ תוך 9 חודשים מיום הלידה/האימוץ. הזכות חלה גם על עובד אם בת-זוגתו עובדת, או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית.
    • סעיף 7א לחוק –התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות.
    • סעיף 8 לחוק –העתקת מקום המגורים עקב נישואין או מעבר ליישוב פיתוח/חקלאי.
    • עיף 9 לחוק –חוזה קצוב (חוזה קצוב שהגיע לסיומו מבלי שהמעביד הציע לחדשו 3 חודשים לפני סיומו).
    • סעיף 11 לחוק:
      1. התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
      2. התפטרות עובד עונתי לאחר 3 שנות עבודה רצופות מחמת שלא הובטחה לו עבודה עונתית רצופה באותו מקום עבודה.
      3. התפטרות עובד בסמוך למועד הגיוס לשירות סדיר בצה"ל.
      4. התפטרות עובד מחמת שנבחר לראש רשות מקומית או לסגן ראש רשות מקומית וכהונתו במשכורת מקופת הרשות המקומית.
      5. התפטרות אישה עובדת לאחר שהגיעה לגיל 60 שנים והתפטרות גבר עובד לאחר שהגיע לגיל 65 שנים.
    • סעיף 11א לחוק –התפטרות מחמת גיוס למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר.

--------------------------------------------------------------

צביקה משבנק, רו"ח (מוסמך במשפטים).
מומחה למיסוי פנסיוני ותגמול בכירים (לשעבר מנהל תחום בכיר קופות גמל ברשות המסים בישראל).
טלפונים – 03-6237714 052-3493929 מייל - tzvika66@bezeqint.net

[1] הפסיקה הרבה בדיני עבודה קבעה מבחנים רבים לקיומם או אי קיומם של יחסי עובד-מעביד, כשהחשובים שבהם הם מבחן המרות והפיקוח (האם המעביד מפקח על עבודת העובד, במישרין או בעקיפין), מבחן ההשתלבות או הארגון (האם העובד משתלב במפעלו של המעביד ואין לעובד מפעל עצמאי), מבחן הכלים (האם העובד משתמש בכלי העבודה של המעביד), מבחן השירות האישי (האם המעביד דורש את עבודת העובד עצמו ולא אדם אחר) ומבחן תשלום הסוציאליות (האם המעביד משלם הוצאות סוציאליות עבור העובד).




החזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה

Tue, 06 Sep 2005 09:00:25 +0000

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

  1. חל על כל העובדים והמעבידים בישראל, למעט:
    א. עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם.
    ב. עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

  2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה יהיה 21.14 ש"ח ליום עבודה (החל מיום 1.7.2004). סכום זה משתנה מעת לעת בהתאם לשינויים בתעריפי התחבורה הציבורית.

  3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.

  4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מנוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.

  5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו.

  6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו; מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.

  7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהיא אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.

הילה פורת, עו"ד – עורכת אתר קול העבודה www.hilaporat.co.il




"הנחות לעובדים" אינן חייבות בהכרח בשווי למס הכנסה

Sat, 13 May 2006 14:57:31 +0000

בעניין מיסוי הנחות לעובדים, כדאי לפנות לע"ש 29/86, קו- אופ זבולון בע"מ נ' מנהל מע"מ חיפה, העוסק בדיוק בסוגיה שהועלתה בשאלה: הנחה לעובדי רשת הסופרמרקטים של קואופ-צפון ברכישות מוצרים מהחנויות של הרשת. בהמ"ש פסק כי אין לשלם מע"מ או לבטל תשומות בשל הנחות שניתנו לעובדים כאשר ההנחה עומדת במבחן אובייקטיבי.

המדובר שם ברשת קואופ-צפון שלה 559 עובדים אשר קיבלו הנחה בשיעור של 10% מכלל הקניות שביצעו אצל המערערת. נפסק כי סעיף 7 לחוק מע"מ קובע את הכלל כי המחיר לחישוב המס הוא התמורה המוסכמת ואילו סעיף 10 לחוק המתיר לשנות את המחיר המוסכם כאשר המחיר מושפע "מיחסים מיוחדים" מהווה חריג.

נטל הראיה על מנהל המע"מ להראות כי המחיר אכן הושפע "מיחסים מיוחדים". כאשר הוכח כי המחיר לא הושפע מקיום יחסים מיוחדים אלא מהנחה הניתנת בדרך כלל גם לקבוצות עובדים אחרות ככל שהן גדולות ומאוגדות הרי המחיר הקובע לעניין חישוב שווי הרכישה לעובד – הינו שווי המכירה של המוצר בניכוי ההנחה .

לצורכי מס הכנסה, ניתן להקיש גם מהודעת ההבהרה שהוציאה רשות המיסים בישראל לא מכבר, לפיה שווי תלושי שי שניתנים על ידי מעביד לעובדיו לרגל החגים יחושב לפי השווי בשוק בניכוי ההנחה המסחרית שקיבל המעביד.

לסיכום, לדעתנו השווי של מוצרים הנמכרים על ידי המעביד לעובדיו בהנחה מסחרית מקובלת, יחושב לאחר ניכוי ההנחה. מסקנה זו תואמת את הגישה הכלכלית לפיה הערך ההוגן של עסקה הוא כערכה בשוק הרלבנטי. במקרה זה למעביד יש אינטרס משולש לעודד את עובדיו לרכוש מוצרים דווקא אצלו, האחד, כדי לעודד מכירות, השני, כדי למנוע גניבות, השלישי, הגברת התדמית החיובית למוצרי החנות והזדהות העובדים עם הרשת. כך שמטרת ההנחה, בנוסף לכל האמור לעיל, היא גם טובת המעביד.

מתוך אתר מיסים ועסקים בע"מ www.ralc.co.il




זכויות עובד בעל שכר חודשי קבוע

Sun, 02 Jul 2006 09:51:15 +0000

להלן ריכוז זכויותיו של עובד שנקבע עימו שכר קבוע לכל חודש (ללא תלות במספר ימי העבודה בחודש): חופשה שנתית בחוק חופשה שנתית מפורטים מס' ימי החופשה עפ"י שנות וותק: מס' שנות וותק בעבודה מס' ימי החופשה להם זכאי העובד (ברוטו) 1-4 14 5 16 6 18 7 21 8 22 9 23 10 24 11 25 12 26 13 27 14 ואילך 28 הפרמטר הקובע את אורך החופשה השנתית בכל אחת משנות עבודתו של העובד הוא מספר ימי העבודה שעבד העובד בפועל באותה שנה. במקרה שיחסי העבודה התקיימו במהלך כל השנה והעובד עבד באותה שנה - (1)  לפחות 200 ימים - מספר ימי החופשה יהא כמפורט בטבלה דלעיל לפי וותק העובד. (2)  פחות מ-200 ימים - מספר ימי החופשה יחושב עפ"י הנוסחה: מס' ימי עבודה בפועל × מספר ימי הזכאות עפ"י הטבלה לעיל = ימי חופשה 200 במקרה שיחסי העבודה התקיימו בחלק משנת העבודה והעובד עבד באותו חלק של שנה - (1) לפחות 240 ימים - מספר ימי החופשה יהא כמפורט בטבלה דלעיל לפי וותק העובד. (2) פחות מ-240 ימים - מספר ימי החופשה יחושב עפ"י הנוסחה: מס' ימי עבודה בפועל × מספר ימי הזכאות עפ"י הטבלה לעיל = ימי חופשה 240 דמי חופשה לאחר שחישבנו את מספר ימי החופשה המגיעים לעובד יש לחשב את תמורתם הכספית. סעיף 10(א) ו-10(ב)(1) לחוק חופשה שנתית קובע כי המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל. שכר רגיל, לגבי עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו הוא שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד, לא כולל החזרי הוצאות למינהם (כגון: הוצאות נסיעה, אש"ל) ותמורה עבור עבודה בשעות נוספות. דמי מחלה לענין צבירת ימי המחלה – עובד צובר 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. במידה והעובד לא עבד בחודש מסוים בכל ימי העבודה שבאותו חודש, יראו 25 ימי עבודה כחודש עבודה מלא, וחלק של חודש עבודה מלא יזכה את העובד בימי מחלה יחסיים. תקופת המחלה - תקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים (כך שיש לנכות גם אותם מהמכסה הצבורה לזכותו). תשלום דמי המחלה - יש לחשב את ע[...]



התפטרויות שמזכות בפיצויי פיטורים

Sat, 08 Jul 2006 15:54:15 +0000

ככלל עובד המתפטר מעבודתו לא זכאי לפיצויי פיטורים. יחד עם זאת, ישנם מספר מקרים בהם רואים התפטרות כפיטורים וקמה לעובד הזכאות לפיצויי פיטורים. להלן פירוט המקרים: התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי - סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד שהתפטר לרגל מצב בריאותו או מצב בריאותו של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות, התפטרותו דינה כפיטורים לעניין פיצויי פיטורים. בן משפחה = בן זוג (לרבות - ידוע בציבור), ילד (לרבות מאומץ או חורג), הורה, נכד, סב או הורה של בן זוג הגר עמו ועיקר כלכלתו עליו. התפטרות של הורה - סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים קובע כי עובדת שהתפטרה, תוך 9 חודשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה, או אימצה ילד שטרם מלאו לו 13 שנה (ובלבד שניתן צו אימוץ), יראו את התפטרותה, לענין חוק זה, כפיטורים. יצוין כי, אב עובד יכול להתפטר תוך 9 חודשים מיום שנולד ילדו, על מנת לטפל בילד, והתפטרותו תזכה אותו בפיצויי פיטורים עפ"י סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים ובתנאי שהתקיים בו אחד מאלה: בת זוגו של העובד הועסקה כעובדת במשך 6 חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו. לענין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה שבה נמשכים יחסי עובד ומעביד. הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו. בת זוגו של העובד היתה עובדת עצמאית במשך 12 חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד. התפטרות עובד בעקבות העתקת מקום מגורים - דינה כפיטורים לענין הזכות לפיצויי פיטורים במידה ועומדת בתנאים שנקבעו בענין בחוק פיצויי פיטורים, ובתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (ראה גיליון 200). התפטרות עובד מחמת הרעה מוחשית - עפ"י סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, אם עובד התפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, התפטרותו תזכה אותו בפיצויי פיטורים. התפטרות בגיל פרישה - סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים קובע כי התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, רואים את ההתפטרות לענין [...]



אופן צבירת זכויות בחופשת לידה

Sat, 01 Jul 2006 00:44:37 +0000

להלן ריכוז הזכויות הנצברות לעובדת בתקופת היעדרותה בשל היותה בחופשת לידה: פיצויי פיטוריםסעיף 2(5) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע כי יראו רציפות בעבודה לענין הזכות לפיצויי פיטורים, אפילו חלה בה הפסקה מחמת חופשה או פגרה שלא בשכר, שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד. תקופת חופשת הלידה היא בגדר פגרה שלא בשכר שניתנה לעובדת עפ"י חוק, ולפיכך יציאת עובדת לחופשת לידה אינה מנתקת את הרציפות בעבודה לענין הזכאות לפיצויי פיטורים. לענין קביעת סכום הפיצויים, צוברת התקופה שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה באופן מלא [תקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964]. הפרשות לקרן פנסיה / קרן השתלמות / ביטוח מנהלים לקיצבה ביום 31.3.2004 פורסם חוק עבודת נשים (תיקון מס' 24), התשס"ד–2004, לפיו – עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה–1995, או הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור, והיא ומעבידה או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה. קופת גמל = כהגדרתה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. האמור לעיל יחול על מעביד שהעובדת עבדה אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון, ולעניין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם בנוסף על כך התקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם בכל תקופת ההריון. בהמשך יקבעו מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בתקנות. יש לשים לב כי תחילת התיקון ביום 1.4.2004, והוא יחול לגבי תשלומים שלא הוסדרו בסעיף 6(ז) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, שבוטל (הדן בחובת מעביד בתשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות בתקופה שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה), ב-1 בחודש שלאחר פרסום התקנות. יש לשים לב כי עד ליום זה, לא פורסמו התקנות האמורות ועל כן, כפועל יוצא, תיקון החוק טרם נכנס לתוקפו. אשר על כן, עד לכניסת תוקפן של התקנות, בתקופה [...]



זכויותיה של עובדת בהריון

Thu, 08 Sep 2005 11:26:15 +0000

להלן ריכוז זכויותיה של עובדת בהריון: איסור פיטורים- חל איסור על מעביד לפטר עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה ולא יותרו פיטורים כאמור אם הפיטורים הם בקשר להריון. הוראה זו חלה גם על עובדת קבועה וגם על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה 6 חודשים לפחות. לענין זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים. במקרה שהמעביד הינו קבלן כוח אדם והעובדת הועסקה אצלו בפועל במשך 6 חודשים לפחות, יראו לענין איסור הפיטורים גם הפסקה זמנית של העסקתה כפיטורים. יצוין, כי כאשר מעביד מעונין לפטר עובדת בהריון שמועסקת על ידו פחות מחצי שנה, הוא יוכל לפטרה במידה שהסיבה האמיתית לפיטורים לא נובעת מההריון, שכן, פיטורי אישה בהריון עלולים להוות אפליה מחמת הורות ועומדים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. איסור פגיעה בהיקף מישרה של עובדת בהריון - חל איסור על מעביד לפגוע בהיקף המשרה של עובדת בהריון באופן העלול להקטין את הכנסתה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה. לא תותר פגיעה כאמור אם הפגיעה היא בקשר להריון. יצוין, כי הוראה זו חלה הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה 6 חודשים לפחות. נראה כי גם פגיעה בהיקף משרה של עובדת בהריון, שמועסקת פחות מחצי שנה, עלולה להוות אפליה מחמת הורות ועומדת בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. היעדרות לצורך בדיקות - עובדת רשאית להיעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההיריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון, הנעשים ע"י רופא נשים, או הנעשים בתחנה לבריאות האם והילד, או עפ"י הפנייתה. 1. לגבי אשה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה, יותר מארבע שעות ביום - 40 שעות במשך חודשי הריונה. 2. לגבי אשה העובדת עד ארבע שעות ביום, שבוע עבודה מלא כנהוג במקום עבודתה - 20 שעות במשך חודשי הריונה. שמירת הריון - עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי מצבה לרגל ההריון מחייב זאת ובמידה שאישר. היעדרות בתנאים אלה לא תפגע בזכו[...]



התקופות בהן חל איסור על מעביד לפטר עובדת

Fri, 07 Jul 2006 18:57:56 +0000

להלן ריכוז של התקופות בהן חל איסור על מעביד לפטר עובדת:

1. כשעובדת עוברת טיפולי הפריה חוץ גופית/פוריות לקראת ילדה הראשון או השני -
בימי היעדרה מהעבודה לפי החוק לשם כך, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה. היתר לא יינתן במקרה שהפיטורים הם בקשר עם ההיעדרות כאמור. איסור הפיטורים בהקשר זה אינו מותנה בוותק של העובדת במקום העבודה. איסור פיטורים זה לא יחול על מעביד, לגבי עובדת שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותה עפ"י חוק מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לשם ביצוע הטיפולים.

2. כשהעובדת בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה -
כאשר מדובר בעובדת קבועה, ארעית או זמנית ובלבד שעבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה 6 חודשים לפחות. במקרה זה, מעביד יכול לקבל היתר לפיטורי העובדת מהמפקח על חוקי העבודה במשרד העבודה והרווחה. היתר שכזה לא יינתן במקרה שהסיבה לפיטורים היא היות העובדת בהריון.

לענין איסור פיטורים במקרה זה –
א. סיום חוזה לתקופה קצובה נחשב כפיטורים.
ב. במקרה שהמעביד הינו קבלן כוח אדם, והעובדת הועסקה אצלו 6 חודשים לפחות - גם הפסקה זמנית של העסקתה תיחשב כפיטורים.
הערה: כאשר מעביד מעונין לפטר עובדת בהריון שמועסקת על ידו פחות מחצי שנה - הוא יוכל לפטרה במידה שהסיבה האמיתית לפיטורים לא נובעת מההריון, שכן - פיטורי אישה בהריון עלולים להוות אפליה מחמת הורות ועומדים בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה (כך נפסק לא אחת בבתי הדין האזוריים לעבודה).

3. במשך חופשת הלידה.

4. מתום חופשת הלידה עד תום 6 חודשים מאותו יום -
אם העובדת נעדרת מהעבודה באישור מרופא לפיו מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאושר.

5. במשך תקופה של 45 יום מתום חופשת הלידה.

6. במשך תקופה של 45 יום מתום ההיעדרות עקב מצב בריאותי לאחר לידה
(כמפורט בסעיף 4 הנ"ל).

7. כאשר עובדת נמצאת בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה -
מכוח סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים (עובדת שעבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות 24 חודשים רצופים, רשאית להיעדר מהעבודה, מראשית השבוע ה-7 שאחרי הלידה, מספר חודשים כרבע מספר החודשים שבהם עבדה, אך לא יותר מ-12 חודשים, וחלק של חודש לא יבוא במנין). במקרה זה, מעביד יכול לקבל היתר לפיטורים מהמפקח על חוקי העבודה במשרד העבודה והרווחה.

8. במשך תקופה של 45 יום מתום החופשה ללא תשלום -
מכוח סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים הנ"ל. במקרה זה, מעביד יכול לקבל היתר לפיטורים מהמפקח על חוקי העבודה במשרד העבודה והרווחה.

9. בזמן שהות עובדת במקלט לנשים מוכות -
בימי היעדרה מעבודתה לפי סעיף 7(ג)(5) לחוק או במשך תקופה של 30 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר לשהייה במקלט.

לקבלת היתר לפיטורי עובדת (במקרים בהם ניתן לקבלו כאמור לעיל) יש לפנות אל:
משרד העבודה והרווחה אגף הפיקוח על חוקי העבודה
הממונה על חוק עבודת נשים דרך פתח תקוה 86, ת.ד. 36049, תל אביב, מיקוד 67138, טלפון: 03-5634209, פקס: 03-5611350.

הילה פורת, עו"ד – עורכת אתר קול העבודה www.hilaporat.co.il




דמי פגיעה בעבודה

Thu, 04 Aug 2005 13:15:54 +0000

עובד שנפגע בזמן העבודה או בדרך אליה/ממנה זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בתקופת הפגיעה (עפ"י אשור מחלה).

התשלום הוא 75% מהברוטו הממוצע של רבע השנה האחרונה לקרות הפגיעה.

המוסד לביטוח לאומי משלם לעובד עבור כל התקופה וגובה מהמעסיק תשלום עבור 9 הימים הראשונים של הפגיעה עבורם שולם לעובד.




שכר מינימום

Thu, 04 Aug 2005 13:29:24 +0000

חוק שכר המינימום אשר נקבע בתשנ"ז 1987 ונועד להגן על העובד קובע שכר מינימום לשעה ולחודש.

ב- 2/4/1997 נקבע תיקון לחוק הקובע כי:

  1. שכר מינימום יהיה כ 47.5% מהשכר הממוצע.
  2. שכר המינימום לשעה יהיה החלק ה- 186 מהשכר החודש.

סכומים מעודכנים ליום 1/6/2006

3,585.18 ש"ח שכר לחודש
143.41 ש"ח השכר ליום לפי 6 ימי עבודה
165.47 ש"ח השכר ליום לפי 5 ימי עבודה
19.28 ש"ח השכר לשעה

שכר מינימום לנוער:

גיל לשעת עבודה
עד 16 (לא כולל) 14.51
מ-16 עד 17 (לא כולל) 15.54
מ-17 עד 18 (לא כולל) 17.20



ארוחות לעובדים

Tue, 06 Sep 2005 08:44:33 +0000

הוצאות לארוחות יוכרו על ידי מס הכנסה על פי תקרות הסכומים הבאים:

הארוחה עם קבלות ללא קבלות
בוקר 1.00 1.00
צהריים 4.00 3.00
ערב 2.00 1.00
סה"כ 7.00 5.00

הארוחות יוכרו אם השהות מחוץ למקום העיסוק ומקום המגורים הקבוע הייתה בין השעות הבאות:

  • לפני השעה 08:00 לגבי ארוחת בוקר.
  • שהייה מחוץ למשרד של 4 שעות לפחות לגבי ארוחת צהריים.
  • אחרי השעה 19:00 לגבי ארוחת ערב.

הסכומים הנ"ל מעודכנים נכון ליום 1/4/1985 ולא עודכנו מאז.




שווי טלפון סלולרי

Thu, 08 Sep 2005 11:17:19 +0000

לעובד, המקבל טלפון סלולרי ממעבידו, נוצרת טובת הנאה, החייבת המס לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, בשל האפשרות להשתמש בטלפון הסלולרי גם לשימושו האישי. בחוק ההסדרים במשק המדינה נקבע, כי יש לחייב על – כך את העובד בשווי שימוש. להלן הנחיות לביצוע, החל מ – 1.5.2002 : העובד יחויב ב - 85 ש"ח או ב – 50% מההוצאה החודשית של הטלפון הנייד לפי הנמוך מביניהם. לדוגמא: *כאשר ההוצאה על הטלפון הנייד (כולל ביטוח) היא בסך 150 ש"ח לחודש. 50% מההוצאה = 75 ש"ח - העובד יחויב ב – 75 ש"ח , (נמוך מ – 85 ש"ח). *כאשר ההוצאה על הטלפון הנייד (כולל ביטוח) היא בסך 200 ש"ח לחודש 50% מההוצאה = 100 ש"ח - העובד יחויב ב – 85 ש"ח , (נמוך מ – 50% מההוצאה). אם ישנה השתתפות של העובד בהוצאה החודשית, ירד סכום ההשתתפות מהסכום בו יחויב העובד בשווי.



דמי מחלה

Thu, 08 Sep 2005 11:52:34 +0000

עובד אשר נעדר מהעבודה עקב מחלה יהיה זכאי על-פי חוק דמי מחלה תשל"ו 1976 לקבל מהמעביד שעור דמי מחלה על-פי המפורט בטבלה:

יום היעדרות שיעור התשלום
ראשון אין תשלום
שני 37.5% משכר יום רגיל
שלישי 37.5% משכר יום רגיל
רביעי+ 75% משכר יום רגיל

הערות:

  • זכאות מקסימלית לדמי מחלה לכל חודש עבודה מלא הינה יום וחצי.
  • מקסימום צבירת ימי מחלה 90 יום.
  • עובד שעבד רק חלק מחודש עבודה שלם יקבל דמי מחלה על-פי השיעור היחסי של החודש בו עבד.
  • את תקופת המחלה יש לחשב על-פי הוראות סעיף 2(ב) לחוק.



ימי חופשה

Sun, 06 Nov 2005 10:24:41 +0000

על פי חוק חופשה שנתית (התשי"א- 1951) – לכל עובד זכות לחופשה שנתית. חוק זה הינו "חוק מגן" ואי לכך זכות זאת איננה ניתנת לוותור ע"י העובד (אפילו בהסכם מפורש בין העובד למעביד). מספר ימי חופשה להם זכאי העובד: ותק בעבודה מספר ימים זכאות בדמי עבודה נטו (6 ימי עבודה) זכאות בדמי עבודה נטו (5 ימי עבודה) 1-4 14 12 10 5 16 14 12 6 18 16 14 7 21 18 15 8 22 19 16 9 23 20 17 10 24 21 18 11 25 22 19 12 26 23 20 13 27 24 20 14 28 24 20 על החברים הכלולים בארגונים שחתמו עם ההסתדרות על ההסכם הקיבוצי חלים התנאים הבאים: ותק בעבודה זכאות בדמי עבודה נטו (6 ימי עבודה) זכאות בדמי עבודה נטו (5 ימי עבודה) 1-2 12 10 3-4 13 11 5 14 12 6-8 19 17 9+ 26 23 עפ"י החוק, בימי החופשה תיכלל מנוחה שבועית (סוף השבוע) בכל 7 ימי חופשה. על פי סעיף 8 לחוק, על החופשה להיות רציפה, אך ניתן- בהסכמת העובד והמעביד (באם קיים ועד עובדים - באישורו) לחלק את החופשה ובלבד שחלק אחד ממנה יהיה בן 7 ימים רצופים לפחות. [...]



בגדי עבודה

Sun, 06 Nov 2005 11:03:48 +0000

הגדרת "ביגוד" - בגדים לרבות נעליים, שנועדו לצורכי עבודה ומתקיים בהם אחד מאלה, יוכרו כהוצאה לצרכי מס: 1. ניתן לזהות בהם, באופן בולט, השתייכות לעיסקו של הנישום. 2. עפ"י דין קיימת חובה ללבוש את הביגוד. במידה וכך, ההוצאות לרכישת ביגוד שהוציא נישום בעבורו או בעבור עובדו יותרו לניכוי לפי הכללים הבאים: א. 80% מההוצאות אם ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה (חליפת מדים ייצוגית של עורכי דין, חליפת מדים ייצוגית גם אם סמל העסק מוטבע עליה) ב. מלוא ההוצאה אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה (סרבל טייסים, חלוק אחות, גלימה שחורה של עורכי דין, קסדה וכו') עפ"י דברי ההסבר של מס הכנסה ביגוד שלא נועד לשמש בעסק וניתן במימון המעביד יחשב כטובת הנאה ויש לדווח על שווים כשכר עבודה בתלוש המשכורת.



מתנות לעובדים

Sun, 06 Nov 2005 11:12:59 +0000

מתנות לעובדים לרגל אירוע אישי יוכרו עד סכום של 170 ש"ח לשנה. שי לחג לעובדים יש לדווח על שוויו כשכר עבודה.



שווי שימוש ברכב

Sun, 06 Nov 2005 13:26:59 +0000

שווי השימוש ברכב המעביד שהועמד לרשות העובד (רכב צמוד) שיש לזקפו ממשכורת 1/1997 ואילך יהיה לפי קבוצות המחיר שלהלן. קבוצת מחיר הרשומה ברישיון היא הקובעת.

קבוצת מחיר שווי שימוש חודשי שווי שימוש שנתי
קבוצה - 1 1,170 14,040
קבוצה - 2 1,330 15,960
קבוצה - 3 1,740 20,880
קבוצה - 4 2,150 25,800
קבוצה - 5 3,030 36,360
קבוצה - 6 3,840 46,080
קבוצה - 7 4,840 58,080

* רכב אשר לא מוצמד לאף עובד, יש להמציא הצהרה כי הרכב עומד לאחר שעות הפעילות בחניה של העסק.

** מחושב לפי טבלאות 1/1/2007 .




הוצאות עבודה מהבית

Wed, 22 Mar 2006 16:00:29 +0000

ניכוי הוצאות עבודה מהבית

עצמאי העובד מביתו זכאי לנכות מהכנסותיו את חלקן היחסי של הוצאות הבית כמפורט בטבלה הבאה:

סוג הוצאה ניתן לזכות הערות
ריבית משכנתא בשל רכישת הדירה 80% מהריבית המיוחסת לעסק כאשר הדירה בבעלות העצמאי
פחת על רכישת/בניית הדירה הוצאות הפחת המיוחסות לעסק
הוצאות תחזוקה שוטפת (חומרי ניקוי, צבע, תיקונים) חלק ההוצאות המיוחס לעסק יש להבחין בין הוצאות תיקונים (מותרות בניכוי) לבין הוצאות השבחה (אינן מותרות בניכוי)
שכ"ד דמי השכירות המשולמים בגין החלק העסקי (התנאי: נוכה מדמי השכירות מס במקור והועבר לפקיד השומה) משכיר הדירה לא יזכה לפטור על שכר הדירה כיוון שמדובר בשכ"ד עסקי
גז, חשמל חלק ההוצאות המיוחס לעסק מומלץ להתקין מונה נפרד
טלפון אם אין עיקר העסק מהבית – לא יותרו הוצאות טלפון המלצה: הזמנת קו טלפון נוסף נפרד לשימוש העסק (יביא להתרת 100% מההוצאות)
עיקר העסק מהבית - ראה טבלת הוצאות טלפון מהבית.
ארנונה, ועד בית חלק ההוצאות המיוחס לעסק בדר"כ לפי מ"ר

לפני שאתם מעבירים את משרדכם הביתה חשוב שתהיו מודעים להשלכות נוספות של סיווג הדירה (כולה או חלקה) כדירה עסקית, למשל: ייקור תשלומי הארנונה או פגיעה בזכאותו של בעל הדירה לפטור ממס שבח במכירתה (רק אם מעל 50% משטח הדירה ישמשו לעסק).




נסיעות לחו"ל

Sun, 06 Nov 2005 09:58:05 +0000

הוצאות נסיעה לחו"ל, והוצאות שהייה בחו"ל מוכרות על ידי מס הכנסה ובלבד, שהנסיעה והשהייה נעשו במסגרת העסק, ומדובר בנסיעה ושהייה, שהן הכרחיות לייצור ההכנסה. מסיבה זו, רצוי להציג/לשמור, מסמכים, המעידים על נחיצות הנסיעה, למשל, כרטיסי ביקור, פרוספקטים מתערוכות, יומן פגישות חו"ל וכיוב.

חשוב להדגיש כי, במקרים בהם ההוצאות מעורבות (למשל, צירוף בן/בת זוג לנסיעה עסקית, או במקרים בהם מתקיימת נסיעה בה משולבים היבטים עסקיים עם טיולים, למשל, יש להפריד הין הוצאות בן הזוג ו/או הוצאות השהייה הפרטית, ובין סל ההוצאות העסקיות).

כמו כן חובה לערוך דו"ח נסיעה לחו"ל ולצרף את כל המסמכים הרלוונטים לנסיעה.

הוצאות מותרות ( נכון ל- 2/06)

  1. הוצאות טיסה – מחלקת תיירים ומחלקת עסקים 100% ממחיר הכרטיס. הוצאה לרכישת כרטיס מחלקה ראשונה, תוכר עד גובה מחיר כרטיס טיסה במחלקת עסקים.
  2. הוצאות לינה עם קבלות :
    • 7 לילות ראשונים עד 222$ ללילה.
    • לינה מלילה שמיני עד 90 לילות – יוכרו רק 75% מההוצאה בפועל, אך לא פחות מ – 98$ ללילה ולא יותר מ – 167$ ללילה.
    • בנסיעה שכללה יותר מ – 90 יום מוכרות מלוא ההוצאות , אך לא יותר מ – 98$ ללילה.
  3. שכירות רכב - תוכר הוצאה עד 49$ ליום.
  4. הוצאות אש"ל ללא קבלות – אם נדרשו הוצאות לינה כאמור לעיל, יוכר אש"ל עד 62$ ליום. לא נדרשו הוצאות לינה כאמור לעיל – עד 104$ ליום.
  • הוצאות נסיעה למדינות המזרח הרחוק, הונג קונג,טיוואן,יפן,סין,סינגפור,פיליפינים וקוריאה יוכרו על בסיס גבוה ב – 25% מהסכומים המוזכרים לעיל.
  • בתיקון שפורסם ביום 6.11.05 הוספו עוד 21 מדינות לרשימה המזכה בתוספת של 25% מהסכומים האמורים למעט הוצאות השכרת הרכב (העדכון נכנס לתוקפו רטרואקטיבית מ-01.10.05):
    אוסטרליה , אוסטריה , איטליה , איסלנד , אירלנד , אנגולה , בלגיה , גרמניה , דובאי , דנמרק , הולנד , הממלכה המאוחדת(בריטניה), יוון , לוקסמבורג , נורווגיה , ספרד , עומאן , פינלנד , צרפת , קאטר , קמרון , קנדה , שבדיה , שוויץ.



בגדי עבודה

Sun, 06 Nov 2005 11:06:07 +0000

הגדרת "ביגוד" - בגדים לרבות נעליים, שנועדו לצורכי עבודה ומתקיים בהם אחד מאלה, יוכרו כהוצאה לצרכי מס: 1. ניתן לזהות בהם, באופן בולט, השתייכות לעיסקו של הנישום. 2. עפ"י דין קיימת חובה ללבוש את הביגוד. במידה וכך, ההוצאות לרכישת ביגוד שהוציא נישום בעבורו או בעבור עובדו יותרו לניכוי לפי הכללים הבאים: א. 80% מההוצאות אם ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה (חליפת מדים ייצוגית של עורכי דין, חליפת מדים ייצוגית גם אם סמל העסק מוטבע עליה) ב. מלוא ההוצאה אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה (סרבל טייסים, חלוק אחות, גלימה שחורה של עורכי דין, קסדה וכו') עפ"י דברי ההסבר של מס הכנסה ביגוד שלא נועד לשמש בעסק וניתן במימון המעביד יחשב כטובת הנאה ויש לדווח על שווים כשכר עבודה בתלוש המשכורת.



כיבודים בעסק

Sun, 06 Nov 2005 11:11:48 +0000

הוצאות כיבוד קל (שתייה קרה, חמה עוגיות וכו') במקום העיסוק יוכרו בשיעור של 80% מכלל ההוצאות. (מקום העיסוק מוגדר מקום שבו מנהל הנישום דרך קבע את עסקו.) נציין כי עדין רשאי פקיד השומה לבחון מקרים בהן הוצאות הכיבוד מופרזות ביחס למחזור ולסוג עסק, וביחס להוצאות שהוצאו בעבר. לא ניתן לכלול בכיבוד ארוחות עסקיות משום שאלה אינן מוכרות כהוצאה (פרט לאורח מחו"ל, ויש לצרף לכך צילום דרכון של האורח ומטרת האירוח). שתיה או אוכל לעובדים לא יחשבו ככיבוד.



מתנות

Sun, 06 Nov 2005 11:15:03 +0000

מתנות לספקים ולקוחות יוכרו עד 170 ש"ח לשנה, לכל ספק או לקוח. מתנות בחו"ל עד 15$.



תרומות

Sun, 06 Nov 2005 11:26:03 +0000

תרומות למוסדות ציבור ולקרן לאומית או ללב"י יותר זיכוי בשיעור של 35% מסכום התרומה. מינימום תרומות לשנה 370 ש"ח אך לא יותר מ 30% מההכנסה החייבת או מסך 2,131,000 ש"ח. על יתרת התרומה לא יותר כל זיכוי השנה. אולם סכום תרומה העולה על תקרה לזיכוי שנתרם באותה שנת מס ניתן יהיה לקבל בשל סכום תרומה זה זיכוי במס בשלוש שנות המס הבאות העוקבות, לאחר שנת המס של התרומה (בכפוף לתקרה). **מוסד ציבור - ניתן להעזר באתר מס הכנסה (www.mof.gov.il/taxes) על מנת לבדוק האם המוסד הציבורי מאושר ע"י שר האוצר לעניין התרומות (בכפוף לעדכון הרשימה).



הוצאות לינה וארוחות בוקר

Sun, 06 Nov 2005 11:29:48 +0000

הוצאות לינה שהוציא נישום בישראל או באזור (השטחים), ללינה במקום המרוחק פחות מ-100 קילומטרים ממקום מגוריו או מקום עיסוקו העיקרי, לא יותרו בניכוי, זולת אם שוכנע פקיד השומה שהלינה היתה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום. על אף האמור, יותרו בניכוי הוצאות שהוציא נישום בשל ארוחת בוקר הכלולה במחיר לינה המותרת בניכוי. למעט הוצאות לינה שהוציא הנישום במסגרת השתתפות בכנס בתחום עיסוקו.



אש"ל בארץ

Sun, 06 Nov 2005 11:36:57 +0000

"הוצאות אש"ל" - הוצאות שהוציא יחיד בשל ארוחת בוקר, ארוחת צהריים או ארוחת ערב בנסיבות המצדיקות את התרת הניכוי. לעוסק חוץ יותרו הוצאות אש"ל אם הוצאו מחוץ לתחום הישוב שבו נמצא מקום מגוריו הקבוע. נישום השוהה מחוץ לתחום הישוב שבו נמצא מקום מגוריו הקבוע, לפחות 20 ימים בחודש במשך לא פחות משלושה חדשים בשנת מס אחת, יותר בניכוי, בחודשים האמורים סכום שלא יעלה על 60% מהוצאות האש"ל. יחיד שיש לו שני מקומות עיסוק עיקריים או יותר, אשר אחד מהם לפחות נמצא מחוץ לתחום הישוב בו מצוי מקום מגוריו הקבוע, יותרו לו בניכוי 60% מהוצאות האש"ל, לגבי הוצאות שהוציא במקום העיסוק העיקרי המרוחק ביותר ממקום מגוריו הקבוע.



טלפון סלולרי

Sun, 06 Nov 2005 13:36:19 +0000

החל מחודש ינואר 2003 נקבע כי לא יותרו הוצאות עבור אחזקת טלפון סלולרי בסכום של 50% מסך ההוצאה השנתית או 1,020 ש"ח לשנה לפי הנמוך מהשניים. להזכירך במע"מ מותר בקיזוז 2/3 ממס התשומות הרשום בחשבונית.



הוצאות טלפון מהבית

Sun, 06 Nov 2005 13:50:19 +0000

כאשר הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי הוצאו הוצאות לאחזקת טלפון במקום מגוריו של הנישום המשמש את עיקר עסקו של הנישום יותרו ההוצאות כדלהלן:

עלות שיחות שנתי סכום ההוצאה המותר
עד 9,750 ש"ח סכום ההוצאה פחות 1,950 ש"ח
מ- 9,751 עד 19,500 ש"ח 80% מההוצאה
מעל 19,500 ש"ח הוצאה פחות 3,900 ש"ח



הוצאות חניה

Sun, 06 Nov 2005 13:54:05 +0000

הוצאות חניה במקום העיסוק או בסמוך לו יותרו בניכוי במלואם, ללא תיאום עפ"י מספר הקילומטרים. כמו כן, ניתן לקיזוז כל מס התשומות במלואו.



מדריך החזרי מס לשכירים

Sun, 14 May 2006 19:09:26 +0000

החזרי המס נהפכו בשנים האחרונות לדבר נפוץ ביותר. יותר ויותר שכירים מקבלים החזרי מס. האם גם אתם מעוניינים לקבל החזר מס אבל לא יודעים מה לעשות? הכנו עבורכם תמצית המידע להחזרי מס לשכירים. מדוע מגיע החזרי מס? מס הכנסה משלמים לפי חישוב מס שנתי. כלומר, מרכזים את סך כל ההכנסות ומחשבים המס בגינם. אולם, כשכירים המעסיק מנכה מכם מס באופן חודשי ולכן יתכנו לעיתים חישובים שגויים (שלא באשמת המעסיק) היכולים לנבוע בחלקם מהסיבות הבאות: אי רציפות בעבודה (לדוגמא: חופשה ללא תשלום) החלפת מקום עבודה במהלך השנה שינויים במצב המשפחתי (נישואין/לידה/גירושים וכד') עבודה במספר מקומות במהלך השנה קבלת דמי אבטלה/לידה/פגיעה בעבודה/מילואים אי מילוי נכון של טופס פרטי עובד (טופס 101) – יכול לגרום לאי מתן נקודות זיכוי המגיעות עפ"י חוק כגון: תשלום מזונות ו/או השתתפות בכלכלת ילדים מגורים בישוב ספר המקנה זכאות להטבת מס נקודות זיכוי לחיילים משוחררים (עד שנתיים מיום השחרור) עולים חדשים עד 3 שנים מיום עליתם משפחה חד הורית   כמו כן ישנם עוד מספר סיבות אפשריות בגינם יתכן ומגיע החזרי מס. להלן חלק מהן: תשלומים באופן עצמי לקרן פנסיה ו/או ביטוח חיים הפקדות בקופת גמל (גם עבור בני זוג וילדים) קרוב נטול יכולת ילד/ה לקויי/ת למידה תרומות למוסדות או עמותות (מעל 370 ₪ מצטבר לשנה) עקב אירוע רפואי קשה (המזכה בנכות מעל 90% ליותר מחצי שנה) קבלת פיצויים/מענק פרישה רווחים/הפסדים בשוק ההון (ניתן לקזז ההפסדים כנגד הרווחים) אחד הסעיפים נוגע אליכם ? מירב הסיכויים שגם לכם מגיע החזר מס ! איך מתחילים? ראשית יש לאסוף את כל מסמכים הרלוונטיים הנחוצים להגשת הדו"ח: טופסי 106 – אלו הם האישורים השנתיים המרכזים את תלושי השכר אישורים מביטו[...]



פיקוח שכר מנהלים – רק דרך הבורסה

Wed, 16 Aug 2006 22:53:57 +0000

הצעת החוק אשר מתגבשת במשרד המשפטים מעוררת הדים רבים, ובאה כמענה לביקורות הרבות אשר נשמעו זה מכבר, באשר לצורך בהתערבות בגובה שכר המנהלים בחברות ציבוריות. הצעת חוק המתגבשת מציעה פתרון יצירתי פיסקאלי לבעיה בדרך של תיקון לפקודת מס הכנסה אשר יקבע תקרה לסכומים המשולמים למנהלים כשכר, כך שכל סכום אשר ישולם מעבר לתקרה זו כשכר או כהטבה לא יהיה מותר בניכוי לצרכי מס.

ואכן, אי התערבות בגובה שכרם של המנהלים יש בה משום ניצול הקופה הציבורית, שכן, תשלומים אלה מותרים בניכוי מההכנסה החייבת של החברה הנסחרת. לכן, הצעת החוק המתגבשת במשרד המשפטים, מסתמנת ככזו אשר מגבילה את שכר המנהלים במטרה לצמצם את הפגיעה בקופה הציבורית.

אין ספק שמבחינה ציבורית, ראוי להגביל את שכר המנהלים ולהכפיפם לנורמות שקושרות את הגמול להצלחה תוך הגבלתם בתקרה. אך, הצעה זו, מונעת ככל שתהיה ממניעים ציבוריים, מביאה באופן ישיר להתערבות חיצונית לא ראויה בהחלטות ניהוליות.

אין זה ראוי להפוך את מערכת המס ושיקולים פיסקאליים לכלי אשר מטפל בעניין שכר המנהלים, שכן, התוצאה שתתקבל, תהיה הפיכתה של רשות המיסים ל- "כלב שמירה" על שכר מנהלים בכירים, אשר גם כך, אמצעי כוח האדם שלה מצומצמים ומושקעים בביקורת דוחות ובמלחמה בתכנוני מס. על כן, מומלץ כי כל נושא הפיקוח יתבצע דרך מנגנוני הבורסה כהגנה על משקיעים, או לחלופין, כפי שהוצע, בדרך של אישור שכר המנהלים על ידי אסיפת בעלי המניות.

זאת ועוד, התערבות שיקולים מסחריים בשיקולים פיסקאליים אינה מגשימה בהכרח את מטרות ההצעה – לא ניתן להפוך את הפקודה לסל הוראות המטפלות בכל מיני נושאים שאינם קשורים בהפקת ההכנסה ובמיסוי העושר הכלכלי שנצמח לאדם מפעילות עסקית.

הצעת החוק סופגת כבר ימים, ביקורות לא מעטות מצד מומחים ודמויות מפתח במשק. ונראה, כי הביקורת ראויה ומוצדקת הן לאור אי התאימות למטרות דיני המס ודיני החברות והן לאור התוצאות אשר כרוכות בביצועה למנהלים, למשקיעים ולקופת המדינה.

--------------------------------------------------------

ארז שגיב, עו"ד ורו"ח - מומחה למיסים
מומחה למיסוי, לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים
וכיום שותף במשרד עורכי הדין פורת, שגיב, שלומי




התרת הפרשי שער בניכוי – הכול תלוי!!

Tue, 08 Aug 2006 23:15:11 +0000

חברת אלישע הינה הבעלים של בית דיור מוגן בשם "מגדלי אלישע". בפני המשתכנים מסלולי התקשרות שונים, וביניהם "מסלול הפיקדון הנשחק" לפיו, בנוסף לתשלום דמי אחזקה שוטפים, מפקידים המשתכנים דמי פיקדון אשר 30% ממנו נשחק מידי שנה, בשיעור של 2% ועד לתום 15 שנים מיום החתימה על ההסכם. במקרה שדייר עזב או הלך לעולמו במהלך תקופה זו, מוחזרת יתרת הפיקדון, כשהיא צמודה לדולר. שחיקת הפיקדון, כאמור, מהווה תשלום נוסף שמרכיב את כלל התמורה מהדייר. החברה זקפה בכל שנה הפרשי שער על כלל הפיקדון שהתקבל מהדייר, לרבות בגין חלק הפיקדון שנשחק (30%) ודרשה סכומים אלה בניכוי. לטענת פקיד שומה, הוצאות בגין הפרשי השער המיוחסות לחלק הפיקדון שנשחק אינן מותרות בניכוי ואילו הוצאות בגין הפרשי השער המיוחסות ליתרת הפיקדון (החלק שלא נשחק, 70%) מותרות בניכוי. לדידו של פקיד השומה, החזרת הפיקדון אינה ודאית ויש והפיקדון לא יוחזר כלל לדייר, לכן, יש לראות בחלק הפיקדון שנשחק כ - "חוב תלוי" אשר סבירות החזרתו לדייר נמוכה, ועל כן ניכוי הפרשי השער בגינו אינו מותר אלא במועד החזרת הפיקדון בפועל. מנגד, טענה חברת אלישע, כי מאחר והיא מדווחת על בסיס השיטה המצטברת, הרי שדרישת ניכוי הפרשי השער שהצטברו על הפיקדון כולו, מבטאת את מצבה הכלכלי הנכון ועל כן יש להסתמך על השיטה המצטברת גם בדיווח לצורך מס. לטענתה, מכוח עקרון ההקבלה החשבונאי ראוי להכיר בהוצאות של הפרשי השער כולם, מאחר ומכירים בדיווח של ההכנסה מהפיקדון שנשחק, לרבות הפרשי שער שנצברים בגינו ולא דוחים את הכרתם לתום 15 שנים. כן היא סוברת כי אין מדובר בחיוב מותלה, שהרי ניתן לאמוד את גובהו במדויק בכל עת מימוש ויש אפשרות סבירה לדעת את מועד המימוש. בית המשפט פסק כי אמנם ההוצאה בגין הפרשי[...]



חדשות אחרונות בתחום מיסוי הוצאות החזקת רכב

Thu, 06 Jul 2006 17:32:23 +0000

בימים אלה, כאשר רשות המיסים בישראל דנה בעדכון סכום שווי הרכב הצמוד לעובדים לצורכי מס, כדאי לשים לב לפס"ד שניתן לאחרונה בעניין התקנות הקובעות את ההכרה למס בהוצאות החזקת רכב, על ידי כב' השופט מגן אלטוביה. העמדה כי תקנות מס הכנסה, הקובעות כמה מתוך כלל הוצאות החזקת רכב עסקי יוכרו לצורכי מס הכנסה וכמה לא, אינן מחייבות בהכרח, קיבלה לאחרונה חיזוק בפס"ד חדש שתוצאתו היא כי אם לא נעשות ברכב העסקי נסיעות פרטיות ניתן להכיר בכל הוצאות החזקת הרכב כהוצאות מוכרות למס הכנסה. פסיקה זו של כב' השופט מגן אלטוביה מובאת בפרשת אהוד צברי (עמ"ה 1134/03) שפסה"ד בה ניתן ביום 25 במאי 2006. פקיד השומה טען בבהמ"ש כי חישב סך של 10,000 ק"מ כנסיעות פרטיות על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה – 1995. צברי מצידו טען כי חישוב זה אינו משקף נאמנה את מצבו הוא, שכן המונית משמשת כרכבו היחיד וכמו כן, יש לו 9 נכדים ומשפחתו פזורה מחדרה ועד מצפה רמון ועל כן מספר הקילומטרים המוערכים על ידו כנסיעות פרטיות הינו 15,000 ק"מ בשנה. בהמ"ש אינו פוסל את טענתו של צברי. אמנם, מספר הקילומטרים המוכר כנסיעות פרטיות נקבע בתקנות מס הכנסה, אך אין מניעה כי כל נישום אשר מבקש להשיג על קביעה זו שבתקנות, יוכל להביא הוכחות למספר הקילומטרים אשר ביצע כנסיעות פרטיות. במידה וירים את נטל הראיה בדבר כמות הנסיעות הפרטיות ברכב הרי יוכרו לו הוצאות החזקת הרכב בהתאם. דעתו זו של בהמ"ש מעניינת במיוחד כיום, כאשר ברשות המיסים שוקלים להגדיל משמעותית את המיסוי על שווי ההטבה של רכב צמוד לעובדים. כבר רשמנו במאמר קודם בעניין זה, כי לדעתנו רשות המיסים צודקת לחלוטין בעניין זה. אין ספק כי הוצאות רכב בפועל עולות משמעותית על שווי הר[...]



הכרה בדמי ניהול כהוצאה - למידה מנסיון

Thu, 29 Jun 2006 12:52:30 +0000

בערעור אזרחי תחנת שירות רכב רוממה (ע"א 6743/03) נדון שוב עניין ההכרה בדמי ניהול ששולמו על ידי חברה לחברות קשורות והאם יש להתירן כהוצאה לפי ס' 17 לפקודת מס הכנסה. המדובר בחברה פרטית העוסקת בהפעלת תחנת דלק ובהשכרת מבני מסחר בשטח תחנת התידלוק לעסקים אחרים. בעלי המניות הינם בני משפחה אחת ומנהלה הוא אחד מהם. אותם בני משפחה הינם הבעלים של שתי חברות נוספות ומנהל החברות כאמור הינו בן משפחה המנהל גם את החברה אשר עניינה נדון בבית משפט. בשנות המס הנדונות דיווחה החברה על הכנסה חייבת וזאת לאחר העברת דמי ניהול לחברות קשורות אשר באותן שנים דיווחו לצורכי מס על הפסדים. פקיד השומה קבע שהחברה לא הוכיחה שהסכומים שדיווחה עליהם כהוצאות אכן שולמו על ידה כדמי ניהול לחברות הקשורות, ולפיכך אין להכיר בדמי הניהול כהוצאה המותרת לחברה על פי סעיף 17 לפקודה. בית המשפט המחוזי פסק, כי לא ניתן כל הסבר הגיוני לשימוש במנגנון האמור בו מעורבות החברות הקשורות, ועל כן, מדובר בתכנון מס שאינו לגיטימי ולא במתן שירותי ניהול. עוד נפסק, כי על החברה היה מוטל נטל להוכיח שיעורם של דמי הניהול, ומשלא עשתה כן, אין לו אלא לקבוע שדין טענות הנישומה להידחות. יודגש, כי למרות מסקנתו של בית המשפט, זה החליט להכיר בחלק מדמי הניהול שהחברה הצהירה עליהם, וזאת לפנים משורת הדין (פסיקה בעייתית כשלעצמה). בערעור לבית משפט עליון, החברה העלתה שורת טענות כנגד הכרעתו של בית משפט קמא. הטענה המרכזית היא, כי משקבע בית המשפט שהיה צורך בשירותי ניהול, היה עליו לאפשר לחברה להוכיח את שיעורם ולא לקבוע כי היא לא עמדה בנטל זה. עוד טוענת החברה, כי בית המשפט הגיע למסקנה שגויה כאשר קבע שחלק משירותי הניהול ניתנו לחברה על ידי מנהלה ב[...]



המשטרה אינה באה במקום מס הכנסה

Tue, 27 Mar 2007 11:36:23 +0000

בימים האחרונים אנו עדים לניסיונות המשטרה לחקור את שיקול דעתם של נושאי תפקידים ציבוריים בכל הקשור לפרשיות שחיתות שונות. ואולם, נראה כי אין למשטרה כלים לחקור את היקף שיקול הדעת בכלים של סדר דין פלילי.

כך למשל, בכל הקשור לפרשות מיסוי, המשטרה כגוף חוקר חיצוני חסרה את היכולת, הכישורים והניסיון לחקור הסכמי שומות ולנתח שיקולי מס והחלטות מקצועיות באמצעות כלים פליליים. לא זו אף זו, אם אכן תפעל כך, עלול הדבר להמיט אסון ולגרום נזק תדמיתי שאינו נחוץ.

פרסום החשדות בהפחתת שומות אין לו מקום, אלא לאחר שייבדק מרחב שיקול הדעת של עושי השומות. אמנם שיקול הדעת הנתון לפקיד השומה בקביעת השומה הוא עצום, אך השאלה אם הוא עומד במסגרת הנהלים, ההנחיות והלכות בית המשפט, איננה יכולה להיבחן באמצעות קריטריונים הלקוחים מעולם המשפט הפלילי במסגרת חקירות משטרה המיועדות למצוא אם אכן נעברה עבירה ורצוי כי בדיקה כזו תעשה על ידי גוף מומחה מקצועי בלתי תלוי ולא על ידי גורם משטרתי.

חקירת המשטרה במסגרת המשפט הפלילי, אינה ערוכה לבחון שיקולים מיסויים כלל משקיים, שיקולים של עלות מול תועלת ועוד שיקולים הקשורים למשל ביכולת גבייה, השלכות רוחב, סוגיות שנויות במחלוקת,פרשנות חדשה או נוספת וכו'. המשטרה אמנם עושה עבודתה נאמנה אך היא אינה ערוכה ואינה יכולה לשמש תחליף ראוי לניסיון והידע הצבורים בפקיד השומה ואינה מסוגלת לאבחן כי לא נשקלו שיקולים זרים או להיווכח כי מה שגרם להשגת הפשרה שקיבלה ביטוי בהסכם שומות הינו דיון מקצועי ומנומק.

ההתחקות אחר המהות האמיתית של העסקאות הנתונות לבחינת פקיד השומה, היא משימה קשה עד בלתי אפשרית למחלקת החקירות במשטרה. שלא כפי שחוקרי המשטרה סבורים, אין ביכולתם לפצח את שיקולי פקיד השומה, באשר עניינים אלה הם קשים לבחינה ולכאורה כל החלטה בתיק ספציפי יכולה להיות מלווה בנימוקים שונים.

פתיחת תיקים לביקורת היא בריאה וטובה ואולם ביצועה בהליך חקירה משטרתי, יש לה משמעות הרסנית, יותר מאשר בונה, על המערכת ותפקודה ויכולתה לקבל החלטות קשות מבלי חשש, כי חרב של אשם פלילי או רשלנות מקצועית, מונחת על צווארה. עובדי מערכת שלא מקבלים גיבוי בהפעלת שיקול דעת ייצמדו למילה הכתובה יקשו את עמדתם ויפנו, מטבע הדברים ובצדק, לאור הנסיבות הקיימות לפרשנויות קיצוניות שתערמנה עומסים בלתי נסבלים, בסופו של דבר, על המערכת המשפטית, אשר ממילא קורסת מעבודה.

בפן המהותי הסמכויות והמעמד של פקיד שומה דומה לסמכויות ולמעמד של שופט שלום ויש להתייחס לכך בהתאם וכך לא נחפזים לפתוח חקירת משטרה בטענה כי שופט טעה בשיקול דעת. יחד עם זאת, אין ספק שכל משוא פנים יש להוקיע, אך במקביל לשמור על המערכת פן תקרוס. יש לשים לב לדרך ולא רק לתוצאה.

ארז שגיב, עו"ד ורו"ח - מומחה למיסים
פורת, שגיב ושות' – עורכי דין ונוטריון




על פרשנות כלכלית של דיני המס

Mon, 06 Nov 2006 09:48:37 +0000

רבות נכתב בעבר על העדפתה של מהות כלכלית-תכליתית על פני צורה משפטית ופרשנות דווקנית של לשון הסעיף. בשנים האחרונות הפכו סעיפי החוק פעמים רבות לנקודת מוצא בלבד (לעיתים - לא ממש מחייבת), לאור העובדה שפרשנותם של בתי המשפט יוצקים תוכן שונה מן הלשון הפשוטה בנימוק שיש להתאים את פרשנות הסעיף למציאות היום יומית. בהקשר זה ידועות במהלך השנים הפסיקות בעניין קלס (ע"א 900/01) מ.ל. השקעות (ע"א 4271/00) אינטרבילדינג (ע"א 1527/97) וורה דבורה שכטר (ע"א 5359/92) אשר אכן העדיפו את המהות הכלכלית על פני צורתו המשפטית של החוק, וקבעו כי גם לשון החוק עשויה להיות בגדר חזקה הניתנת לסתירה. קיימות דעות לכאן ולכאן בדבר מגמה זו של בתי המשפט, כאשר אינטרסים של מיסוי כלכלי וצודק עשויים לעמוד בניגוד לאינטרסים של פשטות הפעלה וודאות. אין בכוונתנו להיכנס לויכוח הערכי בסוגיה, אלא להצביע על כך שגם כיום, בפסיקה חדשה שניתנה לאחרונה בתחום מיסוי המקרקעין, דומה כי טרם הסתיים הקרב בין הגישות השונות. אף שעקרון הפרשנות הכלכלית קנה לו אחיזה מוצקה ואיתנה בפסיקה, דומה שהקרב טרם הוכרע סופית, וקיימת גם פסיקה המבוססת על פרשנות לשונית דווקנית - לרבות של בית המשפט העליון (!). להלן מספר דוגמאות מהעת האחרונה, וראשית - לעניין פרשנות כלכלית: בעניין דבורה אביב (ע"א 7937/04) דן בית המשפט בשאלת ייחוס עלויות של דמי הסכמה ששולמו למינהל מקרקעי ישראל, ובפרט מהו ייחוס העלויות בין החלק החייב במס בשבח לבין החלק הפטור ממס. בית המשפט התלבט בין שתי שיטות ייחוס: האחת - "היחס בין התמורות" על פיה יש לבדוק מהי התמורה ששולמה בגין החלק החייב ובגין החלק הפטור. השניה שיטת "המצב בפועל" - גרסה כ[...]



תכנון מס באישור בית משפט בית משפט: שיעור מס מופחת (20%) להשבחה חדשה על קרקע ישנה (49%)

Mon, 30 Oct 2006 11:51:59 +0000

ביום ה' לפני 10 ימים, קבעה ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין ,בחיפה , תקדים בעל השלכות כספיות כבדות על משק הנדל"ן בישראל.התקדים עוסק בחקיקת הרפורמה במס שבח מקרקעין מ-7.11.01 אך השלכותיו גם על ועדת רבינוביץ 2 שעסקה ברפורמה במס הכנסה שם ניקבעו הוראות דומות לגבי רווחי הון החל מ-1.1.03. לפי התקדים הנ"ל יחול שיעור המס הנמוך (20% משנת 2007 ו25% עד שנת 2006)לגבי השבחות נדל"ן אחרי 7.11.01 (מועד תחילת הרפורמה ) אפילו נעשו על קרקע ותיקה בבעלות יחיד שהיתה חייבת אילו נימכרה ללא ההשבחות, לפי לשון החוק ב-49% אחוז מס (יחסית לזמן ההחזקה עד לרפורמה לחלק בתקופת הבעלות הכוללת). הסטת המיסוי מ-49% ל-20% ביחס לרווח הנובע מהשבחות אחרי נובמבר 2001 היא תקדים רב משמעות בתחום הנדל"ן. וזו הפרשה, הועדה דנה בעינינו של נישום בשם פוליטי. השאלה בפני ועדת הערר היתה חישוב מס השבח בעניננו של מר פוליטי. מר פוליטי רכש מגרש לבניית דירות, לפני הרפורמה במיסוי נדל"ן (2001), ומכר דירה אחת שלא בפטור ממס לאחר הרפורמה במיסוי נדל"ן. הבנייה של הדירות בוצעה במלואה בוצעה לאחר 2001, לאחר הרפורמה במס. מר פוליטי טען כי מלוא השבח נצבר לאחר הרפורמה ולכן עליו להיות בשיעורים הנמוכים בלבד, ולא בנוסחה הסכמטית-אריטמטית אשר נקבעה בחקיקת הרפורמה מ-2001. כאמור לעיל, הנוסחה החוקית קובעת שיעור מס ממוצע ליניארי על פני תקופת ההחזקה של הנכס לפני הרפורמה ואחריה המהווה ממוצע בין 25% (או 20%) ל-49% מס. מומחים למיסים שליוו את העורר בכל שלבי תכנון המס וההתמודדות המשפטית, קובעים כי מי שמנתח את פסק הדין יגיע למסקנה כי זהו פסק דין נוסף וחשוב בשורה של פסקי דין דומים שניתנו ע"י בתי המשפט וועדות הערר בתחום[...]



לראות את הארץ המובטחת ואליה לבוא

Mon, 25 Sep 2006 14:20:51 +0000

המחוקק הישראלי ידוע בשנים האחרונות בהססנותו, זהירותו וחששו מתכנוני מס שהוא איננו רואה (ולרב אינם באמת קיימים), כמשל הורדוס ואחותו. החששנות המופרזת מסכלת לעיתים רפורמות חשובות (בחלקן חקוקות) בשל קשיי יישום מעשיים. הקיפאון הבירוקרטי מוביל רבים וטובים להדיר רגליהם מישראל לטובת פעילות בחו"ל. הגם שאין מקום לפאניקה יש מקום לבדוק את התופעה תוך ניסיון לשפר המצב. תקווה לשיפור המצב מצאנו לאחרונה ביוזמות אותן נוקט מנהל רשות המיסים מר ג'קי מצא, שבידיו כבר קבלות על הזזת ההר אל מוחמד שעה שמוחמד לא בא להר כלשון הפיתגם הידוע. יוזמות אלו של ג'קי מצא עשוית להוציא מההקפאה מספר נושאים חשובים שנתקעו מזה שנים. "פילי חקיקה לבנים" קבורים לאורך כל חוקי המס. כך לדוגמה, נותרה החברה השקופה "פיל לבן" בנוף החקיקה מזה כ-3 שנים אך בשל החשש שתשמש לתעלולי מס, כפי שהתבטאה אז יועמ"ש מס הכנסה בעיתון הארץ. גם חברת משקיעי חוץ שאמורה היתה להתחרות בפטורים האירופאיים למשקיעי חוץ (ואכן מיטב מדינות אירופה תיקנו חוקיהן לטובת פטור כזה), נותרה הוראה שוממת בשל מגבלות בירוקרטיות שמיטב מומחי המס לא יצליחו לדלג עליהן. בחרנו להתמקד בשתי דוגמאות מובהקות לכשלי הביורוקרטיה המיסויית בתחום המקרקעין: האחת - התקופה הקובעת ביחס להסדרי הרפורמה במיסוי מקרקעין. השניה - קרנות הנדל"ן (ריט). לעניין הוראות הרפורמה - במסגרת תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין (בתוקף מ - 7.11.01) נקבעו מספר הוראות שנועדו לתמרץ את השוק לפעילות כלכלית במקרקעין. חלקן של ההוראות היו הנחות זמניות ספציפיות במס (ואלה הסתיימו בסוף 2003), וחלקן היו הסדרים שונים, שנועדו לייעל [...]



מוקשים בהטלת מס בפעולה באיגוד מקרקעין

Sun, 03 Sep 2006 15:14:34 +0000

ועדת רבינוביץ' הראשונה שפרסמה את המלצותיה בשנת 2001, ואשר בעקבותיהם נחקק תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין, המליצה בין השאר, לבטל את הסדר המיסוי המיוחד לזכויות באיגוד מקרקעין. כוונת הועדה הייתה לאחד את שיטות המיסוי החלה על מניה באיגוד מקרקעין לזו החלה על מניה רגילה. הטעם לכך כזכור נבע משורה של אבסורדים מיסויים שהיו גם לחומרא וגם לקולא. דוגמא לחומרא- בעת מכירת מניה בחברה שקנתה קרקע במינוף 100% והריבית שנצברה הייתה שוות ערך לעליית הערך הריאלית של המקרקעין, נאלץ המוכר לשלם מס על השבח הנובע מעליית ערך ריאלית למרות שערך הכלכלי של המניה היה אפס (הילכת פולינווסט אסטבלישמנט העתיקה הזכורה לרעה, עליה חזרו ועדות ערר שונות באופן אוטומטי, ללא כל היסוס ומבלי לבדוק הגיונה הכלכלי והמיסויי). דוגמא לקולא: מוכר שהוקצו לו מניות באפס בשל ערך החברה כאמור לעיל היה מקבל כעלות במכירה את שווי הקרקע והיה יכול למכור ברווח ריאלי של כל שווי הקרקע ללא תשלום מס, לאחר שהפשיר את הקרקע לבנייה ושינה יעודה דבר שהקפיץ את ערכה של הקרקע באופן משמעותי ביותר. המלצות ועדת רבינוביץ' התקבלו בחשדנות מתחילתן על ידי עובדי הסקטור הציבורי אשר היו חלק מהועדה ולמרות שהסכימו וחתמו על ההמלצות מעולם לא היו שלמים עימם מטעמים שונים, בעיקר מסורתיים ופסיכולוגיים הנעוצים במורשת ההפרדה בין האגפים השונים. גם תיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין וגם הנהלים שהוצאו אחרי הרפורמה על ידי רשות המיסים היו יכולים להבהיר את נושא מיסוי מכירת זכויות מקרקעין, אך במקום לעשות זאת יצרו במקרים מסויימים בלבול גדול אף יותר. נסקור כמה מהוראות החוק בעקבות הנהלים הא[...]



עת לרפורמה בבתי המשפט – הקמת בתי דין למיסוי

Mon, 31 Jul 2006 08:42:44 +0000

פסקי דין מתעכבים שנים, הכרעות שיפוטיות של שופטים נעשות בתנאי לחץ, בתי משפט מבזבזים זמן על התדיינויות ממושכות, דחיות דיונים הופך לכלי בטקטיקה משפטית, שופטים מאבדים סובלנותם במהלך דיונים, ועוד ועוד – אלה רק חלק מהטענות המופנות כיום כנגד המבנה הקיים של בתי המשפט. לצד האמור, חומרים משפטיים הופכים מסואבים, קשים ומורכבים, עורכי דין מתמקצעים בהליכים ובתחומי משפט ספציפיים ואילו בתי המשפט סובלים ממחסור בכוח אדם ובשל כך גם מחוסר אפשרות להתעדכן בתחומים מורכבים, שהרי כל שופט מקבל הכרעות במאות תיקים מידי יום ביומו. דיני המס, מורכבים ומסובכים, כיוון שהם מתפרסים על מגוון חוקים ודורשים מיומנות שיפוטית מיוחדת. עורכי הדין ורואי החשבון העוסקים במלאכת פרשנות חוקים אלה מחויבים בהתעדכנות יום-יומית, שכן מדובר בתחום דינמי ביותר שרק בשלוש שנים האחרונות במסגרת שלושה חוקים; פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין וחוק מע"מ היו יותר משלושים תיקוני חקיקה רבי היקף ובהם ארבע רפורמות ששינו את שיטת המיסוי בישראל מקצה לקצה. כל אלה ועוד, מחייבים חשיבה מחודשת לגבי מבנה בית המשפט, ככל שהדברים נוגעים לדיני המס – שכן במסגרת המוצעת, כפי שתובא להלן וברשימות נוספות שנוציא, בתי המשפט חייבים לקלוט שופטים המתמחים בדיני המס, נוספים על אלה המכהנים כיום ומקצוענים כמוהם, שידעו את המטריה המשפטית לעומקה, יתעדכנו לעיתים קרובות יותר, יהיו יותר פרקטיים ופרגמטיים, ויובילו קו של הכרעות מקצועיות מהירות שתהיה ייחודית לדיני המס, תוך התמקצעות וקיצור ההליכים הדיונים אשר נמשכים שנים. וזאת, לצד רפורמה נדרשת[...]



גבולות עקרון "התא המשפחתי" בדיני המס

Sun, 30 Jul 2006 08:55:49 +0000

הרחבת הלכת פלם: כשיש הסכם ממון הנטל להוכיח כי לא מתקיימת הפרדה רכושית חל על רשויות המס עקרון "התא המשפחתי" בדיני המס מניח, כי בני זוג נשואים המנהלים משק בית משותף מהווים יחידה כלכלית-מיסויית אחת. שאלת גבולותיו של עקרון זה נדונה במאמרים קודמים שלנו ובמספר רב של פסקי דין. פסק הדין המנחה ניתן בפרשת פלם (ע"א 3185/03). באותו מקרה רכשו בני זוג דירת מגורים משותפת, כאשר לאחד מהם היתה דירה קודמת מלפני הנישואין (דירה זו נשארה בבעלותו המלאה והבלעדית מכח הסכם ממון). נקבע כי בן הזוג השני יזכה לשלם מס רכישה מופחת ביחס לחלקו בדירה שרכשו בני הזוג , מתוקף ראייתו כרוכש "דירה יחידה" על אף חזקת "בני זוג כרוכש אחד". בין השיטין, מביע בית המשפט העליון את דעתו כי תפיסת התא המשפחתי כיחידה כלכלית משותפת אחת ללא הכרה באפשרות לגיטימית אחרת, לפיה בחרו בני זוג נשואים הגרים יחד וחיים בהרמוניה לנהל את ענייניהם הקנייניים והכספיים בנפרד – איננה ראויה. גישת הרואה בעקרון התא המשפחתי עקרון מוחלט, עלולה לפגוע בזכותו של הפרט לאוטונומיה ובזכותם של בני זוג, הגם שנישאו זה לזה, להתייחסות נפרדת ועצמאית (ע"א 900/01 קלס). מאז ניתנה הלכת פלם מנסות רשויות המס לאבחן ולנגח אותה. ניסיון החיים מלמד כי רבים המקרים הנושקים לנסיבות אותה פרשה ועל כן הפסיקה בנושא זה רבה. עד עתה, כך נראה, נסיונות רשויות המס לא צלחו - אלא להיפך - הלכת פלם הלכה והורחבה בשורה של פסקי דין בועדות ערר ( ו"ע 1038/03 רוזנשטיין; ו"ע 3036/04 נוי, כשפס"ד אחרון זה אף החיל את פס"ד פלם למרות שלא נחתם הסכם ממון). בר[...]



מצגת - החייבים בהגשת דו"ח שנתי (טופס 1301 ונספחיו)

Thu, 03 Aug 2006 10:13:38 +0000

מי חייב בדו"ח - סעיף 131 לפקודה, סמכות לפטור מהגשת דו"ח - סעיף 134א לפקודה, תקנות מס הכנסה פטור מדין וחשבון, "הכנסת חוץ", "הכנסה נוספת", החייבים בדיווח למרות עמידתם בתנאי פטור מדיווח, פטור לתושב חוץ, הנדרש לצרף ולפרט עם הדו"ח השנתי, דו"ח סתמי, טפסים, מידע ודיווח - סעיף 240 ב, אי הגשת דו"ח – האחריות פלילית , סעיף 216 - אי קיום דרישות מסוימות, דיווח מפורט - טופס 6111, פטורים מהגשת טופס 6111.

להלן המצגת - החייבים בהגשת דו"ח שנתי (1301 ונספחיו)

מתוך אתר מיסים ועסקים בע"מ www.ralc.co.il




רשימת תכנוני המס החייבים בדיווח

Tue, 18 Jul 2006 23:38:59 +0000

כחלק ממאבקה בתכנוני המס ובמתכנני המס למיניהם, פרסמה רשות המסים את רשימת תכנוני המס החייבים בדיווח במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"). הרשימה הינה כללית ותובא ע"י שר האוצר לאישור ועדת הכספים על מנת שתוכל לקבל תוקף של חקיקת משנה מכוח ההוראה שנוספה בסעיף 131(ז) לפקודת מס הכנסה. הרשימה יוצרת בפעם הראשונה אצל הנישומים חובת דיווח מפורטת ונפרדת כאשר ננקט אחד מתכנוני המס המובאים בה. משמעותה המרכזית של הרשימה הינה שעצם אי דיווח כאמור מהווה עבירה פלילית לכשעצמו, גם אם התכנון עצמו לגיטימי. הדעה נוטה לכך שעצם הדיווח על התכנון מסיר את העננה הפלילית, אולם באם ייקבע בסופו של הליך כי התכנון הינו עסקה מלאכותית, הרי שהמדווח יהיה חשוף לקנס גירעון בשיעור 30% מקרן המס. האם ייתכן מצב בו נישום ימלא את חובת הדיווח, אך פקיד השומה יקבע כי התכנון עצמו הינו פלילי? באופן תיאורטי האפשרות קיימת, משום שאין בעצם הדיווח להכשיר את תוכנו של התכנון. עמדה מעניינת הובעה ע"י ד"ר חיים גבאי1 ולפיה הכללתם של תכנוני מס ברשימה בת-דיווח, מונעת את האפשרות להטיל אחריות פלילית מהותית על פרטים אשר ברשימה זו. לשיטתו של דר' גבאי, לו הפרטים המופיעים ברשימה היו עבירות, היה על המחוקק לאוסרם ולא להופכם לחייבי דיווח. לדברי ג'קי מצא מנהל רשות המסים, הרשימה (המצ"ב בהמשך) לא תגרור בהכרח פסילה של התכנון ע"י רשות המסים, אך תהיה לה לעזר בבחינת התכנון לגופו באמצעות השקיפות המלאה מצד הנישום. אנו בדעה כי הרשימה כוללנית מדי ועצם מתן הכותרת [...]



סאגת קיזוז הפסדי עבר בחברה משפחתית- אל המנוחה והנחלה

Wed, 05 Jul 2006 23:09:14 +0000

לאחר שנים רבות בהם לא הייתה הלכה ברורה או פסיקה עקבית, בדבר האפשרות לייחס את הפסדיה של חברה משפחתית בטרם הפכה לכזו, לנישום המייצג שלה ובכך לקזזם מהכנסתו האישית, הסיר בית המשפט העליון את מסך העשן וקבע הלכה מחייבת בעניין זה שטבועה בסעיף שבעיקרו נועד לעודד פעילות עסקית במסגרת חברות שימש כלי לתכנוני מס בקשר לקיזוזי הפסדים. בפסק דין בעניין שקלרש אשר ניתן בבית משפט עליון (ע"א 04\3319) נקבעה ההלכה כי הפסדיה של חברה שנצברו בה, טרם הפיכתה לחברה משפחתית אינם ברי קיזוז כנגד הכנסתו של הנישום המייצג. דהיינו, הפסדי עבר כאמור יישארו בחברה עצמה ויקוזזו מהכנסתה בלבד ואשר כל כן, אין לזקוף אותם לנישום המייצג. כך, רק הפסדים המתהווים בחברה החל מהמועד בו הפכה לחברה משפחתית ניתן לזקוף לנישום המייצג ולקזזם מהכנסתו. סעיף 64א לפקודת מס הכנסה יצר ייצור כלאיים מהבחינה המיסויית, הוא החברה המשפחתית. מצד אחד חברה בעלת אישיות משפטית נפרדת על כל המשתמע מכך, לרבות קביעת הכנסתה החייבת, ומצד שני, מורם באופן חלקי מסך ההתאגדות שלה, כך שהכנסותיה והפסדיה מיוחסים לנישום שהוא יחיד, ויחולו דיני מס החלים על יחיד. חברה שחבריה הם בני משפחה אחת על פי הפקודה, תיהפך לחברה משפחתית רק על פי בקשתה ובהתאם לכך, תיוחס ההכנסה לנישום יחיד בעל הזכות לחלק הגדול ברווחים. אחת הסוגיות העיקריות הייתה, האם הפסדיה של החברה המשפחתית אותם ניתן לזקוף לנישום המייצג כוללים בתוכם גם הפסדים שהיו לחברה לפני שביקשה להפוך לחברה משפחתית. לשון הסעיף היא זו שיצרה את המ[...]



שיקולי מסוי בעריכת צוואות ועזבונות

Tue, 08 Aug 2006 23:28:23 +0000

להלן המצגת של עו"ד שי עינת (רו"ח) - שיקולי מסוי בעריכת צוואות ועזבונות

האמור אינו תחליף ליעוץ פרטני

קרדיט: משרד עורכי דין שי עינת מתמחה בדיני מסים




"תכנוני מס אגרסיביים"?- תחילתה של נורמת עבודה חדשה - הסדר חוקי המסדיר חסינות למתכנני המס

Thu, 29 Jun 2006 14:14:40 +0000

האם מתכנני המס הנועזים יכולים לנשום לרווחה? עיתון "גלובס" פרסם, שהפרקליטות טוענת כי תיקון 147 לחוק עיקר מתכנוני המס האגרסיביים את הסנקציה והפך אותם יותר מתמיד לכדאיים מבחינה כלכלית. לדידה, התיקון מביט באופן סלחני על תכנוני המס, מקנה לקהילת המתכננים חיסיון בפלילים ואינו מאפשר טיפול באלמנטים השקריים המובנים בתכנוני המס. גם מבחינה כלכלית, לטענת הפרקליטות, הסנקציות שנקבעו אינן "מכה קשה", שכן מדובר בקנס שאינו מרתיע מכיוון שהוא מכפר על האפשרות להגיש כנגד המתכנן והנישום כתב אישום בגין עצם ביצוע התכנון ולא רק בגין אי גילויו. עוד פרסם עיתון "גלובס", כי רשות המיסים, דוחה את טענותיה של הפרקליטות בטענה שבפני הרשות עמדו שתי מטרות עיקריות: האחת, לחשוף את עצם ביצוע תכנוני המס, משום שהבדיקות שנעשות הן רק מדגמיות והשנייה, לשלול את האפשרות למצב של "WIN WIN", שכן לפני התיקון, אנשים העדיפו לבצע תכנון בשיטת מצליח, כשבמקרה "הגרוע" מבחינתם, ישיבו את הכסף ואפילו לא יקנסו על כך. לאחר התיקון, נישומים חייבים לחשוף את רשימת התכנונים בנפרד מהדו"חות, וחשיפה זו לדעת רשות המסים תצמצם חלק מהתכנונים. ובעצם במה עסקינן?- עבירות בעניין תכנוני מס אגרסיביים צומצמה לדיווח בלבד וכל עוד עומדים בדיווח הרי שמדובר במישור אזרחי בלבד. לדעת הפרקליטות על - פי הפרסום בגלובס - לפני התיקון, תכנון מס אגרסיבי מדי היה נחשב לעבירת התחמקות ממס, שהיא עבירת מירמה. כעת, ספק אם ניתן יהיה לטפל בפן הפל[...]



הוצאות לימודים לתואר שני

Sun, 19 Mar 2006 09:32:03 +0000

הוצאות לימודים לתואר שני אינן מותרות בניכוי לצורכי מס.

מס הכנסה פרסם את עמדתו האחרונה בדבר הכרה בהוצאות לימודים לתואר שני בעקבות פס"ד שניתן ביום 9.3.06 בענין היכל יאיר נ' פקיד שומה גוש דן.

לחץ כאן להודעת מס הכנסה.




חישוב מס נפרד - מכה ניצחת לחישוב המאוחד

Thu, 29 Jun 2006 14:36:57 +0000

החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה), התשס"א- 2000 הוסיף את סעיף 66(ה) לפקודת מס הכנסה שהתיר חישוב מס נפרד לבני זוג. תחילתו של סעיף 66(ה) נקבעה ליום 1.1.2002, ואולם ביום 16.6.2002 פורסם ברשומות סעיף 11 לחוק תכנית החירום הכלכלית, אשר דחה את מועד תחילתו של סעיף 66(ה) ליום 1.1.2004. על חוקתיותו של סעיף 11 לחוק תוכנית החירום הכלכלית הוגשה עתירה לבית משפט גבוה לצדק בעניינים של אברהם ונורית מרדכי (בג"צ 7159/02). הנישומים טענו, כי החוק ביטל באופן רטרואקטיבי את החישוב הנפרד על פי סעיף 66(ה) לפקודה, ובכך יש משום פגיעה בזכות הקניין שלא בהתאם לתנאי פיסקת ההגבלה. השאלה הנדונה היא, האם טענה זו בדין יסודה? בהקשר זה נקבע שהחוק המתקן יעמוד בתוקפו שלוש שנות מס שתחילתן במועד התחילה, והוא יחול על הכנסה שהופקה החל ממועד התחילה. בקשה זו לא נדונה בועדת הכספים, וממילא האישור המבוקש לא ניתן. על כן, בהגיע יום 1.1.2002, מועד התחילה של סעיף 66(ה) לפקודה כאמור לעיל, ובהעדר דחייה כדין, נכנס סעיף 66(ה) לפקודה לתוקפו, וזאת עד למועד ביטולו כשישה חודשים לאחר מכן. באופן כללי נציין, כי הנישומים הם בני זוג העובדים בחברה שב – 50% ממניותיה מחזיק הבעל. עד לכניסת סעיף 66(ה) לפקודה, שילמו הנישומים מס על הכנסותיהם בהתאם להוראות החישוב המאוחד. לשיטתם, הם עומדים בתנאי סעיף 66(ה) לפקודה המתיר להם חישוב נפרד, ואולם בשל חקיקתו של סעיף 11 לחוק, נשלל מהם החישוב הנפרד לגבי שנת המס 2002 כולה ובאופן רטרואקטיבי. ומאידך, פקיד השו[...]



זיכוי ללימודים אקדמאים

Wed, 07 Dec 2005 10:58:01 +0000

תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה - נקודת זיכוי לבעל תואר אקדמי: בחישוב המס של יחיד תושב ישראל תובא בחשבון מחצית נקודת זיכוי אם הוא זכאי לקבלת תואר אקדמי ראשון או שני ממוסד להשכלה גבוהה, כמפורט להלן: 1. הזכאות למחצית נקודת הזיכוי תהא למשך מספר שנות מס שהן כמספר שנות הלימודים האקדמיות, כאשר מקסימום הזכאות היא שלוש שנות מס עבור לימודי תואר ראשון, ושנתיים - עבור לימודי התואר השני. 2. הזכאות תקום בשנת המס שלאחר שנת המס בה נסתיימו הלימודים, ולאחר המצאת אישור על סיום הלימודים והזכאות לתואר לפקיד השומה. 3. מי שזכאי לקבל תואר אקדמי שלישי ברפואה או ברפואת שיניים תובא בחשבון מחצית נקודת זיכוי בחמש שנות מס החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודיו. 4. יחיד שלמד במסלול ישיר לתואר אקדמי שלישי תובא בחשבון מחצית נקודת זיכוי כאמור בפסקה 3 לעיל, בעבור לימודי תואר ראשון, החל בשנת המס שלאחר שנת המס בה נסתיימו לימודיו לתואר הראשון ובמספר שנות מס כאמור בסעיף 1 לעיל. בנוסף, תובא בחשבון מחצית נקודת זיכוי למשך שתי שנות מס החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה נסתיימו לימודיו לתואר השלישי. 5. מחצית נקודת זיכוי כאמור לעיל תנתן בעבור לימודים לתואר אקדמי ראשון אחד או לתואר אקדמי שני אחד. מי שסיים לימודי הוראה והיה זכאי לתעודת הוראה יהיה זכאי למחצית נקודת זיכוי למשך שנות מס כמספר שנות הלימודים ועד למקסימום של שלוש שנות מס. הזכאות תקום החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה נסתיימו הלימודים ולאחר המצאת אישור לפקיד שומה על סיום לימודים וזכאות לתעודה. החוק שולל אפשרות של כפל זכאות - יחיד אשר סיים גם תואר אקדמי וגם לימודי הוראה יהא זכאי למחצית נקודת הזיכוי בגין הלימודים לתואר או בגין לימודי התעודה, לפי בחירתו. תחולתה של הוראה זו בשנת המס 2005.



פטור ממס לנכה|עיוור

Fri, 17 Feb 2006 15:47:15 +0000

סעיף 9(5) לפקודה מעניק פטור ממס להכנסה שהיתה לנכה/עיוור. חשוב להדגיש, כי הסעיף מבחין בין "הכנסה מיגיעה אישית" לבין "הכנסה שאינה מיגיעה אישית". מיהו עיוור? עיוור לעניין סעיף 9(5) לפקודה הנו מי שנלקח ממנו כוח הראיה כליל (יחיד הנושא תעודת עיוור ממשרד הרווחה – השירות לעיוור). מיהו נכה? נכה לעניין סעיף 9(5) לפקודה הנו כל אחד מאלה: 1. מי שנקבעה לו נכות של 100%. 2. מי שנקבעה לו נכות של 90% לפחות עקב פגיעה באיברים שונים, ובלבד ששיעור הנכות נקבע לפי חישוב מיוחד ואילולא החישוב המיוחד היתה נקבעת לו נכות של 100%. 3. מי שנקבעה לו נכות לפי אחד מהחוקים הבאים: 3.1. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט - 1959 (נוסח משולב). 3.2. חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד - 1954. 3.3. חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז - 1957. 3.4. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל - 1970. 3.5. פרק ג' ופרק ו' 2 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח - 1968. 3.6. חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד - 1994. 4. מי שנקבעה לו נכות רפואית לפי תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש"ם - 1979(קביעת אחוזי נכות שלא לפי אחד החוקים שפורטו לעיל). סעיף 9(5)(א) לפקודה - פטור ממס ל"הכנסה מיגיעה אישית" סעיף 9(5)(א) לפקודה מעניק פטור ממס ל"הכנסה מיגיעה אישית", והוא חל רק במקרה בו ה"הכנסה מיגיעה אישית" גבוהה מ- 59,520 ₪ לשנה (בשנת המס 2005). הסעיף תוקן במסגרת תיקון 134 לפקודה שתחילתו מיום 1 ביולי 2003, ונקבע בו כי הפטור יוענק כפונקציה של [...]



הכנסות משכ"ד למגורים בשנת 2006

Sun, 19 Mar 2006 15:23:16 +0000

פטור מתשלום מס על דמי שכירות על פי חוק מס הכנסה פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים (הוראת שעה) התש"ן – 1990 מגיע פטור ממס להכנסה מהשכרת דירת מגורים לעומדים בתנאים הבאים: הפטור ניתן למשכיר שהוא יחיד (לא תאגיד מכל סוג). הדירה אינה רשומה בספרי העסק של הנישום. הדירה הושכרה ליחידים. הדירה הושכרה למטרת מגורים בלבד. ניתן לקבל פטור לגבי הכנסה משכירות ממספר דירות. סכום השכירות החודשית הפטורה היא בגובה 3,830 ש"ח לחודש. יש לציין כי כאשר דמי השכירות עוברים את תקרת הפטור תקרת הפטור יורדת בסכום ההפרש לדוגמא: אם התקבלו דמי שכירות בסך 4,130 לחודש סכום הפטור יעמוד על 3,530 ש"ח ו- 600 ש"ח יהיו חייבים במס לפי שיעור המס השולי. ואפשר שהתוספת תהייה חייבת במס של 98% אם נמצאים במדרגת מס של 49%. אם נמשיך את הדוגמא שלנו אז 600 ש"ח X 49% = 294 ש"ח והנטו שיישאר בידי המשכיר 4,130 ש"ח פחות 294 ש"ח שהם 3,836 ש"ח. בעוד אם היינו עושים למשכיר הנחה של 300 ש"ח היינו מקבלים 3,830 ש"ח שכולם פטורים ממס. פטור מתשלום מס על דמי שכירות עפ"י ס' 122 לפקודה ניתן לשלם 10% מס על הכנסות משכ"ד ללא אפשרות קיזוז הוצאות. התנאים לכך הם: הדירה משמשת למגורים בישראל בלבד. ההכנסה משכירות אינה הכנסה מעסק. תשלום המס בשיעור 10% על ההכנסה נעשה בתוך 30 יום מקבלתה או ששולמו מקדמות לפי ס' 175 על ההכנסה. תשלום מס רגיל במקרה זה חשוב לזכו[...]



ההסדר המחיל מע"מ על עסקאות נדל"ן בשטחים - האם מידתי או גורף?

Sun, 06 Aug 2006 14:23:02 +0000

סוגיית הטלת מע"מ על עיסקאות נדל"ן בשטחים הינה סוגיה שזכתה להסדר מיוחד בחוק מע"מ. סעיף 1א לחוק מסדיר תחולתו על עסקאות בישראל המערבות יסודות מן ה"איזור" (יהודה ושומרון וחבל עזה), כגון: ישראלים הנותנים שירותים או מוכרים נכסים לתושבי האיזור. החוק קובע כעקרון, כי עסקאות כאמור, הנכללות במסגרת סעיף 1א לחוק, לא יחשבו כעסקאות למתן שירותים או למכירת נכסים לתושבי חוץ, וזאת על מנת לשלול את שיעור מס ערך מוסף "אפס", שיעור הניתן לישראלי הנותן שירותים לתושב חוץ בהתאם לסעיף 30(א)(5) לחוק בהתקיים תנאים מסוימים, זאת על ידי ביטול גבולות המס בין ישראל לאיזור, ביחס לנסיבות המצוינות בסעיף, כך שה"איזור" באותן נסיבות, לא ייחשב מחוץ לישראל. הבעייתיות העולה ממטרתו כאמור של סעיף 1א לחוק, נובעת בראש ובראשונה מטבעו של סעיף 1א, הקובע, לכאורה, בשרירותיות מסוימת, רשימת עסקאות המערבות יסודות מן האיזור, אשר אין בהן כל קשר הברור לעין. בעייתיות זו מודגשת ביתר שאת בהעדר התייחסות ברורה של המחוקק למספר מונחים, כגון מהו "תושב איזור" או לחילופין מהו "נכס באיזור". לצורך הבנת הבעייתיות בסעיף 1א כאמור, נביא כדוגמא מקרה בו מעונין יהודי תושב ארה"ב לרכוש נכס מקרקעין באיזור, נכס כזה יכול להיות בית מגורים או בית חרושת שהוא רוצה לקנות עם עלייתו לישראל. לצורך עסקה זו מעונין לקבל שירות משפטי מעורך דין תושב[...]



החמרה נוספת בקיזוז מס תשומות

Fri, 28 Jul 2006 11:47:58 +0000

במהלך חודש מרץ, 2006 פורסמו 4 פסקי דין אשר דנו בנושא קיזוז מס תשומות – בכולם נאסר קיזוז מס התשומות: בעניין נ.ע. הנדסה נאסר קיזוז מס התשומות בגין רכישת ברזל לבניית בית מלון מאחר ולא הוכח כי התשומות שימשו בעסקה חייבת במע"מ. בעניין גלם ניסים נאסר קיזוז מס התשומות שהוצאו בגין רכישות שביצע בן מאביו באופן פיקטיבי וללא הוכחת העברת בעלות מהאב לבן. בעניין דני וקובי שיווק בע"מ נאסר קיזוז מס התשומות בגין חשבוניות שהוצאו ע"י עוסקים שנמחקו ממרשם העוסקים בתקופת הוצאת החשבונית. בעניין סוויטי פריד נאסר קיזוז מס התשומות בגין חשבוניות הנחזות כפיקטיביות מאחר והעוסק לא הוכיח את אמיתותן ושבוצעו העבודות בגינן. ע"ש 106/02, 116/02 – נ.ע הנדסה בע"מ ומלון צליינות בע"מ נ' מנהל מע"מ נצרת:בפס"ד דובר על מספר עוסקים שהיו אחראים על בניית מלון, אשר ניכו את מס התשומות בגין הברזל שנרכש לצורך בניית המלון. מתחשיבים של מומחי רשות המיסים עלה כי כמות הברזל שנרכשה לכאורה, הינה גבוהה מהחומר הנדרש לבניית המלון (המערערות לא הצליחו להניח את דעתו של ביהמ"ש שחישוב מומחי הרשות שגוי), לפיכך הגיע המשיב ובעקבותיו גם ביהמ"ש למסקנה כי הברזל לא שימש ולא הוביל ליצירת עסקאות חייבות מע"מ ולכן לא התיר את קיזוז מס התשומות – הערעור נדחה. ע"ש 2675/98, 1623/99, 1543/00, 1592/00 – גלם ניסים נ' מנהל [...]



הערכות לשינוי שיעור מע"מ מ – 16.5% ל – 15.5% החל מ – 1.7.06

Wed, 28 Jun 2006 10:48:54 +0000

לאחרונה, פורסם בכלי התקשורת על הפחתה נוספת בשיעור המע"מ ל – 15.5% החל מ – 1.7.06. להלן עיקרי ההמלצות המתבקשות מצעד זה (תשומת ליבכם כי טרם פורסם ברשומות צו החתום על ידי שר האוצר המורה על הורדת שיעור המע"מ כאמור לעיל, והאמור להלן כפוף לפירסומו של צו כאמור). מועד החיוב במע"מ זהו המועד הקובע לעניין החלת מע"מ בשיעור 16.5% או 15.5%, במילים אחרות, 'עסקה' (כהגדרתה בחוק מע"מ) שמועד החיוב במע"מ בגינה חל ביום 1 ביולי 2006 ואילך תחוב במע"מ בשיעור 15.5%, בעוד ש'עסקה' שמועד החיוב במע"מ בגינה חל לפני 1 ביולי 2006 תחוב במע"מ בשיעור 16.5%. להלן נפרט את מועדי החיוב, לעניין מע"מ, בסוגי עסקאות שונות ואת המלצותינו להנות משיעור מע"מ מופחת. עסקאות של מכירת טובין טובין לעניין חוק מע"מ כוללים נכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים (למעט, זכות בתאגיד, ניירות ערך, מסמכים סחירים וזכויות בהם). ככלל מועד החיוב במע"מ במכר טובין הוא מועד מסירת הטובין לרשות הקונה (ולא המועד בו נתקבלה התמורה בעדם). לכן, טובין שנמסרו לפני 1 ביולי 2006 יחובו במע"מ בשיעור 16.5%, בעוד שטובין שנמסרו אחרי 1 ביולי 2006 יהיו כפופים לשיעור מע"מ של 15.5%. מומלץ למי שרכש טובין לסוגיהם השונים (מכוניות, טלביזיות, מקררים ועוד) לעכב קבלתם עד לאחר 1 ביולי 2006, וכך יהנה משיעור מע"מ מופחת. חריג לכלל זה קיים לגבי סוגים מסוימים של טובין שמועד החיו[...]



פטור ממע"מ על נכסי עסק שהפסיק פעילות

Sat, 01 Jul 2006 22:01:27 +0000

עצמאים וחברות שהפסיקו לפעול פעילות עסקית, בדרך כלל, בשל צבירת הפסדים ואי כדאיות בהמשך הפעלת העסק או משום שבעליהם מעוניינים לצאת לגמלאות או להפסיק פעילותם העסקית, נדרשים על ידי מע"מ להחזיר חזרה למע"מ את סכומי מס התשומות שקיבלו בעת רכישת הנכסים כחלק מעסקם בעת שהיה פעיל. בהוראה זו היגיון רב, שהרי עוסק שקיבל החזר מע"מ בשל רכישת נכס עסקי ולא מכר אותו במישור עסקי, ראוי שיחזיר את מס התשומות שקיבל בעת הרכישה חזרה למע"מ בעת הפסקת הפעילות. יתרה מזו, במידה והעוסק לקח את נכסיו לשימושו העצמי הרי בוודאי שאין לו זכות ליהנות מהחזר מס התשומות שקיבל בשל היותו עוסק. שהרי, החזר זה מיועד לעוסק בלבד כחלק ממנגנון גביית מע"מ מהצרכן הסופי. עוסק שלקח נכס עסקי לשימוש עצמי דומה לצרכן סופי ולכן חייב בתשלום מע"מ ברכישה. עם זאת, כללי המס נותנים לעיתים הקלות מסוימות, שנועדו להקל על עוסקים שחיסלו את עסקיהם. הן בעניין מס הכנסה והן בעניין מע"מ. לעניין מע"מ קבע המחוקק בסעיף 137א לחוק מע"מ כי למרות הכלל כי יש להחזיר המע"מ למנהל המע"מ בעת הפסקת הפעילות העסקית, הרי בשל נכסים עסקיים ששווים עד לסך תקרה של הכנסות עוסק פטור (כיום – 65,700 ש"ח), אין חובה להחזיר את מס התשומות שנתקבל כהחזר בעת הרכישה. למעט, נכסי מקרקעין. אולם, פרשנות מנהל מע"מ להוראות סע[...]



מכירת מקרקעין בידי עוסק – האומנם תמיד חייבת במע"מ ?

Thu, 29 Jun 2006 15:31:45 +0000

פעמים רבות עולה ומנסרת בחלל האוויר השאלה האם מי שהינו "עוסק" לצורכי מע"מ המוכר מקרקעין שהוחזקו על ידו, לא כרכוש קבוע או כמלאי, אלא כהשקעה - האם מכירה זו תהא חייבת במע"מ ? טול דוגמא בה חברה מסחרית רוכשת קרקע, מבלי לנכות את מס התשומות בעת רכישתה, אשר לא משמשת אותה לצורכי עסקיה, אלא היא מוחזקת לצורכי השקעה לטווח הארוך, ולאחר מספר שנים מוכרת היא את הקרקע ברווח נאה. האם מכירה זו תהא חייבת במע"מ ? הטלת החבות במע"מ – "עסקה בישראל"סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו -1975 (להלן:"חוק מע"מ") קובע כי "על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף". מכאן ששומה עלינו לבחון התקיימותה של "עסקה", אשר מונה 3 חלופות בהגדרתה בסעיף 1 לחוק מע"מ: האחת, מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד. השניה, מכירת נכס שמס התשומות בגינו נוכה על ידי המוכר (עיקרון ההקבלה). השלישית, עסקת אקראי. באשר לחלופה השלישית, הרי ש"עסקת אקראי במקרקעין" כלל לא תהא רלוונטית לבחינה בנוגע למי שהוא "עוסק במקרקעין" (כדוגמת קבלנים או סוחרים במקרקעין) כיוון שזו תלויה בראש ובראשונה בזהות הצדדים לעסקה. כך, המוכר צריך להיות אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין (בעוד ש"עוסק במקרקעין" עיסוקו במכירת זכויות במקרקעין) והקונ[...]



מלכודת המע"מ בקבוצות הרכישה

Thu, 29 Jun 2006 13:11:28 +0000

בשנים האחרונות הולכת וצוברת לה תאוצה תופעה של רכישת דירת מגורים בדרך של רכישה בקבוצת רכישה מאורגנת, או בשמה האחר "עמותת בניה". רבים מן המצטרפים כלל אינם נותנים דעתם לחבויות המס ולמלכודות המס הצפויות במיזם מעין זה. חברי הקבוצה מתאגדים לרכישת קרקע, קבלת שרותי בניה וחלוקת הנכס בתום הבניה. אחד היתרונות הגדולים בהתארגנות בדרך זו – הימנעות מתשלום מס ערך מוסף בגין מרכיב הקרקע. בנוסף קיים חסכון ממע"מ בגין הרווח היזמי, אגרות והיטלים ומס הרכישה. חסכון זה יכול להגיע לעשרות אלפי דולרים ( תלוי באזור), בהשוואה לרכישת דירה מקבלן. כידוע אדם פרטי המוכר קרקע לאדם פרטי אחר , עסקה זו איננה מחויבת במע"מ. מה הדין במקרה בו אדם פרטי מוכר קרקע לקבוצה בת 10, 20 , או 170 אנשים פרטיים? האם עסקה זו כפופה לחבות מע"מ? דומני כי קיימות מספר חלופות לבחינה: אפשרות א– התקשרות זו תקינה. אין כל חבות במע"מ. אפשרות ב- בעל הקרקע הפך כתוצאה מהעסקה עם חברי הקבוצה ל"עוסק". "עוסק" כידוע מחויב בתשלום מע"מ במכירת מקרקעין. "עוסק" מתאפיין בכך שעסקינן בהיקף כספי גדול של עסקה, מכירה למספר רב של גורמים ועוד. לטעמי קיים קושי לקבוע כי עסקינן ב"עוסק" מקום בו בעל קרקע מוכר אותה לעשר או עשרים רוכשים. אפשרות ג– מנסיוננו את קבוצ[...]



החזרי מס ערך מוסף – אליה וקוץ בה

Thu, 29 Jun 2006 14:28:03 +0000

סעיף 39 לחוק מע"מ קובע כי מס תשומות בתקופת דו"ח פלונית העודף על מס עסקאות שחייב בו עוסק, יוחזר לו תוך 30 ימים מקבלת הדו"ח. מספר דגשים בקשר עם הנדון מן הראוי להדגיש: החזר כאמור לעיל אמור להתקבל בידי העוסק בתוך 30 יום מיום הגשת הדו"ח התקופתי לרשות המסים. ואולם, אם הורה המנהל על בדיקת פנקסיו של החייב כדי לקבוע את זכאותו לעודף יוחזר העודף תוך 90 ימים מקבלת הדו"ח – דהיינו, בהוראה זו "קונה" המנהל זכות עיכוב של כספי ההחזר למשך 60 ימים נוספים. כיוון שהמחוקק לא שם בידי המנהל מגבלה בדבר מועד בדיקת הזכאות להחזר, נוסח החוק אינו מאפשר בדיקת הזכאות כאמור אלא במסגרת 30 הימים הראשונים מיום הגשת הדו"ח. לפיכך, כל בדיקת זכאות כאמור אשר מתבצעת לאחר אותם 30 ימים אין בה כדי לגבש עילה לעיכוב של ההחזר בתקופה הנוספת. נוסח הסעיף מבחין בין בדיקה נקודתית וממצה שעניינה בבדיקת הזכאות לעודף לבין בדיקה מקיפה שאינה קשורה לעצם הזכאות לו והסיבה שבשלה הוא נוצר. נוסח הסעיף הנדון אינו מאפשר בדיקה שאינה קשורה לעודף עצמו ועיכוב ההחזר בשל נסיבות שאינן קשורות בנסיבות שיצרו את העודף. החלו בחקירה לגבי חשד בביצוע עבירה על חוק מע"מ בידי העוסק – יוחזר העודף תוך 180 ימים מיום הגשת הדו"ח – דהיינו, עיכוב בהחזרי מס ב- 150[...]



איחוד דירות והפטור ממס שבח

Tue, 12 Jun 2007 18:19:39 +0000

התופעה של פיצול דירות מגורים ואיחוד דירות מגורים מעוררת את השאלה האם ניתן יהיה למכור את הדירות אחת וליהנות מהפטור במס שבח למכירת דירת מגורים. המבחן, כפי שנקבע בפסיקה הוא הייעוד הפיזי בפועל במועד המכירה. הפטור ממס שבח למכירת דירת מגורים מזכה, טומן בחובו לא מעט תנאים עליהם יש לתת את הדעת. התנאי הכרחי (אך אינו מספיק) הוא שמדובר ב"דירת מגורים", כאשר מונח זה מוגדר בחוק מיסוי מקרקעין כ - "דירה או חלק מדירה, שבנייתה נסתיימה והיא בבעלותו או בחכירתו של יחיד, ומשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה..". ההגדרה אינה מסבירה מהי "דירה", ואולם בפסיקה פורש המונח בהתאם למקובל בלשון היום יום - כמבנה המאפשר מגורים בו והכולל שירותים, מטבח, חדר מגורים (לפחות אחד), ובד"כ גם מקלחת/ אמבטיה. המבחן הקובע הינו המבחן אוביקטיבי בדבר הייעוד ולא מבחן רישומי (אופן הרישום בפנקסי המקרקעין או ההיתרים לשימוש במבנה). כך לדוגמה, דירה שהוסבה למשרד, ואשר אינה כוללת אפשרות לתנאי מחיה סבירים (לדוגמה היעדר מקלחת / אמבטיה, דוד מים חמים), עשויה שלא להיחשב לדירת מגורים לעניין חוק מיסוי מקרקעין. מאידך גיסא, מבנה המסווג כחנות או מחסן עשוי להיחשב כדירת מגורים מקום בו הוסב הנכס לשימוש כאמור. שאלה מעניינת מת[...]



תכנוני מס חייבים בדיווח במיסוי מקרקעין

Fri, 01 Jun 2007 10:00:02 +0000

התקנות בעניין תכנוני מס החייבים בדיווח שהותקנו לאחרונה כוללות בחובן התייחסות גם לעסקאות שירותי בניה/מימון כנגד קבלת תמורה באחוזים ועסקאות של קבוצות רכישה. להלן יוצגו ההשלכות של סיווג פעולות אלה כתכנון מס חייב בדיווח. החל משנת המס 2007, נכנסה לתוקפה החקיקה ביחס לתכנוני מס החייבים בדיווח, לאחר שבחודש דצמבר 2006 הותקנו תקנות בנושא. תקנות הותקנו הן מכח פקודת מס הכנסה (התקנות כוללות 13 תכנונים) והן מכח חוק מע"מ (התקנות כוללות שני תכנונים, שהינם חלק מאלה המוזכרים גם בתקנות מס הכנסה). שני תכנונים המנויים בתקנות רלוונטיים באופן ספציפי לתחום המקרקעין. האחד - עניינו התקשרות של בעל זכויות במקרקעין עם אחר למתן שירותי בניה או מימון, כשהתמורה כולה או חלקה מחושבת לפי התמורה ממכירת הזכות במקרקעין (טענה ל - "עסקת קומבינציה" מוסווית). התכנון השני עוסק בנושא התארגנות בניה של קבוצות רכישה לבניה. בטרם נדון בשתי הפעולות לגופן, נבקש לייחד מספר מילים כלליות ביחס לחקיקה בנושא תכנוני המס החייבים בדיווח ("תכנוני מס אגרסיביים" בלשון העם). חקיקה זו הינה תולדה של דרישת רשות המיסים לקבל מידע מפורט יותר ביחס לפעולות מסויימות. ההשלכות הנובעות מהכללת פעולה כ"תכנון מס החייב בד[...]



זכויות בניה - האמנם זכויות במקרקעין?

Wed, 25 Apr 2007 12:47:25 +0000

גם לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין נכסי ר.א.ר.ד, שאלת סיווגן של זכויות הבניה כזכות במקרקעין איננה חד משמעית. המאמר מציע מספר דרכים להתמודד עם פסק הדין ולהגיע לתוצאה טובה יותר במקרים אחרים, אף בהסתמך על המופיע בפסק הדין עצמו. מאז ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין נכסי ר.א.ר.ד (ע"א 7394/06), נשמעו דעות כאילו הוכרעה השאלה באופן סופי, נקבע כי זכויות בניה הינן בגדר זכות במקרקעין. מסתבר שהמציאות סבוכה הרבה יותר, וגם לאחר פסק הדין, שניתן בחודש דצמבר 2006, התמונה עדיין איננה ברורה. בנסיבות פסק הדין נדונו 4 מקרים שונים בהם נמכרו זכויות במקרקעין ממקרקעין מסויימים למקרקעין אחרים במנותק מן הקרקע. בית המשפט, בפסק דין מפי השופטת אסתר חיות, פסק כי בנסיבות העניין אכן מדובר במכירה של זכות במקרקעין. בהתאם להנמקת בית המשפט הכלכלה לעיתים מתקדמת מהר יותר מהמשפט וההכרעה היא על בסיס כלכלי. המשקל הרב שיש לזכויות הבניה במחיר הקרקע והיותה של הזכות חלק בלתי נפרד מהקרקע מביאים לדעת בית המשפט למסקנה כי גם זכויות בנייה עשויות להיות בגדר זכות במקרקעין, ובנסיבות העניין אכן נקבע כי כך הן. אין ספק כי הכללת זכויות בניה בגדר "זכות במקרקעין" אינה מתיישבת כלל עם [...]



על תוקפן של עסקאות במקרקעין (חלק ב')

Sat, 31 Mar 2007 15:50:00 +0000

בהמשך לטור מן השבוע שעבר, נפרט במסגרת הטור השבוע מהם התנאים הספציפיים, אשר העומד בהם יהא זכאי לקבל אישור לרישום זכויותיו במרשמי המקרקעין. פעמים רבות, עצם קבלת האישור לרישום עשוי להכריע אף ביחס לזכויות המהותיות במקרה של מחלוקת, ומכאן חשיבותו. במסגרת הטור בשבוע שעבר ציינו כי בהתאם להוראות החוק, תנאי לתקפן של עסקאות במקרקעין בהתאם לסעיף 16(א)(1) הינו הסדרת היבטי המס ותשלום המס. הסעיף לא חל לגבי מכירות הפטורות ממס (לדוגמה - טופס 50) או שאין להצהיר עליהן לפי החוק (לדוגמה העברה אגב גירושין). הוראות אופרטיביות יותר (מבחינת יישומן בחיי היומיום) הן אלה המופיעות בס"ק (א)(2), הקובע מהם התנאים לרישום העסקה במרשמי המקרקעין- רישום שהוא פעמים רבות עיקר עניינם של הצדדים לעסקה. תנאים אלה הינם: ביחס לעסקה פטורה - אישור של המנהל כי אכן העסקה פטורה ממס (ויודגש - מקום בו העסקה פטורה ממס שבח אך אינה פטורה ממס רכישה - יידרש תשלום מס הרכישה). אם המדובר בעסקה חייבת, הוגשה שומה עצמית ושולם המס על פיה, יינתן אישור, ובלבד שאם המס הינו פחות מ - 20% משווי התמורה תידרש ערבות בנקאית למשך 7 חודשים שתכסה את הסכום עד 20% מסכום התמורה. דהיינו - תשלום של 20% מסכום התמורה מזכה ב[...]



על תוקפן של עסקאות במקרקעין (חלק א')

Mon, 19 Mar 2007 13:01:12 +0000

כאשר נמכרות זכויות במקרקעין או מבוצעת פעולה באיגוד מקרקעין וקיימת חבות במס, קובע החוק כי תוקף העסקה יותנה בתשלום המס ובדיווח. להוראה זו, שעניינה הגנה על רשויות המס, עשויות להיות השלכות גם על הצדדים לעסקה, ולעיתים היא מובילה דווקא לפגיעה ברשויות המס. סעיף 16(א) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי תוקפה של מכירת זכות במקרקעין ופעולה באיגוד מקרקעין החייבות במס מותנה במספר תנאים חלופיים שעניינם תשלום מסי המקרקעין על העסקה או דיווח והעמדת ערובה מספקת לתשלום המס להנחת דעתו של המנהל (המדובר בד"כ בערבות בנקאית - מקום בו קיימת מחלוקת ביחס לגובה המס, המתבררת בהשגה או בערר). יש להדגיש כי הסעיף מנוסח באופן קטגורי לפיו על אף האמור בכל דין לא יהיה תוקף לעיסקה אם לא יתמלא אחד מתנאים אלו. ואכן, מבחינה פרקטית, בכל מקרה של ניסיון לשינוי ברישום הזכויות בטאבו או במינהל מקרקעי ישראל, דורשים גופים אלה המצאת אישור ממשרד מיסוי מקרקעין לגבי העברת זכויות. עם זאת, מקום בו מדובר בפעולה באיגוד מקרקעין, לא קיימת רמת אכיפה כזו מבחינה פרקטית - ורשם החברות מבצע שינוי רישומי בבעלויות על המניות, בלא דרישת אישור של משרדי מיסוי מקרקעין, בין היתר לאור היע[...]



לעיתים כדאי לבקש פטור למכירת הדירה גם כשקיים הפסד במכירה

Tue, 13 Mar 2007 22:03:31 +0000

חשבתם שדירת המגורים נמכרת על ידכם בהפסד והחלטתם שלא לדרוש את הפטור? בעקבות הוראת ביצוע חדשה של רשות המיסים עלול לחול חיוב במס שבח גם כאשר החישוב מראה כי קיים הפסד. על מי חל הסיכון וכיצד ניתן להימנע ממנו? נישומים לא מעטים בוחרים שלא לדרוש את הפטור ממס במכירת דירת מגורים מזכה, בסברם שאינם זקוקים לו. התופעה רווחת בייחוד בשנים האחרונות, לאחר שבעקבות פ"ד מ.ל. השקעות ותיקון החקיקה, הוצאות מימון (לדוגמה משכנתא) מוכרות כניכוי מהשבח. כתוצאה מכך, פעמים רבות עליית ערך הדירה אינה שקולה כנגד הוצאות המימון והוצאות נוספות שהוצאו, כך שמכירת הדירה ללא פטור עשויה להוביל להפסד הון הניתן לקיזוז כנגד רווחים אחרים החייבים במס (לרבות רווחי הון מני"ע). עם זאת, חשוב להיות מודעים שאי דרישת הפטור מגלמת סיכון בלתי מבוטל, בייחוד כאשר הדירה הושכרה במהלך תקופת החזקתה בהשכרה למגורים. בהתאם להוראת ביצוע מיום 27.2.07 של רשות המיסים, גם כאשר מדובר בהשכרה הפטורה לחלוטין ממס, עדיין ייחשב המוכר כאילו דרש פחת במהלך שנות ההשכרה. כתוצאה מכך, עלות הדירה במכירה תקטן באופן משמעותי, ועשוי איפוא להיווצר שבח במכירה. אף שההוראה מתייחסת בעי[...]



מכירת מקרקעין אגב גירושין

Mon, 05 Mar 2007 14:57:52 +0000

חלוקת רכוש אגב גירושין, עשויה ליצור חיוב במס. חוק מיסוי מקרקעין קובע כי כאשר מבוצעת ההעברה מכח פסק דין אגב גירושין, לא תיחשב הפעולה כמכירה. עם זאת, יש לקחת בחשבון מספר נקודות בקשר לתחולת הסעיף, וכן את השלכות המס העתידיות הנובעות מהפעלתו. אחת התופעות הנגזרות מגירושין הינה הפרדת הרכוש. עשויה להתעורר השאלה מהם היבטי המס ביחס לפעולה שכזו. לכאורה, ניתן היה לסבור שמדובר במכירה חייבת, שכן זוהי למעשה עסקת חליפין בה צד אחד מוותר על חלק מהרכוש כנגד קבלת רכוש אחר או כנגד קבלת זכויות אחרות (משמורת, ויתור על תביעות וכו'). למרבה הפלא, חוק מיסוי מקרקעין הינו חוק המס היחיד הכולל התייחסות מפורשת לסוגיית הפרדת הרכוש בגירושין. החוק קובע (בסעיף 4א) כי העברת מקרקעין ומניות באיגוד מקרקעין בין בני זוג (או מהם לילדיהם) הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין לא תיחשב כלל כמכירה לעניין החוק. בהקשר זה יש לתת את הדעת על מספר נקודות. ראשית, יש הכרח כי ההעברה תתבצע על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין. לאחר תיקון החוק, ברור כיום כי אין הכרח בפ"ד לגירושין של בי"ד רבני ודי גם בפסק דין של בית משפט למשפחה ה[...]



אז כמה נשלם על מכירת מקרקעין החל מ - 1.1.07?

Mon, 05 Mar 2007 15:11:29 +0000

שנת 2007 מבשרת את הורדת שיעורי המס ליחידים על מכירת מקרקעין בישראל ובחו"ל ל -20%. עם זאת, תקלה חקיקתית מצביעה לכאורה כי ביחס לחברות דווקא הועלה שיעור המס. האמנם? ועוד, כמה נשלם על מכירת מניות באיגוד מקרקעין והאם צפויה העלאה של המס? החל מ - 1.1.2007 שיעור מס השבח ביחס ליחידים המוכרים מקרקעין בישראל ירד מ - 25% ל - 20% החל מתחילת השנה. המדובר כמובן ביחס למקרקעין שנרכשו לאחר 7.11.01 - כאשר ביחס למקרקעין שנרכשו קודם לכן, נקבע שיעור מס משוקלל בין שיעור מס שולי ו - 20%. שיעור מס זה (20%) יחול גם על בעל מניות (יחיד) המוכר מניות באיגוד מקרקעין (ולא רק מקרקעין במישרין), וזאת גם אם מדובר בבעל מניות מהותי (בעל 10% לפחות בזכויות בחברה). מכאן, שמבחינת מוכר שהינו בעל מניות מהותי עשוי להיות יתרון לסווג חברה כ - "איגוד מקרקעין", שאז יחוב ב - 20% לעומת 25% ביחס למניות חברה שאיננה איגוד מקרקעין. עם זאת, חשוב לדעת כי ביחס לנושא זה קיימת כוונה לתקן את החקיקה ולקבוע במפורש שיעור של 25%, כוונה זו טרם יצאה לפועל ויש להניח כי אף אם יעבור תיקון מחמיר זה בעתיד (ולא ברור שאכן כך יהיה), הרי שעליו לחול מאותו מועד ואילך ולא ניתן[...]



האם משכנתא מהווה מכירה?

Mon, 05 Mar 2007 15:05:18 +0000

בעוד שככלל אין משכנתא חייבת מס שבח. אולם, במסמכים נילווים לה, שהבנקים מחתימים לווים, קיים פוטנציאל חיוב במס. קיימים פטורים בחוק מיסוי מקרקעין, ובפקודה למסמכים כאלו - יפויי כח. קיימים גם פטורים להבטים אחרים של ארגון ייזום ושיווק, בחוק מיסוי מקרקעין, אלא שפטורים אלו אינם חלים על יפוי הכח הנילווה למשכנתא, מכאן הסיכון. משכנתא היא דבר מקובל במשק הישראלי ובחו"ל, ככלי למימון עיסקאות נדל"ן במיגזר הציבורי ואולי אף יותר בפרטי. זוהי דרך המלך למימון רכישת דירות חדשות ואחרות על ידי אנשים פרטיים. הבנקים או חברות האשראי האחרות הנותנות את ההלוואה לרכישת הדירה, משעבדות את הנכס הנרכש כבטחון להחזר ההלוואה. שיעבוד זה במקרקעין, כונה על ידי המחוקק "משכנתא". משכנתא לכשעצמה פטורה ממס שבח מאחר ואין חוק מיסוי מקרקעין חל עליה ואף פקודת מס הכנסה איננה חלה עליה. עם זאת, בהסכם משכנתא, מסכים המלווה עם הלווה כי יוכל למכור את דירתו, אם לא יעמוד בתשלומי החזר ההלוואה שנתן המלווה. אלא שמכירה זו לפי החוק חייבת להעשות בהוצל"פ ולא באופן פרטי על ידי המלווה. לשם כך נדרש מינוי כונס נכס[...]



טיפ על עסקאות מימון

Mon, 11 Dec 2006 08:56:03 +0000

בעקבות הילכת מפלסים נוצרה הזדמנות זהב לעסקאות מקרקעין, ללא חבות במס שבח ומס רכישה מצד המממן המעונין להשתתף ברווחי העסקה ללא תשלום המסים הללו, אלא רק מס הכנסה על רווחי המימון. אולם רבים פסקי הדין בהם נכשלים המממנים בלקיחת סמכויות מיותרות בביטחונות לעסקה ובכך חורצים את גורלם לתשלום מס רכישה ומס שבח. ננסה להתוות לאלו מבין המממנים, אשר עדיין לא התייאשו מכניסה בשער הזהב של הלכת מפלסים, את העקרונות העיקריים הצריכים להנחותם בניסוח חוזה מימון פרוייקט מקרקעין. ראשית הביטחונות לעסקת מימון. מה אסור? אסור לפקח על מחיר מינימום לקונה, אסור להכתיב מי יהיה הקונה. לא ניתן לקבוע כי הדירות יחולקו בסוף הפרוייקט בין המממן לבעלים. לא ניתן להתערב בלוח הזמנים לתב"ע, בתכנון הדירות, באחריות להיטלים או לעובדים, או בכל מעורבות אחרת בניהול מהלך הפרוייקט או מכירת הדירות. מה מותר מבחינת בטחונות? מותר לרשום שיעבוד על הקרקע, לרבות כל הבנוי עליה, דרך כלל אחרי הבנק המלווה ואותו ניסוח (הבנק המלווה דרך אגב חורג הרבה מהמותר ואילו רשויות המס היו עורכות ביקורת על הביטחונות[...]



טיפ מס חדש: כיצד לבנות על קרקע של אדם אחר ללא ששילם מס על הבניה

Mon, 11 Dec 2006 08:59:02 +0000

האם הלכות בר- בנין, בר יעקב, גרינברג ואחרות הנן סוף הדרך לחיוב במס של בעל קרקע, או מניות בבניית פרוייקט על קרקע שלו על ידי אדם אחר (לעיתים בעל החברה בבניה הנעשית), על ידי החברה? לכאורה כמה פסקי דין לאחרונה סתמו את הגולל על אפשרות של חברה לבנות פרוייקט נדלני על קרקע של בעל החברה, מבלי שבעל החברה יחויב במס על הבניה. טרחנו ומצאנו שורה של פסקי דין אחרים שבראשם הלכת גלדשטיין שאפשרו גם אפשרו בניה של חברה על קרקע של אדם אחר, ללא שיבוצע אירוע מס. נתחיל מההלכה בעליון בית אררט שקבעה כי אם הבניה איננה תוצאה של התחייבות הסכמית שנטלה החברה מול בעל הקרקע, הרי אפילו בניה שעולה בהרבה על ערך הקרקע אינה יוצרת חיוב במס. הלכה זו קרויה הלכת המתנדב. גם בפרשת מנחם בעליון דובר בחיוב במס רק במקרה שהעסקה הייתה עסקת חליפין של ויתור על דמי שכירות כנגד בניה במקום תשלומי דמי השכירות. גם בהלכת יעקב בר שניתנה על ידי השופט מגן אלטוביה וגם בהלכת מנחם שניתנה על ידי שופט העליון לנדוי הוסכם כי אם יש עילה לחיוב במס, היא תהיה רק ברגע שבו מסתיימת הבניה, והבעלים קונה ח[...]



טיפ מיסוי: כיצד מושב ימכור קרקע בפטור

Mon, 11 Dec 2006 09:05:28 +0000

עצתנו לעניין פטור במכירת קרקעות על ידי אג"ש, מושב, קיבוץ וכיו"ב מתבסס על אמרות בית המשפט העליון בעניין מזור (1000/05 ע"א). באותו עניין נדחתה עתירת מושב מזור לפטור מכוח סעיף 72 לחוק מיסוי מקרקעין אך נפתחה הדלת לגישת בית המשפט העליון לניצול הפטור על ידי אג"ש המתארגן באופן מתאים. הרקע הינו קיום דואלי של ועד מוניציפלי הפטור ממס והנהלת אגודה הפועלת במישור הפרטי והחייבת במס, מה שמכונה עקרון זהות הועדים. הרעיון לייחד את עלות המכירה דווקא לועד המקומי ולא לאגודה. כיצד? ראשית ראוי למנות מורשי חתימה שונים לכל אחד מגופים אלו. שנית יש לייעד את כספי התמורה לכלל חברי המושב ודייריו גם אלו שאינם חברים. זו נקודה מרכזית שהכריעה את הכף בעניין מזור. שלישית: יש לבדוק את נסיבות הגעת הקרקע לבעלות המושב האם לבעלות הועד ולמטרות ציבור או שמא לצרכים כלכליים שונים במישור הפרטי. אם הקרקע הגיעה לידי הועד בהקצאה מהסוכנות או ממ"י לשם פיתוח וללא מכרז, כי אז זו ראיה למישור הציבורי ותחולת הפטור המיוחל. הגיעה במסגרת מכרז לפי החלטת ממ"י ומי[...]



מתי דירת מגורים שהיא מלאי עסקי פטורה ממס מכירה ?

Mon, 30 Oct 2006 11:44:55 +0000

מס המכירה שהוסף לחוק מיסוי מקרקעין ביום 1.1.00, במסגרת תיקון 45 לחוק, ובוטל בתיקון 50 ביחס למקרקעין שיום רכישתם לאחר ה- 7.11.01 וביחס לדירות מגורים בתנאים מסוימים, עורר, במהלך פרק הזמן הקצר של קיומו, בקורת לא מעטה ושאלות פרשניות מורכבות. אחת מהשאלות שעלו בהקשר זה היתה מהי "דירת מגורים שהיא מלאי עסקי", כלשון סעיף 72ד(ב) לחוק, בשלה ניתן לקבל הקלה במס מכירה (שיעור מופחת של 0.8% עד תאריך 7.11.01, ושיעור 0% החל מתאריך זה). שאלה זו נדונה במספר פסקי דין מחוזיים והוכרעה לפני מספר ימים בבית המשפט העליון (ע"א 2744/05 אוסיף). פרשת אוסיף נסבה סביב העובדות הבאות: חברת אוסיף (להלן – אוסיף) התקשרה ביום 10.11.00 עם עיריית ת"א בהסכם פיתוח להקמת מבנים לדיור מוגן. בעקבות התקשרות זו נחתם הסכם בין אוסיף לבין חברת פאלאס אמריקה חברה לדיור מוגן בע"מ (להלן – פאלאס), לפיו רכשה האחרונה זכויות לחכירת משנה בבניין. עוד הוסכם בין הצדדים כי פאלאס תתקשר עם הדיירים בחוזה אחיד לפיו יושכרו להם יחידות דיור מוגן לתקופה שאינה עולה על 24 שנים. בשומ[...]



מה שלא תמצאו במדריך הרשמי לפטור לדירת מגורים(א)

Mon, 30 Oct 2006 12:10:43 +0000

מדריך הפטור לדירת מגורים שפירסמה רשות המיסים כולל מידע חיוני, אך לא מושלם, ביחס למספר תנאי פטור למכירת דירת מגורים. ראשית, מציין המדריך כי על הדירה להיות גמורה בעת מכירתה. יש לדייק כי עליה להיות "דירת מגורים" וכי מבחן זה הינו שילוב של אובייקטיביות ולעיתים סובייקטיביות. אין כלל חד ומנחה בנדון. לדוגמא דירת משרד יכולה גם, אם מילאה את התנאי האובייקטיבי ומשך הצינון (4 שנים ריקה) להפסל רק בשל היות תכליתה למשרד וגם אם הדבר בניגוד לחוקי התב"ע. יותר מכך, קונה דירה ביתי גמורה מקבלן שהתחייב לסיימה נהנה מרכישת "דירת מגורים" לעינין ההנחה במס רכישה. אולם אם ימכור אותה לקונה צד ג על הנייר או טרם נסתיימה על ידי הקבלן, ברווח, יחוייב במס מלא על הרווח. איזה סוג מס יחוב? המדריך מזכיר כי אין פטור לדירה המהווה מלאי. אנשים יחידים שאינם קבלנים אינם מחזיקים דרך כלל דירות מלאי. עם זאת ראוי כי ידעו המוכרים הפרטיים שסכנת מס הכנסה בהחלט יכול שתרחף מעל ראשם. מכירה של יחיד בעל דירות רבו, המושכרות כולן. א[...]



מה שלא תמצאו במדריך הרשמי לפטור לדירות מגורים (ב)

Mon, 30 Oct 2006 12:14:21 +0000

כאמור בחלק א' לפי המדריך הרשמי, המינוח בהגדרה שהודגש לעיל מתייחס לרוב שטח הדירה. עם זאת פסיקה רבה כרסמה הגדרה זו ואין עוד לקבלה כלשונה. לעיתים חדר משרד של יועץ בביתו או חדר קבלת לקוחות של רופא בביתו יחוייבו בניפרד, כיחידה נפרדת שאיננה למעשה חלק מדירת המגורים. נראה לנו כי מגמה זו מנוגדת להגדרה והיא איננה רווחת מאד, אך יש להיות ערים אליה. הדבר תואם גם את המגמה לחיוב חלק מתחת ל-50% שנתקבל במתנה, גם אם הינו נמוך מהסף החוקי בסעיף 49ו לחיוב במס. מגמה זו התגברה אך החודש בפסיקת בית המשפט, לפיה יש לפצל ולחייב מוסד ציבורי על אי שימוש במישרין בזכויות בנייה (גם אנכיות) בלתי מנוצלות. עם זאת, רוב המשרדים מאפשרים שימוש דו תכליתי בשטח קטן של הדירה ללא חיוב במס. גם דרישת פחת וריבית משכנתא על חוק יחסי כאמור לא יפקיעו הפטור, שכן אין בתנאי הפטור, בניגוד לדוגמא לפטורים בגין דמי שכירות (או חיוב מס 10% על דמי שכירות), הוראות השוללות את הפטור. עם זאת, מכח הוראות אלו יווסף לחיוב המס בדירות שנהנו מהקלו[...]



פריסת שבח|רווח הון – האם כר לתכנוני מס?

Sun, 13 Aug 2006 10:45:14 +0000

רווח הון ושבח מקרקעין הינם אירועים המביאים להטלת מס אשר מייצג את עליית ערכו של הנכס מיום רכישתו ועד ליום מכירתו. פקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") וחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") הכירו באפשרות של פריסת רווח ההון והשבח על פני מספר שנים לאחור, מן הטעם העיקרי, שגם רווח ההון וגם השבח, מייצגים הכנסה שנצמחה על פני מספר שנים, ולפיכך יש להחשיבם כחלק מבסיס המס של הנישום לאותן השנים ולאפשר לנישום להיות זכאי להקלות למיניהן בדמות נקודות זיכוי ו/או זיכויים אחרים. משמעותה של הפריסה חשובה במיוחד במשטר בו שיעורי המס משתנים חדשות לבקרים, כאשר לעיתים השיקול בבחירה של האם לפרוס או לא, משתנה בהתאם לנסיבות הקיימות בשנה מסוימת. סעיפים 91(ה) לפקודה ו-48א(ה) לחוק קובעים כי הנישום רשאי לבקש שהמס על הרווח הריאלי יחושב כאילו נבע השבח/רווח ההון בארבע השנים שקדמו למכירה (או תקופת הבעלות בנכס, כקצרה שביניהן). השאלה האקוטית שעולה לדיון הינה מה משמעותה של הפריסה והאם היא מעתיק[...]



האם נדרש פטור לדירת מגורים הנמכרת בהפסד?

Fri, 28 Jul 2006 11:31:21 +0000

הוראה חדשה של רשות המסים מגדילה את השבח במכירת דירה שהושכרה במסלול הפטור נישום המוכר דירת מגורים מזכה זכאי למגוון פטורים ממס הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963. מרבית הפטורים מוגבלים בזמן. הפטור המרכזי הוא למוכר דירה פעם בארבע שנים. מי שמוכר את דירתו היחידה זכאי לפטור פעם בשנה וחצי. יוצא דופן – מי שמוכר דירה שירש. פטור כזה לא נספר כ"פטור" לצורך קבלת פטור אחר במכירה של דירה נוספת אם המוריש היה זכאי גם הוא לפטור לפני פטירתו. הפטור כמובן הוא זכות ולא חובה. לכן, בעקרון כאשר נמכרת דירה בהפסד עדיף שלא "לבזבז" את הפטור אלא לדווח על המכירה כהפסד הון. כך מרוויחים פעמיים – גם שומרים את הפטור למכירה עתידית של דירת מגורים אחרת, וגם מקבלים הפסד הון אותו ניתן יהיה לקזז בעתיד כנגד רווחי הון אחרים (לאו דווקא ממכירת דירות). בתחילת שנות ה-90 היה שוק הדירות שוק של ביקושים. גל העלייה מברה"מ הביא רבים לרכוש דירות להשכרה. בשנ[...]



כל מה שאתם חייבים לדעת לפני שתשכירו דירה למגורים

Wed, 09 Aug 2006 23:42:14 +0000

זהירות ! - אם יש לכם דירה שאתם משכירים למגורים, אתם חייבים ללמוד את כללי המשחק החדשים בתחום המיסוי על ההכנסות שתקבלו מההשכרה למגורים, במיוחד משנת 2006 ואילך. מי שלא יידע את הכללים או לא יקבל ייעוץ הולם, עלול לאבד את הפטור ממס על ההכנסה ואף עלול לשלם מס הכנסה מינימלי של 30% על הכנסה זו ולהוסיף עוד כ- 16% לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על ההכנסה. מי שלא יידע את הכללים או לא יקבל ייעוץ הולם, עלול לאבד את הפטור ממס על ההכנסה ואף עלול לשלם מס הכנסה מינימלי של 30% על הכנסה זו ולהוסיף עוד כ- 16% לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על ההכנסה. בינואר 2006 התרחב מאד ציבור המשכירים הצפויים לשלם מס על הכנסתם מהשכרה למגורים, עקב כניסתם של יותר ויותר משכירים בעלי דירות המגורים לתחום הדיווח וחיוב המס. שכן, החל מתחילת השנה הופחתה תקרת ההכנסה הפטורה ממס בשל השכרה למגורים לסך של כ- 800$ לחודש בלבד. יתרה מזו, תוקפו של חוק הפטור ממס עד תקרה זו, עומד לפוג [...]



סעיף 49ה לחוק - פטור ממס לשתי דירות ברכישת דירה שלישית כאשר הדירה השלישית נבנית בבנייה עצמית

Tue, 18 Jul 2006 23:22:57 +0000

סעיף הפטור המוכר ביותר במכירת דירת מגורים הוא סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין הקובע פטור במכירה אחת לארבע שנים. עם זאת, החוק קובע גם פטורים נוספים. ברשימה זו נתמקד בפטור פחות מוכר. הפטור לפי סעיף 49ה מאפשר מכירה בפטור של שתי דירות באותה השנה אם המוכר רכש בשנה שלפני או אחרי מכירת הדירה השנייה "דירה אחרת" אשר שוויה הוא לפחות שלושת רבעי משווי שתי הדירות הנמכרות גם יחד. פטור זה ניתן למוכר פעם אחת בחייו, הוא מוגבל בתקרת שווי של כ-370,000$ לשתי הדירות יחד ונועד במקור לסייע לבני זוג למכור שתי דירות קטנות שהיו להם (בדרך כלל לפני החתונה) על מנת לרכוש דירה גדולה יותר. פטור זה נשען על קיומה של דירה שלישית, "דירה אחרת", אותה רכש הנישום במקום שתי הדירות שמכר. בהתייחסו ל"דירה אחרת" בסעיף 49ה מפנה המחוקק לסעיף 9(ג) לחוק. סעיף זה (המגדיר מהי דירת מגורים לעניין מס רכישה) קובע כי דירה תחשב כדירת מגורים גם אם טרם הסתיימה בני[...]



פטור דירת מגורים-הפרדת זכויות הבניה

Mon, 10 Jul 2006 00:13:27 +0000

מה הדין במיקרה של בעל דירה העומדת על חלקת קרקע הגדולה מהתכסית של הדירה ויש זכויות בניה נוספות על אותה חלקה. לשם מתן הפטור יש לבודד את הדירה משטחי קרקע עודפים החייבים במס – בדרך המכונה פיצול אפקי (הלכות רחל להב, שוורץ, רושגולד, נסל וארליך) ולבודד את הדירה מזכויות הבנייה הנוספות החייבות במס - דבר המכונה פיצול אנכי (הלכותפרוט, רחל להב). ההסדר החוקי באשר לפיצול אפקי - קרי מיסוי שיטחי קרקע עודפים על שטח תכסית הדירה, לא נקבע בחוק והינו פרי יצירת הפסיקה. מיסוי זכויות בנייה נוספות הינו מוסדר בחוק באופן חלקי לפחות, ביחס לפיצול האנכי. נוסחת חישוב הפיצול האפקי-ביחס לשטחי קרקע עודפים מעבר לתכסית הדירה ולחצר המשמשת אותה, ניקבעה בסדרת פסקי דין שקבעו מספר דוגמאות לגבי אזורים שונים בישראל מהן ניתן להקיש מתי וכיצד ניתן לפצל פיצול אפקי. כך בענין שוורץ נקבע כי באזור גני יהודה שטח קרקע סביר עודף שיהיה פטור הינו כ[...]



חשיפה למס הכנסה במכירת דירת מגורים מזכה

Sun, 02 Jul 2006 23:50:11 +0000

עסקאות נדל"ן כרוכות מטבען בהעברת סכומי כסף משמעותיים מיד ליד. מסיבה זו נוהגים רוכשי נדל"ן לפרוס את תמורת העסקה ולשלם אותה על-פי קצב מילוי התחייבויות המוכר. פריסת התשלומים על פני חודשים ואף שנים, יוצרת מצב שבו שווי העסקה כולל גם מרכיב מימוני (ריבית) הגלום בגין תשלומים מאוחרים. לעיתים, מרכיב המימון אינו מפוצל מסכום התמורה החוזית אלא נבלע בה. נשאלת השאלה האם בנסיבות אלה, של תשלומים מאוחרים ללא ריבית, יש לשנות את סכום התמורה הנקוב בחוזה המכר ולהוון את התשלומים המאוחרים ליום המכירה לפי שיעור הריבית הנהוגה במשק. בראייה מיסויית, השאלה היא האם בנסיבות דלעיל המרכיב המימוני מהווה חלק מתמורת העסקה והאם יש לשלם בגינו מיסי מקרקעין. דמיינו עסקה לרכישת דירת מגורים תמורת סכום העתיד להשתלם כולו בעוד שנה. באופן תיאורטי, ברור כי הסכום הנ"ל המשולם בחלוף זמן ללא ריבית וללא הצמדה, אינו [...]



פטור לדירת מגורים תלוי בסדר המכירות הנכון!

Wed, 28 Jun 2006 22:21:37 +0000

קיימים 5 פטורים לדירות מגורים בחוק מיסוי מקרקעין. הפטורים הנפוצים הינם הפטור במכירת דירה אחת ל-4 שנים (סעיף 49ב(1)), ופטור למכירת דירה יחידה (סעיף 49ב(2)). פטור לדירת ירושה כאשר למוריש היתה דירה אחת בלבד, היורש הוא בן זוג או צאצא והמוריש זכאי לפטור (סעיף 49ב(5)) מקובל גם כן. מכירת דירת ירושה לפי סעיף 49ב(5) איננה מבזבזת פטור לפי סעיף 49ב(1) ואינה גורמת לספירה מחדש של תקופת 4 השנים כך שמבחינה זו הינה הראשונה. מכירה דירה יחידה שעה שאין יותר ולא היתה יותר מדירה אחת משך 4 שנים, אינו דורש המתנה 18 חודש.הוא אפשרי באופן מיידי חוזר לפי סעיף 49ב(1). זאת כיוון שמגבלת המתנת 18 החודשים בין מכירה למכירה, חלה רק על מכירות לפי סעיף 49ב(2). לכן לאור כל האמור לעיל יש למכור קודם כל דירה בפטור לפי 49ב(5) (דירת ירושה)וכאפשרות שניה למכור בפטור לפי סעיף 49ב(1). רק בסוף לבקש פטור סעיף 49ב(2). מכירת חלק מדיר[...]