Subscribe: ֳ÷ֳ´ֳ¥ֳ¦ ֳ¡ֳ¬ֳ¥ֳ¢ֳ©ֳ­ - ֳ¸ֳ¥ֳ¥ֳ·ֳ₪
http://www.tapuz.co.il/blog/rssBlog.asp?FolderName=ubi
Added By: Feedage Forager Feedage Grade A rated
Language: Hebrew
Tags:
אבל  אני  את  דור  הוא  זה  יותר  כל  לא  לו  לי  מה  על  עם  שאני  של  שלי 
Rate this Feed
Rate this feedRate this feedRate this feedRate this feedRate this feed
Rate this feed 1 starRate this feed 2 starRate this feed 3 starRate this feed 4 starRate this feed 5 star

Comments (0)

Feed Details and Statistics Feed Statistics
Preview: ֳ÷ֳ´ֳ¥ֳ¦ ֳ¡ֳ¬ֳ¥ֳ¢ֳ©ֳ­ - ֳ¸ֳ¥ֳ¥ֳ·ֳ₪

רווקה + 1 (לשעבר הריון ראשון לבד) - תפוז אנשים



תיעוד וירטואלי לחיים שלי ושל דור בני היקר והמתוק, שנכנס לחיי לפני שנה וחצי ומילא אותם אור ואהבה.



Published: 10/01/2016 12:06:05

Last Build Date: 10/01/2016 12:06:05

Copyright: Copyright 2016 Tapuz All Rights Reserved.
 



לחיות את העתיד

03/01/2011 22:11:54

תודה לאל ילדתי את עידו החמוד

חייכני ומתוק

אני כנראה כותבת את הרשומה האחרונה בנימה אופטימית.

מאחלת לכולם חיים טובים

אף פעם לא מאוחר להגשים חלומות.

אוהבת ואופטימית.

מודה לאלוהים ומתפללת לטוב שיהיה לכולם.

סאלי




אולי זו עובה עכשיו...

03/20/2010 21:19:45

מזכיר לי קצת נשכחות...

את הבלוג התחלתי לכתוב לפני יותר מחמש שנים!! כשהייתי בחודש שלישי להריון ראשון..

היום אני אמא לדור החמוד בעולם והוא בן 4 וחצי שיהיה בריא.

ונושאת ברחמי תינוק / ת בחודש שלישי...

איך החיים מצחיקים ולא צפויים.

איפה הייתי אז ואיפה אני היום.

...איפה אנחנו - כן אני עם י. בזוגיות שעלתה על המסלול סוף סוף.

ויש אהבה. ויש כבוד הדדי. ואכפתיות.

ואני מגשימה לי לאט לאט את החלומות.

ושוב מודה כמובן לאלוהים.

שבוע טוב.




שנה אחרי

09/24/2009 23:33:13

היי...
וואו עברה שנה מאז שכתבתי כאן..
הפסקתי כי התחלתי לחשוש שאנשים שאני מכירה יקשרו אותי לבלוג ...
והימים חלפו.. התגעגעתי.
ובנתיים דור בן 4!! שיהיה בריא. ילד מקסים.
אני עצמאית. בתחום הנדל"ן.
אני ו.י. ביחד. תקופה טובה. עובדים על עוד ילד.
היה לנו יועץ מדהים שהעלה אותנו על המסלול. היינו בתחתית של התחתית. והיום תודה לאל אנחנו במקום אחר לגמרי.
 
כל יום אני אומרת תודה.
והלב שלי מתמלא מאהבה. ומהתרגשות. כי זה לא עניין של מה בכך.
עברתי שנים רבות קשות. ותמיד היתה שם התקווה. והאופטימיות.
גם כשנשברתי, ונשברתי, תמיד קמתי. כי האמנתי שיגיעו ימים טובים.
י. מפרגן. ותומך. ואוהב. ומאושר.
ואני מרגישה טוב עם עצמי. יש לי ביטחון. ושמחה.
ותקווה. וחלום.
תקווה שהימים הבאים יהיו טובים יותר ויותר.
וחלום משותף להרחיב את הקן שלנו. 
 
רציתי...



מיתון...

11/20/2008 22:41:28

הצטרפתי לשורות המובטלים.
אין הכנסות. החברה לא מצליחה להתרומם. זה לא את. זה אנחנו. את 100% והלוואי ונצליח לעלות שוב ואז נגייס אותך שוב אם תרצי כמובן.
שנתיים הייתי שם.
נתתי את נשמתי. היה לי נוח ומעניין. וקרוב לבית.
התפקיד התאים לי.
אבל כנראה שאפשר בלעדי.
אז מה אני עושה עכשיו? שוב נכנסת לחברה. שוב מתרגלת לאנשים. לבוסים. לאופי העבודה. 
אני חושבת על הסבה מקצועית.
אולי ריפוי בעיסוק...
לימודים 3.5 שנים...בגילי המופלג.
נראה אני אברר מה האפשרויות.
איך אני אלמד מי יפרנס אותנו?
אולי י. יסכים.
אפרופו י. אנחנו ביעוץ כבר כמה חודשים. אצל פסיכולוג מדהים.
שהצליח לקרב בינינו. אבל עדיין אני לא מאושרת ולא מקבלת את מה שאני זקוקה לו בזוגיות.
 
סתם תקופה כזאת שאני הרבה עם עצמי.. וזה לא פשוט.   



שען השין מאחוריי..

09/06/2008 16:57:06

הלכנו לייעוץ
הרגשתי שאני לא יכולה לבד. לא יכולה יותר לחיות חיים שאני לא רוצה.
חייה במערכת יחסים שאין בה אהבה.
אין כבוד.
אין יחס אחד כלפי השני. ואם יש זה בצעקות ובפרצופים. ודמעות. למה?
ובמיוחד שדור נפגע מכל זה. הוא מרגיש שאני עצבנית ומתוסכלת.
אני הלכתי לפגישה. סיפרתי לו הכל.
על המערכת יחסים שנפרשת על פני 20 שנה!
שהיא תקועה ולא מוליכה לשום מקום.
על הכמעט הפלה של הילד היחיד והמקסים שלנו.
והתיעצתי איתו מה כדאי לעשות. לנסות לשפר כדי להביא לדור אח או אחות. או שפשוט להמשיך הלאה ולקוות לעתיד טוב יותר עם מישהו אחר..
הוא יעץ לי מה שכולם וגם אני ידענו בפנים. קודם כל תביאו לדור אח או אחות. ובמקביל נעשה מספר מפגשים כדי לשפר את הזוגיות..
טוב הסכמתי..
שלחתי את י. אליו כדי שיכיר אותו.
ואחר כך באנו שנינו.
אמרתי שאני על סף ייאוש. שאני ככה קרובה לעשות לזה סוף. קצתי בכל החיים המשותפים הגרועים...



האמנם התבגרות? או שאולי תמימות...

06/19/2008 17:28:17

האמנם התבגרות?
או שאולי זהו עוד שלב שכבר גם בו הייתי?
השלמה כביכול עם מה שיש.
שמחה פנימית, תמימות, אופטימיות ותקווה שהכל יסתדר בעזרת השם.
 
עד להתפכחות הבאה. (שלא נאמר ירידה...)
מה לעשות ששני אנשים חיים בקצב שונה.
אחד נאמר בקצב ההיפ-הופ והשני בקצב הבלוז
ובכל זאת בכל פעם מחדש
מוצאים את עצמם ביחד.
 
אני רוצה לגדול להתפתח להתקדם קדימה
והוא מושך אותי אחורה.
ואז אחרי שאני מאבדת את הסבלנות לחכות לו
אני מגיעה שוב למסקנה שאני צריכה פרטנר אחר.
  
כזה שלא יפחד מכל צעד קדימה.
כזה שיוביל אותי ולא יגרר אחרי (במקרה הטוב... ברוב המקרים הוא פשוט עוצר אותי).
 
חבל לי שאני שוב מתלוננת.
רציתי להישאר אופטימית.
אבל אני צועדת במקום. ומי שלא מתקדם קדימה - הולך אחורה.
אני חייבת לעשות מעשה....



התבגרות

05/17/2008 21:11:27

תני לעצמך לאהוב, אל תחששי לקבל,
תהיי כנה ותראי הערפל יתבהר,
הזמן חולף הפצעים מגלידים,
לאט לאט החיוך חוזר לפנים,
הדרך ברורה שוב לא מסורבלת,
והאור בעיניים מרמז לי ללכת,
תמיד האמנתי כי הכול יסתדר
הרי את חזקה מדיי בשביל לוותר!!!
 
המילים מדברות בעד עצמן. הן לא שלי. אבל בהחלט מדברות אלי.
 
משהו השתנה בי. אולי זה הגיל. הבגרות הנפשית. חוכמת החיים.
נרגעתי.
כאילו כלום לא השתנה מבחינת תנאים - אותה דירה. אותה משרה. אותה זוגיות. אבל הכל השתנה.
אני כנראה השתניתי.
אני מעריכה את הכל הרבה יותר.
ולא מחפשת משהו אחר.
האם זה יכול להיות?
אני שכל החיים חיפשתי אחר האושר החמקמק הזה. אחר הבן זוג הזה שיעשה לי פרפרים בבטן. שאני אסתכל עליו ואדע שזה זה...
שתמיד מחפשת יותר במקום העבודה. יותר כסף. יותר הערכה וכו..
אני לא מחפשת. זהו. נרגעתי....



עידכון לילה

08/14/2007 00:10:55

טוב
בסדר
אני מעדכנת...
רק בשביל שתיכן.
למרות שאתן יודעות הכל עלי.
אז מאיפה להתחיל...?
בקרוב יומולדת שנתיים לדור-דור.
חגגנו לו יומולדת בגן בטו-באב. התאריך העברי שלו.
ובשבוע הבא נעשה לו יומולדת לכל המשפחה...
התלבטנו מה לעשות, איפה ובאיזה הרכב (משפחה שלי ושלו ביחד או לחוד) בסוף נלך על פארק וכולם ביחד. בסביבות 50 איש. בתפריט או חלבי או נקניקים. נראה..העיקר שיהיה מוצלח. ושכולם יהנו.
חשבתי לי שששששש אני רוצה בית אחר.
נכון שהדירה יפה וכייפית.
אבל היא בקומה שלישית בלי מעלית וקשה לי.
אבל מעבר לזה היא מסוכנת לדור דור..
וגם אם אני אעשה סורגים הרי אני לא אעשה בכל החלונות. תמיד יהיה איזה חלון ללא סורגים.
מה אני צריכה את זה?
אז אני שולחת ליקום בקשה. אני רוצה בית.
שיתאים לי בול.
גג אדום.
חצר.
בית מתוק ויפה. עם מזגן, אור, אנרגיה...



ראיתם את הסרט הסוד? מצורף לינק למי שמוכן באמת

04/14/2007 17:18:23

 
 
ראיתי עכשיו את הסרט הסוד ... ממליצה לכולם בחום. סרט עוצמתי שחייבים לראות.
 
 
תיכנסו ותתעוררו...
אז בעקבות הסרט אני מודה ליקום ולאלוהים על כל הטוב שבחיי.
על הילד המקסים שלי. שיהיה לי בריא.
על הבית שאני גרה בו.
על בעל הבית המדהים שיש לי.
על העבודה המעולה שיש לי.
על המשכורת הטובה שיש לי.
על המשפחה החמה והאוהבת שלי.
על העזרה והתמיכה של אבא של דור.
על כל האוכל הטוב שיש לי במקרר.
על כל הצחוק והשמחה שיש לי בלב.
על הבריאות שלי.
על הגוף הנהדר שלי.
על השיער השופע שלי.
על החיוניות שלי. והאנרגיה שלי.
על מזג האוויר הנהדר.
על כל הטוב שיש לי בחיים.
 
אני מזמנת לעצמי עוד המון דברים טובים...



העבודה היא חיינו?

03/24/2007 06:33:58

טוב בסוף החלטתי להשאיר אותו עוד שנה.
היו לי המון התלבטויות ובסוף אני חושבת ודי מרגישה שעשיתי את הצעד הנכון.
קודם כל -כל הילדים בשכבת גיל שלו נשארים. התינוק בן החצי שנה שנכנס אליהם יהיה בן שנה בשנה הבאה, והיא קיבלה עכשיו עוד ילד בן שנה. ככה שלא נראה לי שהוא יהיה מוקף תינוקות.
דבר שני הם ממש מתים עליו. והוא מת עליהם. וטוב לו שם. ואני יכולה ללכת לעבודה רגועה -אני יודעת שמחבקים ומנשקים אותו כשהוא בוכה, שזה בסופו של דבר הכי חשוב לי.
יותר ממה הוא ילמד בגן. למרות שגם בקטע הזה הם בסדר גמור. למשל דור כבר לא מוכן שאני אאכיל אותו הוא רוצה לבד - זה רק מהגן. והוא חוזר עם עבודות שהוא עושה. זה מספיק לי.
אמרתי לגננת של הגן השני שהחלטתי להשאיר אותו עוד שנה והיא ממש תמכה בהחלטה והצדיקה אותי. ככה שסגרתי את הנושא הזה.
תודה לכם על התמיכה.
.............................................................................................
עכשיו אני עוברת תקופה...



התלבטות - מה דעתכם?

03/15/2007 19:38:27

אז הנה אני שוב כותבת
הרבה זמן שלא עידכנתי... למי יש זמן.
עכשיו אני מתלבטת לאן לרשום את דור-דור שנה הבאה.
מתלבטת אם להשאיר אותו במשפחתון שהוא נמצא בו או להעביר אותו לגן.
האמת שנרשמתי לגן - 10 ילדים. כולם בני שנה ומעלה. גננת + מטפלת. אבל כשאמרתי למשפחתון שאנחנו לא נשארים שנה הבאה היא התחילה לעשות לי שיחות שיכנוע. וממש מתחננת שאני אשאר.
אז יש לי התלבטות.
מצד אחד טוב לו במשפחתון.
והם עובדים עד 17:00 שזה נוח לי מאד. (בגן הם עובדים עד 16:00)
והוא אוהב אותם והם אוהבים אותו ונוח לי.
אבל מצד שני
הוא יהיה בן שנתיים והם מקבלים שם תינוקות בני 3 חודשים.
וכבר עכשיו יש להם איזה 2 תינוקות.
ולפעמים כשאני באה אני שומעת בכי. וריח של צרכים.
והמרחב נראה לי קטן. ובכלל נראה לי שבגן יהיה לדור עולם הרבה יותר עשיר.
אז הוא יצטרך לעבור שינוי אולי סוג של משבר עד שיסתגל לגן החדש
ואני אצטרך למצוא פתרונות...



לא חייבים לקרוא .... פוסט מדוכדך משהו

02/26/2007 00:07:36

רשימת התסכולים הבלתי שלמה:
- אני תמיד מגיעה למצב הזה בעבודה. שיש לי הרבה יותר מידי משימות לבצע בהרבה פחות מידי זמן. זה הראש היותר מידי גדול שלי.לוקחת על עצמי יותר מידי אחריות ויותר מידי תפקידים. ובסוף לא מרימה את הראש מהמחשב מעומס העבודה. לא מספיקה חצי ממה שיש לי לעשות. וגם לא עושה הפסקה כמו שצריך.
- אין לי זמן לעצמי. אין לי מספיק חברים. אני עסוקה כל הזמן בעבודה וטיפול בילד ובבית. (תודה לאל שיש לי אותם לטפל ולדאוג). לפעמים עובר יום שלם ואני לא מצליחה להיזכר במשהו אחד שעשיתי למען עצמי. (היום זו היתה המקלחת...ב-
בלילה).  
- אני חושבת שי. מנהל רומן עם מישהי שקטנה ממנו באיזה 20 שנה. אין לי בעיה עם זה חוץ מהשקר שמרחף באוויר. אולי זה הדמיון שלי אבל יש לו המון הודעות שלה בנייד שלו (אלה שלא הספיק למחוק) עם מילים כמו ממי והתגעגעתי וכאלה. וכל ההודעות היוצאות מחוקות משום מה...
- כשהוא בא אני לא נחמדה. אבל הוא התרגל. אני פשוט מתנהגת אליו מתוך התיסכול שלי. כי אין לי איתו את מה שאני רוצה...



מתבגרים...

02/09/2007 01:27:33

זהו
אפשר להגיד שעברנו את המשבר...
התינוק שלי הפך לילד. תוך שבוע.
הוא אוכל יותר. בלי עין הרע. כנראה כדי להשלים את ההנקה שכבר אין לו. 
פתאום הוא נראה לי ילד. ממש. (image)
הוא הסתגל די מהר למצב.
הוא השתחרר ונהיה עוד יותר מקסים. יותר פתוח. יותר משחק. פחות מחפש אותי ויותר עצמאי. נשמה שלי.
ותודה לאל אני כבר לא גדושה.
הכרוב הזה זו המצאת המאה.
יומיים רצוף עם כרוב. וזהו אין לי חלב.
***
תודה לאל על הכל.
הנה או-טו-טו אני בת 38.... (ב- 18 לחודש)
ואני מגיעה מוכנה. שמחה. אסירת תודה. ומצפה לשנים טובות נוספות. בחיוך ובאהבה.
 
(image) .gif">
נשיקות...



זוכרים שהייתי בהריון....?

01/30/2007 08:42:38

איך שהזמן טס...
רק אתמול פתחתי את הבלוג בשביל "להעביר את הזמן" בהריון
ועכשיו אני אמא לילד בן שנה וחצי!!!
שעובר עכשיו תהליכי גמילה מלהיות תינוק ולהפוך רשמית לילד.
 
* * *
ביום שישי האחרון קמתי עצבנית. חיכיתי כבר לבוקר.
כל הלילה הוא ינק. ומצץ. ונשך. ואני פצועה. וכואב לי ואני בוכה וסובלת.
מה שהיה עד עכשיו הנאה הפך לסבל.
קמתי בבוקר נחושה להפסיק את ההנקה. זהו. נו מור.
היתה שבת יפה. נפגשנו עם חברים. ישבנו בטבע. היה כיף. ודי קל להתגבר על הרצון שלו לינוק.
היה לכולנו מצברוח מצוין.
בערב אחרי המקלחת ולפני השינה - הגיע המשבר.
התלבטתי קשות לפני זה. אם לתת לו לפני השינה. כי גם לי הגודש הפריע.
החלטתי שלא.
ועברנו לילה קשה.
בכה ובכה עד שנרדם.
אחרי שעתיים עוד פעם בכה. ככה כמה פעמים.
כל פעם כמות הבכי פחתה.
הסברתי לו שלאמא כואב כי יש לו שיניים....



יש חלומות ויש מציאות

01/03/2007 00:42:41

אז הוא כמעט כל יום פה...
לפעמים זה נחמד שיש פה עוד מישהו.
הוא מביא דברים הביתה.
מסכן סך הכל. רוצה להרגיש בבית.
ואצלו הדירה ריקה. המקרר ריק. ניכרת עזובה.
אבל אנחנו לא בהרמוניה. אין רוגע. אין כייף. ואין את הביחד. טוב זה תמיד היה ככה.
הוא בא משחק איתו קצת. לפעמים אוכלים ביחד. אחר כך נדבק לטלויזיה עד שנרדם מולה.
מה כל הגברים ככה????
זה מייבש אותי.
מעבר לזה שאנחנו בויכוחים וריבים על שטויות. אני שונאת לריב. אני מעירה לו משהו אחד קטן. וזהו. מכאן זה רק מדרדר. ואין אפשרות לעצור את ההדרדרות. אני בשלבים ראשונים של הויכוח אומרת לו - אני לא רוצה להתווכח איתך אז אני מניחה לזה. והוא ממשיך. ואני מבקשת תניח לי בבקשה.
היום בבוקר הוא קם הכין לי סנדוויץ לעבודה. שטף לי ירקות. וחתך לי פירות ושם בקופסה. אמרתי לו למה חתכת את הפירות. זה ישחיר ויירקב. חבל. ככה התחילה ההדרדרות. שהסתיימה בפרצופים. ו"רק טענות יש לך" מה אני לא עושה בשבילך וכו` וכו`......



חורףףףףףףףףף

12/28/2006 23:27:31

היי הנה אני שוב כותבת
ככה זה ביומנים .. לפעמים עסוקים ושוכחים לעדכן.
אני בזמן האחרון עובדת - עד 16:00 במשרד. ואחר כך כאמא עד הבוקר שלמחרת.
אז לא נשאר לי הרבה זמן...
דור דור חולה המון.
השבוע הוא היה רק ביום ראשון בגן. חזר עם שילשולים והקאות. וכל השבוע הוא היה בבית.
שבוע לפני כן הוא היה יומיים בגן ואחר כך כל השאר בבית בגלל דלקת עיניים. לפני זה וירוס בחניכיים ופריחה... לפני זה חום ודלקת בגרון... וכו` וכו`..
מסכן קטן (image) .. כל וירוס שעובר בסביבה חייב לבקר את הגוף הקטן הזה.
אז הוא המון בבית. ואני כמעט ולא נעדרת מהעבודה. תודה לאל. גיסתי עוזרת לי המון. וגם אבא של דור. לפעמים אני נשארת איתו חצי יום. וחוזרת לעבודה. זה כזה נוח שזה קרוב.
אני גרה במרחק של חמש דקות מהעבודה.
ונחמד לי שם תודה לאל.
המנכ"ל מקסים. וגם הסמנכ"ל (שאני עובדת תחתיו) שניהם מאד מעריכים אותי. בכלל אני...



שגרה חדשה

12/02/2006 23:49:49

אז אנחנו בשגרה חדשה..

אני בעבודה חדשה.

דור דור במשפחתון חדש.

אנחנו די מבסוטים.

קצת קשה לנו לא לראות אחד את השני עד 16:20 אבל נראה לי שבסוף נתרגל.

אני עובדת במרחק של 5 דקות מהבית בנסיעה (כשאין פקקים.. כשיש פקקים זה 10 עד 15 דקות) שזה כשלעצמו יתרון עצום שאני מודה לאלוהים עליו. מעבר לזה שיש לי תפקיד על הכיפק ודי מאמינים בי. אני יכולה לפרוח ולגדול וזה הרבה תלוי בי ובמזל... זו חברה קטנה ונחמדה. ונשארתי בתחום שאני מכירה. בקיצור הלוואי ואני אעלה על הגל ואצליח.

דור דור התחיל ללכת ממש (בלי לחפש משהו להאחז בו אחרי שלושה צעדים) אתמול. והוא כזה מתוק. הולך מצחיק כזה כאילו לצד עם ידיים מושטות. אני משוגעת עליו. כזה תולתולון שיהיה בריא.

שבוע שעבר הוא חלה והיה ממש קשה. לא הלכתי לעבודה יום ולמחרת הגעתי ב- 12 וגיסתי שמרה עליו יום וחצי. כזאת מקסימה שהיא עוזרת לי. מזל שעברתי לכאן.

אני כל כך שמחה שהעברתי אותו למשפחתון החדש. אוהבים אותו שם ומחבקים אותו ומנשקים אותו ומשחקים איתו. ואני יכולה ללכת לעבודה...




הנקה - עד מתי...?

11/10/2006 17:48:37

הלכתי להתיעץ עם רופאת ילדים.
ראתה את הגרפים של דור. משקל וגובה והיקף הראש שלו - נמוכים מהאחוזון הנמוך ביותר. (הוא התרחק מהגרף).
מה אני אעשה יש לי ילד קומפקטי.
הרופאה לא התרגשה. ודי הרגיעה אותי. הסברתי לה שהוא לא אכלן מי יודע מה. ושהוא משלים את האוכל שהוא לא אוכל בהנקה.
 ובלילות הוא מתעורר בין 3-5 פעמים בלילה. בשביל לינוק.
קשה. במיוחד עכשיו שאני אתחיל לעבוד. הרי אני אצטרך לתפקד שם, למרות שדי התרגלתי למעט השעות שאני ישנה.
אז היא המליצה לי לגמול אותו מהנקת לילה.
אמרתי לה שהוא לא מוכן לאכול שום דייסות ולא תחליפי חלב. בשום צורה ובשום אופן. אז היא אמרה לי בידענות "הוא יאכל".
הורג אותי שלאנשים יש נטייה להכיר את הילד שלי יותר טוב ממני.
בכל אופן אמרתי לעצמי שאתמול בלילה זה הכי אידאלי להכנס לגמילת לילה. כי יש לי שתי לילות חמישי ושישי שלמחרת דור לא הולך לגן. וכל זה לפני שאני מתחילה לעבוד. (ביום רביעי ב"ה).
החלטתי....



התחלות

11/01/2006 23:56:51

אז היום דור היה במשפחתון החדש. 1/2 שעה.
חמוד כזה.
בכה כשהלכתי. ברור. אבל כשחזרתי הוא ישב על השטיח ליד זאב (הבעל) אכל ביסקויט כשברקע חני (האישה) שרה להם ומקשקשת ברעשן. איזה חמודים שהם. היו לי דמעות בעיניים.
אני מקווה שיהיה לו טוב. חיים שלי.
אתמול עשיתי לו חיסון. שניים. מסכנונצ`יק. שקלו אותו והוא רזה ונמוך יותר מהאחוזון הנמוך ביותר.
הוא פשוט לא אכלן. מה אני יכולה לעשות. אולי במשפחתון הוא יאכל יותר אם הוא יראה את החברים שלו אוכלים.
יש לי כמה ימים עד שאני אתחיל לעבוד. בתקווה שהוא יסתגל מהר ואז אני אוכל להינות קצת.
.. זמן איכות עם עצמי...
אני צריכה לחשוב מה אני רוצה לעשות בזמן הזה..
שופינג - בגדים, נעליים, חזיות, שטיחים.... ובמשכורת הבאה אני אקנה מיטה, מדיח, ארון מדפים למטבח..
מה עוד?
לטייל בנחלת בנימין ורוטשילד - מלא זמן לא הייתי שם.. ובא לי.
ללכת לשוק. לקנות לדור קלטות, ספרים, קוביות עץ, תוף מרים,...



יש לדור מקום חדש!!

10/29/2006 16:18:02

תודה לאל השבוע התחיל מצוין!!
מצאתי לדור דור משפחתון חם ונעים.
זוג מקסים (בסביבות ה- 50-55) שפתחו משפחתון בבית מתוך אהבה לילדים.
והם מחבקים והם מנשקים!!!
והם משחקים איתם וברקע כל הזמן הטלויזיה (תלויה על זרוע הרחק מהישג ידם של הילדים) דלוקה עם שירים ומנגינות של בייבי מוצארט וכאלה או הופ קטנטנים. 
ויש להם ספרים מעולים. ומשחקים נחמדים. וכלבה קטנה שיושבת איתם.
הם בנתיים 5 ילדים, למרות שהם מוגדרים עד 10 ילדים. אבל אי אפשר לדעת אם יגיעו עוד ילדים באמת.
אני מאושרת. אני יודעת שיהיה לו טוב שם. זה האינסטינקט שלי.
אבל ימים יגידו...
בטח יהיה לו קשה בהתחלה. נחזיק לו אצבעות...
סיפרתי להם מה היה לו במשפחתון הקודם והם הזדעזעו. הגישה שלהם הפוכה לגמרי. חשוב להם קודם כל להעניק אהבה לילד ובטחון. הם לא רוחצים אותם אלא אם איזה ילד ממש התלכלך.
המיטות נראות לי קצת קטנות אולי אני אבקש שדור ישן בלול במקום בעריסה כמו...