Subscribe: החיים, היקום וכאלה
http://israblog.nana.co.il/blog_rss.asp?blog=152512
Preview: החיים, היקום וכאלה

החיים, היקום וכאלה



בלוג לא מציק ברובו



Copyright: Copyright 2016 בלוגר ממוצע. All Rights Reserved.
 



טיפה בים

Wed, 06 May 2009 11:49:00 +0200

יעל אומר/ת:בגלל שזרקת אותי ככה!בלוגר ממוצעאומר/ת:את זרקת אותי קודם!יעל אומר/ת:יא זבלבלוגר ממוצע



יש לזה פואנטה!

Mon, 06 Apr 2009 13:27:00 +0200

זאת המאה ה-21. אנחנו יכולים להנחית אנשים על הירח. אנחנו ממציאים חיסונים למחלות. אנחנו צוללים מתחת לפני הים, עולים על ההרים הכי גבוהים ומפצלים את האטום. אנחנו פורצים למחשב של הפנטגון ומחדירים אנשים מאחורי קווי האויב. אנחנו מתקשרים ממרחקים עצומים בדרך אלחוטית. אנחנו מקבלים פרסומות לויאגרה ופורנו לספאם. כל בלוגר ממוצע יכול לזיין את השכל ומלא אנשים יקראו את השטויות שהוא כותב. אנחנו חולקים, אוגרים ומשתפים מידע מכל קצוות תבל באינספור דרכים וטכנולוגיות. אנחנו יכולים להקיף את העולם ביום אחד. אנחנו הורסים את הפלנטה; כורתים את היערות, מכחידים את החיות, שורפים את שכבת האוזון, מזהמים את האוויר. אנחנו יכולים לשנות את המין של גברים ונשים וחלק מהמדינות אפילו מאשרות נישואים של הומואים. אנחנו שוברים שיאים ופורצים גבולות, מותחים את הדמיון ומשכללים את היכולות שלנו. אנחנו נותנים לצרפתים ממש נמוכים ולאנשים עם שפם לכבוש את כל אירופה. אנחנו נותנים לסדרות ריאלטי ואופרות סבון לרוץ במשך כל-כך הרבה עונות. אנחנו חוקרים את החלל ובונים רובוטים. אנחנו יכולים לראות את החיידקים הכי קטנים ואת הכוכבים הכי ר






סוף סוף הסוף

Thu, 05 Mar 2009 20:27:00 +0200

זהו. נגמר. אין יותר צבא. עברו 3 שנים. 3 שנים ארוכות שמכילות כל כך הרבה, וביום אחד החיים שלי משתנים לחלוטין. 3 שנים שבהן למדתי המון, אבל גם שכחתי לא פחות. הרווחתי הרבה והפסדתי לא מעט. למדתי איך לגנוב, לשקר, להתבכיין, לתחמן, לרמות, אבל גם איך לעזור לחבר, להתקדם, לסבול, לוותר, להצליח, לעבוד קשה.למדתי גם להעריך. הרבה יותר מאחרים לדעתי. להעריך שינה, חום, קור, אוכל טוב, תנאים, בית, עצמאות.עברתי הרבה, סבלתי לא מעט, ולמדתי על עצמי המון. למדתי שאני לא נשבר, ולא משנה מה, לא נכנע ללחץ חברתי, מצליח לא לנצל לרעה את הכח שיש לי (ויותר קשה לעמוד בפיתוי ממה שנדמה), ובעיקר שאני הרבה יותר איתן ממה שאני מרגיש, ועומד בכל מה שזורקים עלי. יותר מזה, בכל השירות שלי לא נשברתי פעם אחת, גם פיזית וגם נפשית, לא השפלתי את עצמי מול אף אחד.אז בשלוש השנים האלה נתתי למדינה הרבה יותר משקיבלתי ממנה, ונשארתי בצבא למרות שהוא עשה כל מאמץ אפשרי לשבור אותי. בטירונות המפקדים שלי אמרו לנו שאם אתה מנסה להשתין על הצבא, הצבא אולי טיפה נרטב, אבל אם הצבא משתין עליך, אתה טובע. וזה נכון. זאת מערכת משוחדת, שרק מי שבוכה ומלקק מקבל. מי שת



וואלה עידכנתי

Sun, 01 Mar 2009 01:37:00 +0200

לילה טובאני רוצה אלף תגובות על זה!



תור מי עכשיו?

Sat, 24 Jan 2009 15:19:00 +0200

איזה כיף זה ללכת למועדון. אתה לא יכול ללכת כל פעם לאותו מועדון, אז כל כמה זמן צריך ללכת למקום חדש, שלא שונה בכלום משאר המקומות, אבל מה לעשות שצריך לגוון. אז אתם מארגנים רכב ועולים על גהה, או על איילון, ונוסעים למועדון, שתמיד נמצא באיזה קיבוץ שכוח אל בכביש עפר נטוש, ואתה טועה בדרך יותר מדי פעמים, וחורש על ספר הטלפונים שלך בשביל להתקשר לחברים שגרים באזור. ומרים טלפון לעוד חברים שלך שאמורים להגיע או שכבר בדרך, ומוודאים איתם איפה כל אחד נמצא.ואז אתה מגיע לחניה, ואיזה ילד בן 14 עם שפם בר מצווה עם אפוד-צהוב-מחזיר-אור מסמן לך עם הפנס לחנות כדי שחס ושלום לא תתבלבל ותחנה בשני מקומות. אתה יוצא, מתלבט לרגע אם להשאיר את החולצה הארוכה ברכב או להיכנס איתה (לבנות נחסכת ההתלבטות), כשבזמן האחרון קפוצ'ונים נכנסו לאופנה, אז כולם נכנסים איתם למסיבה.כולם שותים ליד הרכב ובאים להיכנס. אתה מגיע לסלקציה. פיצוץ אוכלוסין. מקלל בפעם האלף שבאת כל כך מאוחר ומבטיח בפעם המליון לבוא פעם הבאה יותר מוקדם. אם יש לך מזל, יש לך חבר שתמיד לוקח על עצמו את המשימה של להידחף ולחפש את הסלקטור. אם זה התפקיד שלך, כל הזין. אחרי דחי



דילמה

Sun, 11 Jan 2009 21:20:00 +0200

טוב חבר'ה, יש לי פה דילמה שאני צריך שתעזרו לי איתה.אז או שביום חמישי אני אמור לצאת הביתה, אחרי שאני סוגר 30 יום, או שאני אשאר בבסיס ואסגור 37 יום, א-ב-ל אולי אולי אראה סוף סוף עזה. אני די לחוץ בית, אבל גם ממש רוצה להיכנס, ואני מעדכן פה מהנייד, כדי שתעזרו לי להחליט.נתונים שצריך להתחשב בהם:‏*‏ אני נמצא משהו כמו חודשיים מחפש"ש, ועייף בטירוף.‏*‏ הייתי אמור לצאת כבר בשבת הקודמת, וסגרתי מאותה סיבה. בינתיים אין עזה.‏*‏ לא יודע מה הסיכוי שלי להיכנס. יש סיכוי גדול, אבל שימו לב לסעיף הבא:‏*‏ יש לי מזל רע בצבא בצורה שאתם לא מסוגלים לדמיין. מרפי קטן לידי. בגלל המזל הזה עדיין לא נכנסתי. מה שכן, קרו דברים מעולם, כמו שמוכיח הסעיף הבא.‏*‏ תוך כדי הסגירה הנוכחית שלי הייתי בפרוייקט תגלית, ולא קל לחזור משם לצבא.‏*‏ בימים האחרונים מסתובבים פה כל מני פלאפלים וחרבות, מה שגורם לזה להיראות רציניאז מה אתם אומרים?עדכון: הברך החליטה בשבילי. שתי רצועות קרועות, ובאחד התרגילים דרכתי עליה לא טוב. ומחר יש כניסה...



כל הכבוד לצה"ל

Mon, 29 Dec 2008 13:58:00 +0200




7 עובדות

Sun, 14 Dec 2008 14:02:00 +0200

אז סילי ולא סתם דנה קישרו אלי את השבע עובדות הזה. החוק הוא לשים לינק לבלוג שקישר אותך למשחק, לכתוב שבע עובדות על עצמי שלא ידעתם, לקשר שבעה בלוגרים אחרים למשחק, ולהודיע להם את זה בהודעה בבלוג. אז בחרתי בעכברת גינה (שתהיה בריאה), Unplugged (שאולי יעשה את הפוסט החיובי השנתי שלו), סניה (שאני מניאק אם לא קישרו אליו כבר אלף אנשים, אבל לך תבדוק בתגובות שלו), הוא והיא (שבטח יעשו על זה פרויקט 7 דברים שלא ידעתם על...), אוטופיה (שהחיים שלה דבש, אבל היא לא יודעת), קשיש בן 20 (פעם 18) (שיאצו),ו- sexy18 (ששששששש).



כל הזין

Wed, 03 Dec 2008 19:41:00 +0200

*צלצול*"אה אחי, מה נשמע?""פנאן, מה איתך? עוד כמה זמן אתה משתחרר?""עוד 4 חודש. 3 לחפש"ש.""אה יופי. איך ככה? איפה אתה עכשיו? מה אתה עושה?""סתם אחי... אני בחברון, עושה מה שאני עושה כבר שנתיים ושמונה. 8-8 מטבחים, עם כוננות באמצע. טוחן את הנשמה כמו שאףחייל מעולם לא עשה לפני ולא יעשה אחרי. רודף כל היום אחרי ערבים, בקושי רואה את הבית, לא זוכר מה זה לישון בכיף. יש חיילים שמתגייסים לג'וב, יוצאים כל יום הביתה, משרתים עם כל הכוסיות, אוכלים טוב, מקבלים קורסים וצ'ופרים, ואז מקבלים קיצור שירות ומקבלים הצעות עבודה מטורפות בגלל מה שהם עשו בצבא... אני כל השירות סובל, נותן את כולי, יוצא פעם בשלושה שבועות הביתה, אחרי שנתיים וחצי שחלמתי על יציאות כאלה, אוכל גרוע, עובד כל היום, לא ישן, אין לי מים חמים במקלחת, כבר איבדתי את הספירה של הבנות שהתלהבו שאני לוחם, אבל ברגע שהבינו שאני לא יוצא הביתה, זרקו אותי, קופא בחורף, מת מחום בקיץ, אוכל מנות קרב באימונים שבהם אני כובש את אותה כיפה שוב ושוב ושוב, מקבל עונשים על כלום, רואה ערבים כל היום, משתחרר בלי תפקיד, לא קיבלתי כנס משתחררים כי הקפיצו אותי לבסיס, לא קיבלתי ר