Subscribe: תפוז בלוגים - אמא של שחר - הדס מטס
http://www.tapuz.co.il/blog/rssBlog.asp?FolderName=klarisa
Added By: Feedage Forager Feedage Grade A rated
Language: Hebrew
Tags:
את  בלי  הוא  לא מבין  לא  לאכול  מבין  צודק רבע  קרה  רבע לפסח  שחר  של שחר  של 
Rate this Feed
Rate this feedRate this feedRate this feedRate this feedRate this feed
Rate this feed 1 starRate this feed 2 starRate this feed 3 starRate this feed 4 starRate this feed 5 star

Comments (0)

Feed Details and Statistics Feed Statistics
Preview: תפוז בלוגים - אמא של שחר - הדס מטס

אמא של שחר - הדס מטס - תפוז אנשים



אבא של שחר הרים עיניים עייפות מעל העיתון. הוא לא מבין מה קרה בינינו, הוא אפילו עוד לא מבין שמשהו קרה. בשבילו השינוי היחיד הוא ששחר נולד. אולי ה



Published: 12/02/2016 20:40:59

Last Build Date: 12/02/2016 20:40:59

Copyright: Copyright 2016 Tapuz All Rights Reserved.
 



רבע לפסח: מי סובל יותר – רווקים או נשואים?

04/05/2009 10:43:06

בערב הקדמתי לצאת למתנ"ס. הילדים ישבו בסלון עם חביתה וסלט וצפו במשהו צעקני ולא ברור. למרות נקיפות המצפון על שנתתי להם לאכול באופן לא חינוכי, יצאתי ברגל קלה בלי לחכות שיסיימו לאכול, וגם בלי להתרות בהם לפנות את הכלים מהסלון בסוף הארוחה. שאייל ישבור את הראש כשיגיע.

 

הכחול. או: איפה הייתי כל הזמן הזה

03/31/2009 21:42:42

זו התשובה לכל השאלות שהגיעו אליי בכל הערוצים. לאן נעלמתי ולמה אני שותקת. אז זהו, שנשארתי באותו מקום, רק שעשיתי כל כך הרבה דברים שלא יכולתי להוציא את האף מהדפים או האת התוחעס מהכיסא. עכשיו הוא גמור, הוא מושלם – ספר חדש שהוצאנו לאור. הכחול שמו, וכתבה אותו סופרת ניו זילנדית נפלאה ושמה מרי מקאלם.

במסגרת...




שבת בבוקר אחת

03/28/2009 10:14:06

 (image)






סליחה, יושבים לידך?

08/03/2008 20:31:21

אין קול ואין עונה.

"סליחה, מישהו יושב לידך?" ניסיתי סידור אחר של מילים, אבל עדיין הוא מביט בי בשאננות, ואינו מפיק אפילו רמז של תשובה.

הקטנה כבדה בזרועותיי, תיקי היד תולים על כתפיי ושחר, רדום, נתלה על כנף חולצתי, אנחנו עומדים חסרי אונים בפאתי האוטובוס, משוועים למקום ישיבה, ולצדו לכאורה כיסא ריק....




איך השגת תור לתולשת?

07/14/2008 08:58:56

קרן הייתה מופתעת אפילו יותר ממני, כלת השמחה. "ז`נט שלי, אם אני לא קובעת אצלה לפחות חודש מראש, בלי שום סנטימנטים היא תוקעת לי את `היומן שלי מלא` הזה שלה".

"הוא קבע ביוזמתו", אמרתי בגאווה מוסווה בנונשלנטיות.

"בעלי בחיים לא היה חושב על דבר כזה", קרן קבעה בפסקנות. "גם אם היה רוצה להפתיע אותי בכרטיסי טיסה". היא פרגנה במסווה של קנאה. "והוא לא", הוסיפה,




עיר הגנבים

07/06/2008 15:10:46

כבר יותר מחודש אני קוראת את "עיר הגנבים".

לא קל לי עם הספר הזה.

אמנם השפה שלו זורמת, אמנם הסיפור מרתק, אמנם התקופה מעניינת אותי, אבל סיפורי הזוועות קשים לי.

שפה זרה ושפת אם

07/01/2008 09:08:28

בשלוש וחצי ארזתי קופסת פלסטיק עם פסטה בלי כלום, הוספתי שלוש מגבות, בגדי ים ומצופים. הבריכה מחכה לנו, והימים חמים וארוכים.

אמא של ירין התקשרה בעיצומה של האריזה. הרעש ברקע אצלה היה רם, היא יצאה מהעבודה לארוחת צהרים מאוחרת, כך הסבירה. מכל מקום, היא הזמינה את שחר אל ירין אחר הצהרים.

"שחר ישמח לבקר אצל ירין", הודיתי לה על ההזמנה, משנה במוחי ברגע את תכניות אחר הצהרים. שני אלה מזמן לא נפגשו, והם בסך הכול בגן חברים די טובים....




הזמנה: חג ספרים שמח

05/28/2008 15:30:10

מכירים את הצירופים המצחיקים האלה, בסגנון חוף-בננה-ביץ` ורשת-האינטר-נט? הנה עוד אחד: משה, הבחור שהעברתי לו חפיפה, סיפר שההורים שלו חזרו מלאי השתאות מטיול בארצות הברית, בעיקר מהגרנד-קניון-הגדול.

 

אז זהו, שהגרנד קניון בחיפה הוא באמת גדול, ויש בו חנות גדולה מאוד של סטימצקי. שם אני אתארח ביום שישי הבא, במסגרת אירועי חג הספר*: אפגוש קוראים וקוראים-לעתיד, ואחתום על ספרים (**), למי שירצה....




תבואי עכשיו ומהר

05/26/2008 12:12:47

אבא של שחר נשמע יותר אבוד מכועס, על אף שהשתדל לשמור על טון פיקודי. במשך שעה וחצי היה הטלפון שלי על רטט, ובכלל לא השגחתי בו שהוא רוטט.

שעה וחצי בקולנוע, חצי שעה לפני כן כדי להגיע בזמן, שעה אחרי, כי עד שאני מגיעה לקניון זו הזדמנות פז להצטייד בנעליים שלעולם לא אשתמש בהן עוד, כך לדבריו. יצא שבחשבון הסופי, ומישהו עשה חשבון כאן טוב-טוב, היה עליו לבלות ולהתבדר עם שחר ועם הקטנה שלוש שעות. וזה הנטו, בלי הזמן שלקחתי לי לנסיעה, ואני הרי נוסעת כמו צב, אליבא דאבא של שחר. בין ארבע וחצי לחמש אפילו לא פגש אימהות שהוא מכיר מהגן, זו עדיין שעה של מטפלות בגן השעשועים, אז הוא בכלל הרגיש אידיוט, כך סימס לי בהודעות שבכלל לא קראתי....




למה הסוכר לא שוקע?

05/19/2008 09:30:09

צפריר בחש בכפית הארוכה את הקפה הפוך שלו. "יותר מדי קצף בחלב", הוא אמר. "זה מוזר, שתי שקיות סוכר בכל זאת צריכות לשקוע באיזה שהוא שלב".

הסתכלתי על היד שלו שמסובבת את הכפית.ועל היד השנייה, שהייתה מונחת על השולחן, ועל הפלאפון שהיה מונח על השולחן. קראתי לפני כמה זמן כתבה בעיתון. ואמרו שם שנשים תמיד מצניעות את הפלאפון בתיק, וגברים מניחים אותו על השולחן, כאילו הניחו את כל אבזרי הגבריות שלהם או פרקו את נשקם.

הסתכלתי על השרוולים...




מה יש לה מיום השואה?

05/01/2008 09:42:41

 

"שאלה קשה", צפריר אמר לאשתו.

אבא של שחר הצטחק והביא לפיו מזלג עמוס עוגת גבינה. "למה יום אחד כשאפשר כל השנה?"

"היא עוד שומעת את השירי דיכאון האלה ברדיו?" צפריר שיתף...




את מי לא הזמינו למימונה?

04/25/2008 09:26:24

שמוליק, זאת עליכם לדעת, נולד בשמורה עוינת. ככה אומרים על מקום שלא רוצה אותך או שאתה לא רצוי בו, נכון? כל הילדים אכלו לארוחת העשר פרוסה עם אריסה, והוא, שאכל סנדוויץ` עם גבינה צהובה, נחשב בעיניהם לכל הפחות ציפור מוזרה.




קופיקומן (ליל סדר אצל המחיתונס)

04/16/2008 11:47:17

בשנה הראשונה לנישואי גיסי עם גיסתי, הוזמנו לסדר פסח בבית הוריה. בפעם הראשונה (חוץ מהחתונה, החינה, השבת חתן ומסיבת הרווקות) התקבצו הגלויות, ואנשי הגפילטע לעסו בפה סגור חריימה עם המון חריף אדום. כזה ששולח לשונות אש מהגרון, בשונה מהחזרת שהם רגילים אליה, שעשנה החריף מבקיע בבהלה דווקא מהאף. וזה לכאורה כל ההבדל.

 

סדר? – בלגן נראה לי שם הולם יותר את האירוע.




ספר מתח חדש: תאונת עבודה

04/02/2008 14:45:01

בלב מלא התרגשות ובבטן מלאה פרפרים באתי לספר על הספר החדש שלי – תאונת עבודה. הספר יצא לאור ממש ממש עכשיו, ממחר בחנויות. 

 

ספר מתח, זה מה שכתוב על גבו:




חוף עלייה

03/27/2008 07:27:06

מעשה שהיה כך היה בפרובינציית יפו אשר על הים. אז מה היה הפעם? הפעם היה חם נורא, אז לא נחזיק אתכם יותר מדי זמן בעיר המהבילה. בואו נרד לים. ולרדת לים של יפו זה לא סתם, תודו. לא, לא סתם ים. זה השחפים על המזח שכבר...




סליחה, הקפה שלך הפוך

03/17/2008 11:08:32

הוא לא באמת היה, אבל אני הגנבתי מבט אל השולחן הצר. בדיוק מה שחסר לי עכשיו. צפריר צחק למראה הבהלה שהשתדלתי להחניק. ככה זה כשהולכים למקום שמכירים אותך. לא שאני מגנט חברתי לשיחת בוקר, אבל תמיד יעבור מישהו מוכר לקחת לו קפה-טו-גו, תמיד יבואו שתיים בנות מזל בחופשת לידה, תמיד תגיע משפחה לחגוג יום הולדת בארוחת בוקר עולצת. תמיד יש משהו. אין ברירה, צריך לקחת קצת מרחק.

 

האפשרות האחרת הייתה לשבת לכתוב בבית, אך זו אפשרות שמיציתי...




מה קורה איתך בזמן האחרון?!

03/04/2008 10:56:12

אבא של שחר, זועם, פותח את הדלת האחורית ומוציא את הקטנה מכיסא הבטיחות שלה. "שני, שני, שימי ראש על אבא", הוא אומר בשקט, ומלטף את השיער שלה. הקטנה מניחה את הראש על הכתף שלו, ממשיכה לישון. שחר עדיין ישן מאחור. אבא של שחר פונה ונכנס עם הקטנה בזרועותיו אל החצר של גליתוש. אני נשארת לשבת במכונית, מביטה קדימה. מורידה את משקפי השמש, מנגבת את העיניים באצבעות, עוצמת את העיניים ומניחה את הראש על ההגה. הוא קר, ההגה. נסענו כל הדרך עם מזגן מקפיא. מקווה שלשחר ולקטנה לא היה קר. אחרת לאבא שלהם יהיו עוד כמה טענות כלפיי.

 




אבא של שחר רצה לבקר את גליתוש בבית יולדות

02/13/2008 08:37:17

הוא גם היה מוכן לבקר אותה עוד בחדר לידה, אני חושבת, אבל המחשבות שלי לא תמיד הגיוניות, אז לא כדאי לסמוך עליהן.

לפנות בוקר צלצל הטלפון. הבחור של גליתוש. סיפר בחדווה רבה שנולד בסימן טוב בן זכר. זאת לא הייתה הפתעת המאה. אחרי הכול, גליתוש טרחה להתקשר ולספר בכל שלב של הצירים עד הרגע שהם נסעו לבית יולדות. היא התקשרה לשאול אותי ולהתייעץ מתי כדאי ללכת ומה כדאי לעשות או לקחת. היא יכלה גם לשאול את אמא שלה או את אחותה, גם ככה איתי רק פעם אחת היא דיברה מבין כל הטלפונים האלה. כל שאר הפעמים הרים אבא של שחר את הטלפון ותרם עצות כיד ניסיונו הטובה עליו. בהתחלה חשבתי להתרגז, אבל מי ישפוט אישה...




צפריר הכיר רק שלושה טעמים

02/07/2008 06:29:42

קוקה קולה, המבורגר ושניצל. כך הוא העיד על עצמו. היה לו המון שכל, אבל לא היה הרבה טעם לצאת איתו למסעדות. עם השנים הוא הלך והתברגן, ועקבותיו לא נודעו. (לא מדויק. הוא מופיע בספר הרופאים של מכבי, ושמו בלבד עושה לי לפעמים ליקויים קטנים וזמניים בלב).

האם כשאנחנו מתבגרים אנחנו נעשים בררניים יותר באשר לאנשים שאנחנו בוחרים לשתף בחיינו? מוזר, אבל כן. והרי אז, כשהיינו צעירים יותר ויפים יותר - היו יותר נקודות לזכותנו ויכולנו לבחור בתפוחים העסיסיים והנאים יותר, ולא לנסות כל דבר שכבר נמצא על העץ (או בחנות. בנורמנדיה, כשנמצאים, כל דבר נמדד מיד בתפוחים, כך למדתי). אני מסתכלת באבא של שחר שיושב...