Subscribe: תפוז בלוגים - בדרך אל התואר....
http://www.tapuz.co.il/blog/rssBlog.asp?FolderName=natalig
Added By: Feedage Forager Feedage Grade B rated
Language: Hebrew
Tags:
אבל  אז  אני  את  גם  הבלוג הזה  היא  היה  זה  יודעת  כי  לא  לי  עם  שהיא  של  שלי 
Rate this Feed
Rate this feedRate this feedRate this feedRate this feedRate this feed
Rate this feed 1 starRate this feed 2 starRate this feed 3 starRate this feed 4 starRate this feed 5 star

Comments (0)

Feed Details and Statistics Feed Statistics
Preview: תפוז בלוגים - בדרך אל התואר....

ללכת בעקבות הלב - תפוז אנשים



הצצה קטנה למה שקורה בחיים שלי קריאה מהנה!



Published: 02/20/2018 16:00:47

Last Build Date: 02/20/2018 16:00:47

Copyright: Copyright 2018 Tapuz All Rights Reserved.
 



קצת אויר לנשימה

02/05/2018 13:46:54

כותבת בלי לחשוב הרבה צריכה לפרוק

 

התקופה האחרונה קשה, קשה מנשוא, היא רצופה אובדנים של אנשים מי קרוב יותר ומי קרוב פחות ועדיין אני מתקשה להכיל את הכל.

אח של חברה טובה נפטר בגיל 40 השאיר 2 בנות, קולגה לעבודה נפטרה במפתיע אחרי סיבוך של דלקת ריאות, חברה נפטרה בגיל 45 אחרי מאבק בסרטן השאירה ילד בן 4

חניך בעבודה איבד את אחותו במפתיע, ועכשיו משפחה שליוותי איבדה ילדה קטנה. נכון אף אחד מהאובדנים הללו אינו קשור אליי אישית ואני מודה על כך. אך גם כשזה במעגלים רחוקים יותר זה משפיע. ובעיקר העובדה שהכל קורה בסמיכות אחד לשני כאילו אין רגע לאסוף כוחות ובחלק מהמקרים מדובר בטרגדיות של ממש

 

הלב שלי נשבר ואני מקווה שהתקופה הזו נגמרה ושעכשיו יגיעו בשורות טובות כי אין לי עוד מקום להכיל....




המסך כבייביסיטר

12/26/2017 14:33:02

אני אמא לשתי בנות קטנות. הן בגן עד שעות אחה"צ, מה שאומר שביום סטנדרטי יש לנו נטו בין שעתיים לשלוש שעות להיות איתן. ברוב הימים שמזג האויר מאפשר אנחנו הולכים אל הגינה השכונתית שם הן ממשיכות לבלות עם חברות מהשכונה והגן. אבל יש ימים (לא הרבה) שאנחנו חוזרות הביתה. 

מודה ומתוודה שהשעות האלה של אחה"צ הן שעות קשות של עייפות פיזית שלי והפתרון הקל והזמין ביותר הוא המסך עד כדי כך שבת השלוש שלי כבר יודעת בדיוק לדרוש את מה שהיא רוצה לראות .  אתמול היה יום כזה שחזרנו בו הביתה אבל החלטתי שאת הטלביזיה לא נפתח למרות הדרישות החוזרות. במקום זה הצעתי מגוון של פעילויות משותפות. התחלנו מניפוח ומשחק בבלונים. אחר ך הבנות המשכו במשחק "ניקיון" עם סמרטוטים ומעט מים, ציירו ציורים ואני איתן.

מה אני אגיד לכם? זה היה אחד מהימים...




מודעות, מודעות, מודעות

12/07/2017 09:17:21

פוסט מבולבל בדיוק כמו שאני מרגישה עכשיו....

 

בחודש וחצי האחרונים חזרתי ללמוד, לימודים פסיכולוגיים מטבע הדברים הם מראה מאוד גדולה ונעשית המון עבודה של מודעות עצמית ושינוי. מבחינתי העובדה הזו היא ברוכה, רציתי אותה ואני מצפה לשינוי שהיא תכניס בחיי. אבל יש גם רגעים קשים של בלבול של חוסר הבנה של צורך בעיבוד יכול להיות ממושך אפילו ורק בסוף הפנמה.

אתמול קרה משהו שלא קרה לי הרבה זמן... הידית של אחת הדלתות בעבודה נשברה, העובדים שהיו אמורים להיכנס בשעה מסוימת לחדר נותרו בחוץ ללא יכולת להיכנס. הם פגשו בי וביקשו את עזרתי. מיד ניגשתי לאחזקה וביקשתי מאחד העובדים לסייע. הוא הגיע ותוך כמה דקות פתח את הדלת.

אחת העובדות שהמתינה בחוץ...




אני לא יודעת לכתוב או לפחות ככה חשבתי

12/03/2017 08:45:35

אני לא יודעת לכתוב. אקסוימה

אקסוימה שהחזקתי בה שנים רבות,כמו קלטת בתוך הראש, אמונה מלאה שכתיבה זה פשוט לא התחום שלי. באופן מצחיק גם לאורך השנים שבהם הבלוג הזה היה פעיל מאוד. כי איך אפשר להשוות כתיבת בלוג המשמש כמעיין יומן לכתיבה "אמיתית"?

לאורך השנים כל משימה של כתיבה הפכה לסיוט, רמת החרדה הייתה משתקת אותי והייתי בטוחה שאני לא יכולה לעשות את המשימה בלי עזרה צמודה. וכך היה שנים.

לפני כחודש חזרתי שוב ללימודים בידיעה מלאה שאצטרך שוב להתמודד עם משימת הכתיבה ולא סתם כתיבה, כתיבת עבודות שגם יהוו את הציונים שלי. שוב החרדה עלתה פלאים כמו תמיד,אקסיומה אמרנו לא?

אז לא. פה אני מתחילה לשנות. אני כן יודעת לכתוב! הכתיבה שלי היא מספיק טובה , אני מספיק טובה איך שאני!

אני...




שבת בבוקר יום יפה

12/02/2017 17:09:08

מזג האויר היה טוב אלינו היום. אנחנו משתדלים לנצל ימי שבת עם מזג אויר טוב לטייל קצת כי מי יודע, אולי בשבוע הבא כבר יהיה גשום? (ואף מילה על זה שכבר דצמבר ואין זכר לחורף  (image) (image) ... )

אז גם השבוע תכננו לנסוע לאזור ירושלים, אז תכננו....

 

הגדולה קמה בשש והעירה את אבא שלה , די שגרתי אני התעוררתי בשמונה , שבת זה בערך היום היחידי שאפשר לישון בו קצת יותר. ואיזה מזל שכך... אבל הקטנה הפספסוסה הזו שעוד לא בת שלוש, לפעמים נדמה לי שהיא התבלבלה ושהיא חושבת שהיא כבר עמוק בתוך גיל ההתבגרות. אז נכון שהיא משכימה מאוחר יחסית לכולנו אבל הפעם היא שברה את כל השיאים כשהיא קמה בעשר!  

כל התוכניות...




טוב שהראש מחובר

11/26/2017 16:51:12

אחד הימים היותר מפוזרים שהיו לי לאחרונה... כל היום אני מחפשת אחרי חפץ אחר שאבד. זה התחיל עם צעיף אהוב שלבשתי בשבוע שעבר ונעלמו עקבותיו (image)

אחר כך הלכתי לקניון ובבית גיליתי שאני לא מוצאת את מפתחות המכונית אחרי שנכנעתי ללחץ ושלפתי את המפתח הרזרבי כדי שאוכל להגיע לפגישה , נמצא המפתח במקום נסתר ברכב... מסתבר שנפל מהתיק...

לפני שיצאתי הנחתי על השולחן כדורים שתכננתי לקחת איתי, כשהגעתי לפגישה הסתבר לי שהכדורים נשארו על השולחן

 

זה באמת מסוג הימים האלה שנדמה שטוב שהראש מחובר כי בטח גם אותו היית מניחה באיזה מקום ושוכחת... ובנימה קצת יותר רצינית , ככה אני נראית כשעמוס ולחוץ לי, אני מתפזרת לגמרי והכל מתבלגן לי. נותר לי רק לקוות שלא אאבד דברים חשובים תוך כדי או שאלמד...




עידן חדש

11/25/2017 16:34:33

 בעידן הפייסבוק החשוף, לא תמיד אפשר לדעת איךהדברים שנכתבים מפורשים ע"י האחר. לפעמים אני מרגישה צורך פשוט לכתוב, להוציא, כתיבה היא כלי עבורי לעיבוד תהליכים ריגשיים. מנגד כתיבה "למגירה" יכולה להיות משעממת ויש משהו באינטראקציה שיוצר עניין.

אז כאן היא האופצייה הטובה ביותר שחשבתי עליה. כאן אני "חצי" אנונימית ובעיקר מי שלא צריך לקרוא כאן לא קורא... מנגד עדיין יהיו אנשים שיוכלו להגיב ...

 

הבלוג הזה היה רדום המון זמן לא יודעת האם אכתוב כאן באופן רציף אבל ננסה, לפחות בכל פעם שארגיש צורך לפרוק החוצה... הבלוג הזה ליווה אותי תקופה ארוכה, כמה שנים טובות. בנתיים סיימתי את התואר, התחתנתי אני אמא ל2, עובדת . ולאחרונה שבתי אל ספסל הלימודים. דבר אשר גורם לי שוב להסתכל עמוק פנימה...




מרפאת הריון בסיכון

07/27/2014 09:46:12

27.7.14,

 

 

 

אז היינו השבוע במרפאת הריון בסיכון בבית חולים.

אין ספק צריך להגיע לשם עם ים של סבלנות כי הדברים לוקחים זמן, הרבה זמן,  כמה שעות טובות ומתישות. הערה לפעם הבאה... להביא אוכל! (image) ">

אבל כשכבר נכנסים ומקבלים אותך אז נותנים יחס טוב ונעים וזה חשוב לא פחות.

 

מתחילים אצל האחות משקל, לחץ דם , בדיקת שתן ושאלון סוציאלי קצר ,(יש/אין מעלית(image)




נקודות של אור

07/21/2014 08:21:36

21.7.14

 

 

מבצע "צוק איתן" מתנהל כבר שבועיים. והכניס לחיינו המון מתח וחרדה

בגלל החשש שלא נצליח למצוא מקום מסתור בזמן במקרה של אזעקה , ושבגן של הקטנה אין מרחב מוגן

במשך שבוע וחצי נשארנו כולנו בבית למעט גיחות הכרחיות להצטיידות בדברים חיונים. מצאנו את עצמנו ממש מטפסים על הקירות

הקטנה במיוחד שבמשך כמה ימים ישנה בלול בממד כדי שלא נצטרך להעביר אותה באמצע הלילה אבל אחרי כמה ימים נשברנו והחזרנו לחדר שלה כי זה כבר היה יותר מידי.

 

ביום חמישי האחרון הגענו למסקנה שלפחות בשבילה השגרה חשובה מידי והחזרנו לגן בתקווה שיהיה שקט. וזה...




מנערת את האבק

07/08/2014 14:33:33

(image)

 

 

 

 

8.7.14

 

טוב הבלוג לא ממש פעיל בשנים האחרונות ועדיין אני מוצאת את עצמי חוזרת לכאן מידי פעם

הפוסט האחרון נכתב לפני שנתיים בזמן ההריון הראשון. היום הילדה שלי בת שנה וחצי מקסימה אהובה ומדהימה.

 

אני כותבת היום כשאני בהריון נוסף, רצוי ואהוב עם בת קטנה נוספת

ההתחלה הייתה טובה...




אימהות ובנות

09/22/2012 13:04:35

22.9.12

 

בכל שנות הבלוג הזה כתבתי לא מעט על מערכת היחסים המורכבת שלי עם אמא שלי. לא פעם המורכבות הזו הביאה אותי למקומות ריגשיים לא פשוטים ובשנה האחרונה אני מנסה בעזרת טיפול פסיכולוגי, למצוא את הדרך להתמודד איתה מבלי ליפול למקומות לא טובים.

זה מתחיל קודם כל, לנסות להבין את אמא שלי כבן אדם, ללא קשר לעובדה שהיא במקרה גם אמא שלי. ורק בשנים האחרונות אני מצליחה להביט עליה מהצד ולהכיר אותה. ואמא שלי היא בן אדם מאוד מורכב עם המון קשיים ומגבלות שלא קשורים בכלל אלי, אבל בהחלט משפיעים גם עלי ועל המשפחה כולה.

היא בעצמה מגיעה ממשפחה לא קלה עם גישות חיים...




דלקת בשתן אשפוז ומה שבינהם....

08/31/2012 12:16:23

31.8.12

כחלק מהבדיקות השגרתיות של הריון עושים אחת לטרימסטר תרבית שתן.

ביום שישי בערב הגיעה תשובה לבדיקה האחרונה שעשיתי, יש דלקת. את שם החידק לא זיהינו כמובן אבל החלטנו להתיעץ עם מוקד האחיות של הקופה האחות הציעה ללכת למוקד להבדק. וכך עשינו

 

הגענו למוקד ושם פגשנו רופא של מוקד טיפוסי, הסתכל על הבדיקה פטר את זה בדלקת בשתן נתן אנטיביוטיקה לחמישה ימים שלוש פעמים ביום ושלח אותי הביתה. לכאורה הכל בסדר, אבל משהו בי לא היה שקט. בשבת התייעצנו שוב עם מוקד האחיות האם יש צורך לגשת למיון? שם נאמר לנו שלא.




מי שם?

08/14/2012 10:41:35

14.8.12

 

אתמול בערב היינו בבדיקת סקירת מערכות מוקדמת. שבה בודקים את תקינות המערכות הגופניות של העובר.

עברו שלושה שבועות מאז שראינו את העובר שלנו, נצח במונחי הריון ,וציפינו מאוד לבדיקה הזו. מדהים לחשוב שבהגענו עובר קטן   כל כך ,באורך של 12 ס"מ בסך הכל ומשקל "מכובד" של 118 גרם כבר אפשר לראות את כל המערכות בגוף וגם לבדוק שהן תקינות. החל מהמוח והלב ועד לשלפוחית השתן , הקיבה וכיס המרה. ראינ ו גם את אבי העורקים, הריאות כמובן ידיים ורגליים עם אצבעות קטנטנות שפעם אחת אפילו נופפו לנו לשלום .

יום אחד זה קרה....

08/12/2012 19:21:52

12.8.12

 

 

את הסבב האחרון קשה לסכם. על הנייר סבב  נוראי, פרוטוקול ארוך שזה כשלעצמו סיוט . 4 שבועות של הזרקה יומיומית. בהתחלה זריקה אחת ואח"כ שתיים. תוסיפו על זה ריצות לבדיקות מידי כמה ימים לא תענוג גדול.

בסבב הזה רמות ההורמונים שלקחתי התחילו מרמה גבוה יותר מהסבב הקודם אני לתומי חשבתי שזה טוב כי זה יגרול לכמות גדולה יותר של ביציות בשאיבה ולסיכוי גבוהה יותר למספר גבוהה של עוברים. אבל ככל שהסבב הלך והתקדם רמות ההורומונים הלכו ופחתו מה שכנראה גרם לכך שהיו הרבה זקיקים ריקים.

מתוך 12 זקיקים שנשאבו יצאו רק 7 ביציות. בדיוק אותו מספר...




עוד שלילי...

03/27/2012 21:37:03

27.3.12

שלילי מספר 6 הגיע היום ותופס אותי בשליטה מלאה על הרגש . בדר"כ יום של שלילי הוא יום קשה  שהכאב יוצא החוצה בלי שליטה. אולי התרגלתי והפכתי אפאטית?... גם שני המוקפאים האחרונים שלנו הידועים בכינויים "הנזל וגרטל" החליטו לא להישאר. הפסד שלהם....

עד היום,יום של שלילי הוא יום של התרסקות אחרי ימים ארוכים של ציפייה ותקווה מצד אחד, ומצד שני יום ל שלילי,הוא  יום של פיצוי, חומרי לרוב והפעם כלום.... עדיין.  אפילו לא מצליחה לחשוב על מה ישמח אותי....ברור לי שלא אוכל להתחמק מהבכי ומהכאב ושבסוף הוא יגבר עלי ויצא החוצה וזה כמובן טוב.

כמה רחוק את מוכנה ללכת?

01/27/2012 19:09:43

27.1.12

מאת מאירה ברנע גולדברג הוצאת כנרת זמורה-ביתן

בשבועים האחרונים אני קוראת את הספר הזה , אחרי שקראתי עליו אין ספור המלצות בפורום

וממש במקרה הוא היה חלק מ"אבא ב100" אז החלטתי לקרוא אותו גם...

 הספר עוסק בזוג הנמצא בטיפולי פוריות ומקביל בתהליכי אימוץ. הספר מתאר בשנינות והומור את תגובות הסביבה והן את התמודדות האישית הלא פשוטה...

מטבע הדברים התחברתי יותר לחלק בספר המדבר על הטיפולים ופחות על ענין האימוץ בין אם זה מה שמעסיק אותי כרגע ובין עם העובדה שאני יודעת שאימוץ לעולם לא יהיה על הפרק מבחינתנו.  כי לנכים לא נותנים לאמץ .כי מה לעשות כנראה שהמדינה חושבת שהעובדה שההליכה...




שנה מהגהנום

01/20/2012 22:55:16

20.1.12

 

הכותרת הזו אולי קצת קשה אבל ככה אני מרגישה. השנה האחרונה הייתה אחת הקשות  שלי.

מצחיק אותי לחשוב שבתקופה הזו בדיוק, לפני שנה עברנו את ההזרעה הראשונה והיינו גם תמימים מספיק בכדי לחשוב שהיא תצליח. כמה פשוט וקל.. אז זהו שלא...בדיוק בתקופה הזו לפני שנה, הבנו שאנחנו יכולים סוף סוף לקנות דירה מתאימה לצורכינו. אפשר לומר שזו בעצם נקודת האור היחידה בשנה הזו והיא חשובה מאוד

 

אני מרגישה שהשנה הזו עברה לה על אוטומט, כאשר הפוקוס הוא על שני תחומים עיקריים הבריאות שלי והריון, לא בהצלחה רבה בנתיים, עברתי שני ניתוחים בפער של שבעה חודשים  הספקתי לעבור שלוש הזרעות ושני סבבי ivf. ודווקא עכשיו כשנכפתה עלינו הפסקה של מספר חודשים, לכאורה זמן לנוח ולמלא מצברים קשה לי , קשה...




פוסט ראשון מהבית-דילמה....

01/18/2012 16:52:19

18.1.12

 זהו, הניתוח עבר בהצלחה אני בבית כבר כמעט שבוע. מרגישה בסך הכל טוב אבל מנוטרלת מעבודה לפחות לשבוע נוסף.

בעוד כשבוע נוכל לבחון אם אני יכולה לחזור לעבודה. הפעם "זכיתי" בניתוח נרחב יותר, הכי נרחב שיכול להיות על מנת למנוע חזרה נוספת. בנוסף לכך, אני בביקורות תכופות ממש כמעט על בסיס יומיומי והרופאה כבר אמרה שהיא מקווה שההחלמה הפעם תהיה תקינה אבל שאם תהיה חזרה נוספת היא מרימה ידיים (image)  לא היה כייף לשמוע את זה, פרט לאמירה הזו באמת שזכיתי ברופאה מדהימה, אמפתית ,נעימה אחראית ומאוד מסורה אין לי מילה רעה לומר עליה... רק שלא תוותר עלי (image)

 




ניתוח חוזר

01/06/2012 12:08:40

6.1.12

 

לפני שבעה חודשים עברתי ניתוח, עליו כתבתי כאן בשלב שכבר טיפסתי על הקירות בבית. לכאורה באמת לא סיפור גדול, ניתוח פשוט שסדר"כ ההחלמה ממנו מהירה וקלה

מאז במשך שבעה חודשים אנחנו מסתובבים סביב הענין הזה בלי להגיע להחלמה מלאה- בשפת הרופאים סיבוך. כאשר כל הזמן הזה אנחנו בטוחים שזה רק ענין של זמן עד שהסיפור הזה מאחורי ושזה לא מפריע לעניםן הטיפולים כך אנחנו מנהלים את חיינו בזמן הזה סביב טיפולי הפריה וסביב הטיפול בפצע הניתוחי שלא רוצה להחלים.

אני לא יודעת בכלל איך לתאר את הטירוף הזה גם הפיזי וגם הנפשי .

נסיעות על בסיס יומיומי על מנת שהרופאה תטפל בפצע בצורה הטובה ביותר שאפשר  והידיעה שזה סיפור ארוך ומתיש.

אתמול בביקורת נוספת, התגלה...




תקציר הפרקים האחרונים

12/26/2011 17:26:22

26.12.11

 

הרבה עבר עלינו בחודש וחצי האחרונים...

 

 

ב 18.11.11 עברתי שאיבת ביציות ראשונה. השאיבה מתבצעת בהרדמה מלאה אך אורכת מספר דקות

כך שסך הכל היה בסדר. נשאבו 7 ביציות שזו כמות לא רעה אם כי, אני מודה שציפיתי לקצת יותר. אבל נאלצתי להסתפק בזה.

למחרת, התבשרנו שמתוך 7 הביציות שנשאבו נוצרו חמישה עוברים כולם בשיטת המיקרומניפולציה שבה מחדירים את הזרע לביצית באופן מלאכותי. מה שמחזק את הסברה שהזרעות היו בזבוז של זמן כי אנחנו לא מצליחים להגיע להפריה טבעית.

הנתון המעודד הוא שאחוז ההפריות הוא גבוה וזה טוב.

ב 21.11.11 עברתי החזרה של עובר אחד טרי ,על פי המעבדה, עובר מושלם בן 8 תאים הנקרא בפינו "מוישל'ה"

על...