Subscribe: • חיים שכאלה • - תפוז בלוגים
http://www.tapuz.co.il/blog/rssBlog.asp?FolderName=Life4baby
Added By: Feedage Forager Feedage Grade B rated
Language: Hebrew
Tags:
אבא שלה  אבל  אני לא  אני  את  הוא  הזה  היא  היה  זה  ככה  כל  כמה  לא  לה  לי  מה  על 
Rate this Feed
Rate this feedRate this feedRate this feedRate this feedRate this feed
Rate this feed 1 starRate this feed 2 starRate this feed 3 starRate this feed 4 starRate this feed 5 star

Comments (0)

Feed Details and Statistics Feed Statistics
Preview: • חיים שכאלה • - תפוז בלוגים

• חיים שכאלה • - תפוז אנשים



אזלו הכוחות לפרט.



Published: 10/02/2016 01:49:45

Last Build Date: 10/02/2016 01:49:45

Copyright: Copyright 2016 Tapuz All Rights Reserved.
 



אתמול בערב,

05/15/2007 13:11:22

יצאתי עם אבא שלה.
עד הערב הזה אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני חוזרת אליו ולא משנה מה.
אם הוא "אקס", סימן שמשהו איתו לא הסתדר לי, ועדיף להשאיר את הטעויות מאחור.
ובכן, נראה לי שכל מה שאמרתי לעצמי לפני הערב הזה, לא עזר בכלום.
מהרגע שהוא שם עליי את היד שלו ידעתי שמשהו הולך לקרות.
נסענו לחוף, בלילה. אם זה היה סרט, הייתי נגעלת מכל הקיטשיות, אבל למען האמת- היה לי דווקא נחמד. באמת נחמד.
באיזשהו שלב הוא פשוט נישק אותי.
נהדר.
ונכנעתי. "נכנעתי"... ככה אני קוראת לזה.
"אני לא מאמין שאנחנו עושים את זה שוב לעצמנו" ככה הוא אמר לי. ובעצם, גם אני לא מאמינה. אמרתי שצריך לטעות שלוש פעמים, ובפעם הרביעית- אחרי שנפלת בבור הזה כל כך הרבה- אין מצב שנחזור על אותה טעות.
בכל אופן, הפעם- אני מוכנה לשמור על הקשר הזה לעצמי. לא כמו בפעם הקודמת כשכולם נדחפו לי לחיים ושניינו היינו צריכים להסביר למה כמה ואיך. הפעם זה יהיה שונה. מבחינתי אני לא צריכה שאף אחד ידע מזה...



עדכון מצב.

05/11/2007 12:44:53

בפעם האחרונה שהייתי כאן, לא אמרתי כלום בעצם.
זרקתי כמה מילים מטושטשות וברחתי.
 
ובכן,
זו ילדה. וכמה מפתה היה לקרוא לה כינרת... אבל בני הדודים [בעיקר] אמרו, בשיא האדישות "את לא רצינית".
אז הבנתי את הרמז.
בסופו של דבר קראנו לה יעל. זה שם מקסים אני חושבת. פשוט ויפה ונעים לאוזן. "יעל... יעלי..." אחת הבנות אפילו קוראת לה "יולי" (:
היא נולדה ב28 לפברואר 2007.
היא נולדה קצת לפני הזמן.. אז היא הייתה קטנה קטנה.. וקצת נבהלתי כשראיתי אותה. היא הייתה יותר קטנה מים כשהוא נולד.
אבא שלה די עוזר לי. מבחינה כספית, ברור. גם.. מבחינות אחרות. קצת. לפעמים. הוא לא נמצא הרבה באיזור, הוא לומד במקום אחר. הוא לא יכול לשבת איתה כל היום בבית כמוני. ברור. הוא בן
. נהדר =|
 
 
נרגעתי המון מאז הרשומה האחרונה.
אספתי את עצמי יפה, לקחתי הכל בידיים והתחלתי לחשוב מה אני עושה מפה.
נורא תיסכל אותי לחשוב על...



פה. רק לשנייה.

03/13/2007 15:18:41

פתאום נזכרתי בבלוג.
כמה מוזר.
 
ילדתי. לפני כמה שבועות אחדים.
קשה לי בטירוף, וכל יום אני מתפללת שתיפול עליי התיקרה. שאני אפסיק להתעסק עם כל זה.
ים הרבה אצל ההורים עכשיו כי אני לא מסוגלת לאסוף את עצמי.
כל כך כואב לי על כל מה שהוא צריך לעבור בגללי..
אבל אני אהיה בסדר. כמו תמיד. לפחות ככה אני מקווה.
נמאס לי להניק. לא זכרתי את זה ככה בכלל. גם כן משהו מוזר.
 
זהו. אפילו לכתוב אין לי זמן. למרות שיש לי חשק עצום לחזור לפה, נראה שזה לא עומד להתרחש בזמן הקרוב.
 
שיהיה יום טוב לשאר האנשים בעולם.



הנה אני מעדכנת.

11/21/2006 23:18:35

בכל פעם אני כותבת כמה שורות ועוזבת.
חודשים כבר שזה ככה.
ואף פעם אני לא מוצאת את הדקות האלו בשביל באמת לשבת ולכתוב את הכל..
 
ובעיקרון אולי זה כי אין לי שום דבר מעניין ממש לספר.
על "זה" אני לא רוצה לדבר... [לעזאזל, אני אפילו קוראת לזה "זה"]
שמנתי. כמובן. אבל זה בסדר... מחזיר אותי לאחור. לטראומות שהיו לי אז... לראות את הגוף במימדים שלא הורגלתי אליהם עוד.
 
אתמול חגגתי יומולדת. עוד שנה ומחליפים קידומת הא?
היה לי יום מדהים. אחד הימים הכי מדהימים שהיו לי בכל השנה שעברה...
קיבלתי ספרים, דיסקים, עגילים, צעיף, גרביים [ (image)



בקצרה.

08/19/2006 00:15:05

אין לי מצב רוח. באמת שאין לי.
בקצרה- בקרוב תהיה לי בטן. חדשה נו. לא רוצה לכתוב על זה, באמת שלא!
גילינו את זה קצת מאוחר... והתחיל כל הסרט של "מה אם" מההתחלה... כמו לפני שנים...
[ואני חשבתי שעברתי את זה. חה! מצחיק מצחיק... מישהו שם למעלה יושב ועושה ממני בדיחה...]
אז... כן? לא? כבר לא קיימת השאלה הזאת.
 
אולי בגלל זה היו לי כל המצבי רוח האלו...? אני חושבת על זה עכשיו, וזה הגיוני, לא?
אממ אני לא בטוחה מה לעשות עם עצמי. לקפוץ עכשיו או לחכות שאותו אחד שיושב שם למעלה יקח אותי בעצמו.
אלהים, אני כזאת אובדנית עכשיו, חזרתי לגיל 15!!!
 
אני מעדיפה שלא יגיבו לי על זה. אני נכנסת לדכאונות וזה לא בריא. לא לי ולא לים ולא לאף אחד שנמצא בסביבה שלי עכשיו.
 
שבת שלום.
מבטיחה להחזיק מעמד. אם לא בשבילי, אז בשבילו.
 
 



ימים מוזרים

08/11/2006 13:30:24

באיזשהו מקום כולנו עוד ילדים. לא רק אני.
האמת שאין לי הרבה זמן עכשיו, אני כותבת כי אני מרגישה שאני חייבת.
בכלל, אין לי זמן בתקופה האחרונה.. הכל נורא לחוץ.
בעיקר כי... טוב, אולי יש דברים שכדאי לשמור לעצמך? או שלא.
אני מניחה שאני אכתוב בקרוב את כל מה שעובר עליי. ויש הרבה מזה. פשוט עכשיו אין לי זמן, באמת שאין לי.
 
אני נורא מצטערת שהפסקתי להגיב בכל מקום, ושאפילו בבלוג שלי אני לא מחזירה לכם תגובות. הכל מלחץ, כבר אמרתי.
אבל יהיה בסדר. פעם הבאה אני אכתוב על הכל. כשהכל קצת ירגע.



מחר מתחילה קייטנה!!

07/02/2006 04:33:23

[ז"א היום...]
איזה אושר... לשנינו!
בערך עם אותם הילדים שהיו איתו בגן, עם אותה הגננת, אז מה רע?
ואני ממחר מתחילה לעבוד באיזה מקום חדש... אז- בהצלחה לי? :)
 
האמתי שלא באמת יש לי זמן לכל זה, אבל אני פשוט חייבת לכתוב. אני לא מצליחה להירדם ויש לי יותר מידי מחשבות שמסתובבות בראש.
הבלוג הזה... הוא בא לי בתקופות. אני יכולה לא להתקרב לפה חודשים ופתאום להתחיל לכתוב כמעט כל יום.
נתקפתי פתאום בגעגועים לאורי. התחלתי לכתוב לה. כבר נאספו לה פה כמה מכתבים שעוד לא נתתי לה :) היא מן יומן נחמד כזה, רק שהיא גם מגיבה, והיא גם מבינה, והיא תמיד מנסה לעזור.
 
4 וחצי ואני עדיין לא ישנה. כנראה שכשהקטן יבלה בקייטנה, אני אשן. ואני אשן הרבה...
וואי, אני עדיין לא קולטת את זה... מחר אני אראה אותה! [טוב, אולי] אחרי כל כך הרבה זמן! אלוהים כמה שהתגעגעתי אליה... כמה ים התגעגע...! "איפה אורי, איפה אורי?" קורה לו שהוא פתאום נזכר במי שהייתה...



אני לא :)

07/01/2006 17:09:40

 
ואיזו הרגשה טובה היא לגלות את זה.
אולי אני פשוט לא בוגרת מספיק למערכת יחסים שכזו [יכול להיות? =]
היינו אתמול ביחד. אני והוא. ופשוט לא הלך לי איתו. לא הצלחתי להרגיש כמו שרציתי.
אבל זה כנראה בסדר. מבחינתי, לפחות.
 
יהיה טוב, אה?
 
 
היום ממש נזכרתי בדברים מפעם. כתבתי למישהי במסרים, והתחלתי קצת לספר על מה שהיה. כמה נעים לחשוב שהתקופה הזאת עברה. אני זוכרת כמה קשה זה היה.
אולי יום אחד אני אכתוב פה על הכל. קצת יותר.
 
 
בינתיים... אני...



אני מאוהבת...

06/29/2006 01:17:29

כבר שכחתי איך ההרגשה.
 
אחד. הכרתי אותו לא כל כך מזמן. אבל נוצר ביניינו כזה קשר חזק, שאפילו אחרי כל התקריות שיכולו לקרות לנו- עדיין כל כך נוח לנו ביחד, כל כך טבעי, כל כך נעים :)
 
הייתי אצלו אתמול. לא להרבה, אבל בכל זאת, הספקנו להנות :)
הוא ניסה לנשק אותי, ולא כל כך נתתי. אפילו שרציתי... אני לא יודעת, יש לי פשוט משהו בפנים שעוצר אותי. אולי זה בגלל שאני לא סומכת עליו מספיק... אולי זה בגלל שאני לא סומכת על אף אחד מספיק...
 
אני ממש מתגעגעת אליו, אפילו עכשיו. איזו הרגשה מוזרה...
 
טוב. אני ממש לא רוצה לכתוב על זה יותר מידי. הרבה פעמים אני פשוט נוטה להכניס את...



אני בת 15.

06/15/2006 21:19:24

אני עומדת בתור לגניקולוג.
כל כך הרבה נשים...
וכל אחת שיוצאת מחזיקה תינוק ביד.
כולן עם כל כך הרבה ילדים...
 
אבל כשאני נכנסתי בתור שלי. הוא אמר לי שיש טעות. שאני לא בהריון.
ופתאום חשבתי על זה... איך זה יכול להיות? מה עם ים?
כאילו כבר הייתי בסיטואציה הזאת, רק שהיא לא נגמרה ככה.
 
ואז התעוררתי.
איפשהו שם.
ישר הלכתי לבדוק אם הוא בסדר. ממש נבהלתי.
הוא היה בסדר. כמובן.
אבל החלום הזה הפחיד אותי.



כמה שזה מפחיד...

06/09/2006 16:52:33


העובדה שאני מסוגלת לנטוש את הכל ואת כולם בבת אחת.
את כולם. באמת את כולם.

זה לא קורה לי הרבה שאני ככה. שאני פתאום מחליטה לברוח. אבל זה קורה. זה בכל זאת קורה.

פשוט הרגשתי קצת לבד.
הרגשתי מן בחילה כזאת על הכל, על כל מה שהיה בזמן האחרון שאני לא מצליחה לתפקד כמו שצריך... שהכל נראה כאילו הוא עומד להתפורר בכל שנייה...
אז לקחתי את עצמי ועפתי מפה.
ולקחתי את ים איתי. נסענו לבת דודה שלי, לסיון. גדולה ממני באיזה שלוש שנים בערך... היא הייתה בלימודים או משהו [לא יודעת, לא ממש הבנתי מה היא אמרה לי בטלפון] אז אני וים פשוט השתלטנו לה ככה על הבית.

פשוט הייתי צריכה את החופש הזה. ממש.
אז עכשיו אנחנו קצת אצלה. בטח מחר כבר ניסע הביתה...
בינתיים הם משחקים שניהם ביחד... :) איך שהיא אוהבת אותו... זה משהו :)


קצת עצוב לי משום מה. קצת ריק. אני לא רגילה לזה.
בא לי לבכות. אבל זה בטח לא מתאים עכשיו. חוץ מזה שזה בטח לא יעזור.
ניסיתי לדבר עם חברה שלי לפני זה אבל היא עסוקה מידי. יצאה עם חבר שלה...



הייתי צריכה את זה..

06/02/2006 18:15:32


השארתי את ים אצל אמא ויצאתי.
סתם יצאנו... כמה חברים לא משהו מיוחד..
ושתינו. ושתינו הרבה. כולם אמרו לי להפסיק באיזשהו שלב אבל פשוט הרגשתי טוב מכדי להפסיק עכשיו. היינו אני, חברה שלי, עוד כמה בנות שאני לא מאוד מכירה, והמון "ידידים" שלי. חרמנים בשיט.
בקיצור בסוף הערב הזה יצא שהתנשקתי עם כולם (טוב כמעט), והזדיינתי עם אחד. מגעילה אותי המחשבה עליו עכשיו. איזה דוחה זה... כאילו אתה לא רואה שאני שיכורה?! ברור שהוא רואה... בגלל זה בדיוק הוא גם עושה את זה...
אבל העיקר תדעו- שנהניתי. אז.. נראה שבמובן מסויים אני לא כל כך מתחרטת על מה שהיה... או בעצם- אני לא מתחרטת על מה שעשיתי, אני מתחרטת על עם מי שעשיתי ...

עד עכשיו סיפרתי את כל זה רק לחברה אחת שלי... אני לא יודעת למה אבל אני פשוט יודעת שהשאר לא יקבלו את זה כל כך יפה. לא יודעת אם מהצד שלי או מהצד שלו... אבל הם פשוט לא יקבלו את זה =/
...אני בקושי מקבלת את...



פשוט כי חסר לי עכשיו...

05/31/2006 16:03:10

 
"לאן נעלמת ילדה עמוק בתוך העצב..."
 
חסר לי לשיר. מול קהל. מול אנשים.
חסר לי לבכות. חסר לי לצרוח כשמשהו לא בסדר.
חסר לי להיות לבד. חסר לי השקט.
חסר לי חיבוק של אמא. חיבוק של מישהי קרובה.
חסר לי העצב הפשוט. זה שאפשר פשוט להכנס אליו בלי סיבה. זה שמרשה לי להיות רק איתי, ולא עם אף אחד אחר.
חסר לי להשתכר במסיבה מטורפת באחד מימיי השישי הארוכים האלה.
חסר לי לכתוב.
חסר לי זמן.
חסר לי כוח.
חסר לי להבין המון דברים שעד היום אני לא מבינה.
חסר לי בית. חסר לי מישהו.
 
אני מניחה שלפעמים אפילו ילד זה לא מספיק.
כמה זה נורא לכתוב... אבל כנראה שזה נכון.
לפעמים אפילו אני צריכה להרגיש עצובה, רק בשביל לדעת שאני באמת בחיים.
לפעמים כולם צריכים להרגיש רע. רק בשביל להרגיש את הטוב הזה שבא אחר כך, את ההקלה הנעימה הזאת כשסערה...



עברתי עכשיו על הבלוג..

04/18/2006 16:14:43

ככה,
ברפרוף...
 
כל פעם שאני מקבלת תגובות חדשות, אני חוזרת לפה.
אם לא הייתם מגיבים, לא הייתי אפילו טורחת להכנס.
 
אני כותבת מצחיק.
מוזר לי לקרוא את עצמי. לראות דברים מלפני איזה שנה ולדעת ש- כן, אני באמת כתבתי אותם פעם.
פעם כל הרעיון הזה של "בלוג" נראה לי כל כך נחמד.
והיה לי סיפור נחמד- על ים, על איך שבאמת הסתדרתי עם הכל. די לבד, והרבה ביחד :)
אבל אני מניחה שאם לא היו אומרים לי פה כל כך הרבה פעמים כמה אני חזקה, לא באמת הייתי יודעת את זה. אני מניחה שבנאדם לא יודע לשפוט את עצמו- לא לטוב, ולא לרע.



מתגעגעת

04/14/2006 12:37:03

 
בת דודה שלי ובעלה היו אצל ההורים שלי. והם הביאו איתם את שני הילדים שלהם. שניי בנים. אחד בן שנה והשני בן בנתיים..
כאלה מתוקים! כאלה קטנים! איזה מוזר זה שאני לא ממש יכולה לדמיין ככה את ים!
אני באמת לא יכולה... הם כל כך קלים! שלא נדמה לי שים היה אי פעם קל כמותם...
היה לנו נורא נחמד ביחד. הילדים שיחקו... אני יכולתי לשבת קצת בשקט :) היה באמת נחמד.
 
וזהו, לפני כמה דקות הם נסעו. אולי פעם הבאה אנחנו נלך לבקר אותם.. במרכז. בנתיים אנחנו פה :)
ים נראה לי נרדם עוד כמה דקות. הם לא ישן המון בלילה =/ וזה רק השעון הביולוגי שלו שהעיר...



יש פה כל כך הרבה רשומות שלא מפורסמות...

04/13/2006 19:17:07

 
כבר הפסקתי לספור...
 
ליל הסדר היה נחמד :)
מאוד נחמד.
ים נהנה כל כך... אפילו שהוא די נרדם באמצע...
 
אגב, היה לו יום הולדת לפני איזה שבוע!
בן שלוש... ילד גדול כזה =)
איזה מוזר זה....
 
בזמן האחרון אני ממש עייפה, אז אני לא ארחיב. אני לא אכתוב היום הרבה.
אולי יום אחד אני אמצא את הבלוג הזה ואשוב לכתוב בו.
בינתיים אני הולכת.
 
ביי כולם.
מעריכה ואוהבת אתכם מאוד!



אז אומנם קצת קשה לי לעדכן פה קבוע...

01/09/2006 19:35:05

 
אבל אני משתדלת, מה לא?
 
בזמן האחרון, בימים האחרונים, אין לי סבלנות לכלום. לאף אחד ולשום דבר.
כולם כאילו רוצים ממני משהו ולא נותנים לי לנשום.
זו אחותי עם המבחנים שלה ועם הציפיות האלה שאני אעזור לה! [בקושי בגרות קיבלתי... את רוצה שאני אתחיל ללמוד איתך למקצועות שהייתי בהם 3 יחידות?!] ואלה ההורים שלי שמצפים ממני שאני אבוא כל הזמן... "למה את לא באה?" כי יש לי כמה דברים לעשות! קצת חשובים! כאלה שלא סובלים דיחוי!
וים... ים חולה! מה עוד אני צריכה שיפול עכשיו?! יש לו אבאבועות רוח.. אבל- קצת טוב, לא? לפחות הוא חולה בגיל הזה ולא בגיל מאוחר מידי.
וזאת עבודה הזאת... ויש לי שתיים!! איך לעזאזל אני חייה ככה?! איך יש לי זמן? ואין לי האמת...
אורי הייתה...



קצת קצת...

12/28/2005 11:36:04

 
אני שמתי לב שהכתיבה שלי מאוד ילדותית.
הרבה פעמים הכתיבה שלי היא כזאת למרות שאני כאילו כבר "בוגרת".
[אני לא! אבל לא חשוב...]
עברתי עכשיו על הבלוג, ים יושב לי על הברכים, מתוק!! =)
הוא מתעורר באיזה 6 ומתחיל עם השטויות שלו... אין גן עכשיו אז אנחנו מבלים הרבה יותר!! האמת- אני פתאום מתחילה לראות אצלו דברים שאף פעם עוד לא ראיתי...
יש לו מן יציאות כל כך חמודות ומתוקות!!
אתמול באוטובוס הוא אמר לי "האוטובוס הזה חביב" הסתכלתי עליו ופשוט התחשק לי לאכול אותו!! "חביב"... מאיפה הוא הביא את המילה הזאת?! =)
במידה מסויימת זה אפילו...



אני צריכה אוויר!!!

12/27/2005 21:12:13

 
הרגע נכנסנו הביתה אחריי מסע קניות מטורף!!
ועוד נסענו באוטובוס... שבמובן מסויים גם זה היה סיוט לא קטן...
בכל מקרה- היה כל כך נחמד לקנות בגדים לים!! זה כזה מתוק! המעיל והכובע והחולצות היפות... כזה חמוד הכל!!
חחח... אבל גם אותי לא שכחתי =) קניתי מעיל! סוף סוף אחרי כל כך הרבה זמן שהייתי צריכה ולא הייתה לי הזדמנות ללכת... היום קניתי אותו! מעיל כל כך יפה! ארוך, שחור, מחמם!מושלם בשבילי =)
חברה שלי עובדת באחת החנויות אז היא עזרה לי... לבחור וגם להיות קצת עם ים =) נשמה שלי =)
אז עכשיו נכנסנו הביתה והוא ישר הלך לישון... נוראי! תכננתי עוד לעשות לו אמבטיה! טוב... מחר בבוקר כבר =/
 
טוב... וחוץ מזה... בגלל שיש לי כמה דקות פנויות וקצב הנשימה שלי כבר בסדר...



בלגן בלגן.

12/27/2005 12:25:39

 
פעם היה לי חתול שקראו לו בלגן =)
כזה מתוק. מתה על חתולים =)
 
בכל מקרה- בלגן! זה מה שהולך פה!!!
היום בבוקר קמתי ומצאתי את הבית מלא בנמלים... אני לא מסוגלת לסבול את היצורים האלה!
מה שיותר גרוע... המקלדת שלי הייתה מלאה בהם! שעה לקח לי לנקות את כל זה... מסקנה- לא לתת לים לאכול ליד המחשב! בכלל- מה הוא עשה ליד המחשב?!
 
טוב... בלגן בלגן, להתחיל לנקות!
נלך להתקלח אחר כך. ובנתיים אולי נצא.
נלך לגן...