Subscribe: Life's What You Make Them
http://israblog.nana.co.il/blog_rss.asp?blog=207645
Added By: Feedage Forager Feedage Grade B rated
Language: Hebrew
Tags:
אבל  או  אני  היא  הייתי רוצה  הייתי  כל  לא  לי  מה  ממש לא  ממש  עם  רוצה 
Rate this Feed
Rate this feedRate this feedRate this feedRate this feedRate this feed
Rate this feed 1 starRate this feed 2 starRate this feed 3 starRate this feed 4 starRate this feed 5 star

Comments (0)

Feed Details and Statistics Feed Statistics
Preview: Life's What You Make Them

Life's What You Make Them



Number me with rage



Copyright: Copyright 2016 פישנזון. All Rights Reserved.
 



בעיה קשה

Mon, 30 Jul 2012 10:51:00 +0200

איך? איך אומרים לחבר שלך, שהוא גם המנהל שלך, שלמרות שהוא ואישתו ארחו אותנו יפה בשבת האחרונה עם סעודה יפה, שבין אישתו לאישתי עבר לא חתול שחור אלא טיגריס(!) ושפשוט היחסים של כמה שנים כבר מתו, ולא ברור ממש מה היתה המטרה של הפגישה בשבת. אם לאישתו יש כל כך הרבה על הלב נגד אישתי (ולא ברור למה) אז מה היתה המטרה של ההזמנה?... לדבר איתו? לדבר איתה? מה תהיה ההשפעה של זה על היחסים הגם ככה שבירים ביני לבינו (שבירים בעקבות היחסים בין הנשים)?



הייתי רוצה

Wed, 25 Jul 2012 16:07:00 +0200

1. הייתי רוצה לרוץ ברחוב כמו שאני אוהב - אבל בלי שיהיה אכפת לי שאנשים מסתכלים עלי. אבל אני ממש לא כזה..2. הייתי רוצה להחליט מה שווה ומה לא ולשכנע את עצמי ואת סביביתי בכך. למשל, שמכונית מסויימת היא היא הטובה מכולן. אבל אני ממש לא כזה..3. הייתי רוצה שלא יהיו לי עכבות בלדבר עם אנשים. לפעמים אני משתחרר, ממש לכמה שניות, אבל אז ההתקעות חוזרת. הייתי רוצה ממש לא לפחד לצור קשר עם אנשים. אבל אני ממש לא כזה..4. ואם כבר אני מדבר, הייתי רוצה לשתף. מה שעובר עלי. אתם יודעים מה? אפילו את ההורים שלי. פעם הייתי ככה, אבל איכשהו ספגתי את העיקרון שלא צריך לספר הכל. וזה מלווה אותי עד עכשיו. ואני מאמין שזה דופק לי קשרים. ואני ממש רוצה בזה. אבל אני ממש לא כזה..5. הייתי רוצה לומר למוח שלי לחשוב לפעמים עוד 2 שניות (אבל מהר) לפני שאני אומר דברים. אבל אני ממש לא כזה..6. הייתי רוצה לא לחשוש מלענות לטלפונים מאנשים כשאני שם מודעה ביד 2. אבל אני ממש לא כזה...בטח הייתי שמח להיות עוד כמה דברים...



מתוסכל

Thu, 29 Mar 2012 14:30:00 +0200

אני מפחד להתעמת עם אנשים...אני מתבייש להתערבב עם אנשים חדשים...אני חסום כשאני רוצה לדבר עם אנשים שמלחיצים אותי מכל סיבה שהיא ומדבר שטויות או לא מדבר בכלל - נשים יפות, מנהלים היום או לשעבר וכו'...ובסה"כ אני אדם נורמלי לגמרי...



סתם, ממשיך לאכול את עצמי מבפנים...

Sun, 18 Mar 2012 18:48:00 +0200

רואה אנשים שמייצרים קשרים מכלום, ללא כל עכבות עם נשים אבל גם עם גברים אחרים בעבודה.ללא כל מחשבה לפני כן, ללא כל חשש, ללא כל צורך - למעט הצורך לצור קשר...ואני ממשיך לאכול את עצמי, לחשוש, לחשוב - האם לדבר או לא לדבר? האם להתחשבן או לא להתחשבן? האם זה שהיא לא יצרה קשר כבר שבוע למרות שהבטיחה אומר שהיא מנפנפת אותי בעצם או לא. אבל מחר מחרתיים יתכן מאוד שהיא כן תיצור קשר. אבל מה זה אומר? שאני ממש פסיק בכל עולמה, למרות שאני מצפה לטלפון כל יום...והלוואי שהיא בכלל לא היתה מעניינת אותי. לא היא ולא האחרות...



אני פשוט הבנתי

Mon, 26 Dec 2011 15:47:00 +0200

זהו זה! אני הבנתי מה הבעיה שלי (אחת מהן). אני לא מסתפק במה שיש לי... ויש לי. יש לי אישה טובה ויפה ובנות מקסימות. כולן אוהבות אותי. ואני לא מסתפק בזה. כל היום אני רק חושב ומתבאס מחוסר ההצלחה שלי לקיים קשרים כאלו ואחרים עם נשים שמסתובבות להן כאן בעבודה ומחוץ לעבודה. למה לעזאזל??? למה אני צריך את זה? האם כולם ככה? אני מתכוון , האם כל הגברים ככה? למה אני לא מסתפק בטוב שיש לי? למה אני חושב מאה אלף פעם על איך לדבר עם זאת? למה היא לא הסתכלה עלי? או אם היא לא התקשרה/כתבה לי - האם בכל זאת לכתוב לה או לשחק משחקי כבוד מפגרים? למה אני מבזבז כל כך הרבה אנרגיות ומצבי רוח טובים על הסוגיות האלו?!?! לעזאזל!!!!



עוד יום כיפור עבר...

Mon, 10 Oct 2011 16:26:00 +0200

הפעם רחוק מכל החברים... בדירה החדשה... בעיר אחרת...איפשר לי לזמן קצר לשקר לעצמי שהנה, הפעם לא יהיה לי אכפת בכלל האם אנחנו נפגשים עם חברים בערב הזה או שלא...ירדנו למטה כולם, וטיילנו. פגשנו למטה שכנים שבהחלט רצינו להתחבר איתם. כולם שכנים באותו הבנין החדש. כמובן חלקם מתאימים לנו יותר - חלקם פחות.דיברנו קצת אבל איכשהו מצאנו את הדרך להפרד לאחר כ - 5 דקות.וזהו. מאז ובמשך כל יום כיפור היינו המשפחה עם עצמנו. חשבתי 100 פעם אם לשלוח SMS או להזמין את אחד או שניים מהשכנים שאני יותר בקשר איתם לקפוץ לבקר או אפילו לשחק קצת שש בש - להעביר את הזמן. אבל לא היה לי האומץ.אז שוב התבאסתי. איך אני מקנא בזוגתי שתחייה על כך שהנושא הזה אף פעם לא ממש מטריד אותה...



ירידה צפויה אל הקרקע...

Mon, 11 Jul 2011 09:16:00 +0200

טוב נו, הרי זה היה צפוי. מה שאני מפנטז באמת קורה לכל היותר פעם פעמיים בחיים ומן הסתם טוב שכך. אז הנה עברו עוד יומיים שלושה שפה ושם נפגשנו בפינת הקפה אפילו לבד אבל לא זכיתי לשום מבט מצידה והיא ידעה שאני שם באופן ברור. אז - בום!!!! התפוצץ הבלון...



עדכון מהבוקר...

Wed, 06 Jul 2011 08:56:00 +0200

אחרי לא הרבה "התקלויות" בעיקר כי שנינו לא היינו כל הימים האלו בעבודה, הייתי הכי קרוב אליה היום עד כה...הייתי בפינת הקפה. והיא באה אחרי. ברגע מסוים החלפנו מקומות תוך כדי התחככות של זרועות הידיים זה בזו...הרגיש נעים... :-)אבל האמת - היא לא הביטה בי ולו פעם אחת ויחידה. וגם לא היה שום חיוך ממנה כפי שציפיתי שיהיה אם נהיה במצב כזה.למען הדיוק היו שני דברים שאולי מנעו זאת - האחת היא שהיא הגיעה למטבחון תוך כדי שיחת פלאפון ערה. שנית לא הייתי שם לבד...אני לא יודע...אני מנסה להניח שאני סתם מפנטז כדי להגן על עצמי מאשליות ומצד שני - אני רוצה לראות מה יהיה בהמשך היום...



אוף!!! להרגיע ולהרגיע מיד!!!!

Thu, 30 Jun 2011 16:12:00 +0200

שוב פעם זה קורה...אני יושב ממש מול הקפיטריה של הקומה.ואתמול - לא פעם , לא פעמיים וגם לא שלוש!חמש פעמים!!!!בכל פעם שהיא היתה בקפיטריה, כשהסתובבה ללכת לחדרה היא הגניבה מבט.וחוץ מזה - עוד פעמיים שבהן היא חלפה אל מול חדרי, היא הגניבה מבט. היא יכלה לא להביט. בשום אחד מהמקרים - אבל היא כן.מאז כמובן - אני לא מפסיק לחשוב עליה.יפה. גיזרה דקה. צעירה ממני להערכתי בכ - 5-10 שנים. עם ילד אחד או שניים.היום משום מה לא ראיתי אותה בכלל.. היא כל הזמן בחדרה...אני לא רוצה שוב להכניס את עצמי למערבולת מחשבות...



מתוסכל

Sun, 08 May 2011 11:26:00 +0200

הצורך שלי להרגיש שאוהבים אותי, שמתענינים בי, שאני מענין אחרים, שרוצים בחברתי. וכתוצאה מכך - הדיכאון שלי כאשר עוברים שבתות וחגים בלי התענינות והצעה להפגש מחברים; הבעאסה שלי כשפלירטוטים קלילים לא מבשילים לקשר משמעותי - ומבחינתי קשר משמעותי זה שיחה ולא יותר. פשוט להרגיש שיש עוד מישהי ששמה עליך משהו... מדכא, מתסכל, מרגיז.